../images/Emo20.gif אתמול התקיים המפגש הדו-שבועי
של בוגרות קבוצת התמיכה לבני זוג שלנו. המפגשים מתקיימים ללא המנחות שסיימו את עבודתן איתנו כבר בנובמבר. היה מפגש טוב. כולנו כל כך שמחות להיפגש ולהתראות אחת עם השניה. כל אחת סיפרה מה עבר עליה ועל בן זוגה החולה במשך השבועיים שחלפו, שתינו קפה ואכלנו מאפה, והזמן טס עד הצהרים.
אחת המשתתפות העלתה אתמול נושא שמטריד את כולנו ואני בטוחה שגם את חברי הפורום. כולנו הרי כבר לא צעירים/ות ולא כולנו בריאים/ות כמו בעבר, ומאחר שאף אחד לא יודע מה יילד יום ומה יקרה איתו מחר, מדאיגה אותנו המחשבה מה יהיה על בן הזוג החולה אם חס וחלילה יקרה משהו למישהי מאיתנו. החברה שדיברה על הנושא אמרה שהיא רוצה עכשיו להכין מקום שבו יוכלו לאשפז את בעלה ולדאוג לכל הסידורים ולכל מה שצריך כבר עכשיו. חברה אחרת אמרה שאין לה מה לדאוג היום, ושהילדים ידאגו אחר כך למה שיהיה עם החולה. וכולנו אמרנו שהמחשבה הזו חלפה בראש של כולנו ובעצם אין לנו פיתרון מוסכם. חברה אחרת, שקיבלה עובד זר לפני כמה שבועות, היתה לא מרוצה כל הזמן מהעובד ומהמצב וכולם אמרו לה שהיא תתרגל והיא תראה כמה שזה עוזר. אתמול היא הגיעה עם חיוך ענק על הפרצוף והכריזה: פיטרתי את העובד! היא היתה ממש מאושרת. היה לה נורא קשה עם העובד הזר בבית. במפגשים הקודמים היא תמיד התלוננה כמה זה לא מתאים לה ולא נוח לה ושבעלה גם לא מרוצה מהעובד. עכשיו, כאילו ירדה לה אבן מהלב. וזה בדיוק כשבעלון העמותה הופיע הקטע של חיה ודל בשם "מי צריך מטפל זר?!" מאמר שגם זהבה הזכירה אותו לפני יומיים והוא מדבר בשבח המטפל הזר. אז הנה מקרה שהניסיון לא הצליח. החברה אמרה שהיא תעשה הפסקה של כמה חודשים ותנסה שוב יותר מאוחר. הזמן עף במהירות והחלטנו שבפעמים הבאות נשתדל להגיע חצי שעה יותר מוקדם כדי שנוכל לבלות לפחות שעתיים ביחד. היה כיף!!!
טיפה|
זכרו, הבוקר בשעה 11:00 מתקיים הראיון עם עפרה שגב, מנחת קבוצת התמיכה לחולים מראשון לציון. מי שיכול כדאי לצפות... בוקר טוב ישראל
