../images/Emo20.gif טובה יקרה
שמחתי מאוד לראות אותך בפורום. אני יודעת שלפעמים לא קל להיכנס, להשתפך, לשתף, ללספר, לבכות, החיים נמשכים ואתם במירוץ נגד השעון כל הזמן, הבית צריך להתנהל, הבעל צריך את תשומת הלב שלו, הילדים כמובן, העבודה וכו', אבל הפורום כאן בשביל זה, בשביל שנוכל לשתף ולעזור ולהיעזר זה בזה. לדעתי עצם הכתיבה בפורום עוזרת קצת. ע"י הכתיבה מורידים מהלב וכבר קל יותר. אני מקווה שבעלך יקבל את מקסימום אחוזי הנכות שאפשר, עד כמה שזה נשמע אבסורדי, כדי שאולי תוכלו לקבל איזו שהיא עזרה מהרשויות. בעלך עדיין במצב "טוב", מתפקד, עצמאי, יוזם וכו' אבל אני בטוחה שאת יודעת שכל זה יכול ביום בהיר אחד להשתנות, ועלולה להיות ירידה בתפקוד וכל מה שהיה מובן מאליו בעבר יהיה בעיה מעכשיו. אני בטוחה שאת מודעת לכך וגם מתכוננת לכך. בינתיים יש לברך על כל יום שעובר והוא במצב טוב. אני מברכת אותך על העבודה החשובה שאת עושה בקשר לחולי אלצהיימר צעירים. הלוואי ויהיו לכך תוצאות בקרוב. קבוצת התמיכה לילדים של חולים זה רעיון טוב מאוד. חשוב מאד לילדים להשתתף בקבוצה כזו שתקל עליהם להבין את אביהם החולה ואת המחלה עצמה ומה צפוי לקרות בהמשך. זה יחזק אותם ויעזור להם להתמודד עם הקשיים הצפויים. המפגש שלנו אתמול היה מאוד מוצלח. אנחנו נפגשות בכל שבועיים ומחכות בכליון עיניים ממפגש למפגש. הבנות כל כך שמחות אחת לקראת השניה, וצריך לראות את החיבוקים והנישוקים שהולכים שם. רק בינינו לבין עצמנו אנחנו יכולות לדבר על הכל ויודעות שיש מי שמבין אותנו כי כולנו עוברות את אותל החוויות הקשות. יש נשים שאומרות שאת מה שהן מספרות במפגשים שלנו הן אפילו לא מספרות לילדים כדי לא לצער אותם, ואז אין להן עם מי להתחלק ברגשות אלא רק עם החברות למפגש. המפגשים האלו נקטעים תמיד בגלל השעון. אם אפשר היה היינו נשארות עד מאוחר יותר, אבל תמיד יש מחוייבויות וצריך להיות בבית בצהרים, אז מקסימום ב-12:00 אנחנו נפרדות בהרגשה שלא מיצינו את המפגש עד תומו וכי ויכולנו להמשיך ולשבת עוד ועוד... טובה, אני אשמח אם תרצי להשתתף במפגשים שלנו וחושבת שגם החברות האחרות יסכימו אם תרצי להצטרף אלינו פעם. המפגש הבא שלנו יהיה ביום ב' בעוד שבועיים, ה-5/2/07 בשעה 10:00 בקניון אבנת בפ"ת, באזור שליד בית הקולנוע. יום שלישי היום שבו נאמר פעמיים כי טוב - הלוואי... חיבוק| חיבוק| חיבוק|