בוקר טוב פורום - יום ג'

נילי41

New member
../images/Emo20.gif בוקר טוב פורום - יום ג'

פעמיים כי טוב...
לילה רגיל עבר על כוחותינו. ב-01:00 נתתי את כדור השינה ומאז היו עוד שתי השכמות אבל חזרה למיטה והמשך שינה. בסך הכל לא נורא. בכל פעם אחרי שהתעוררתי, חשבתי על אריאלה ועל הצעתה שאם אומר "שמע ישראל" לפני השינה תהיה לי שינה טובה. אז בכל פעם שחזרתי לישון אמרתי "שמע ישראל" ולא יודעת אם זה עזר, אבל לא היו לי בלילות האחרונים נדודי שינה ומחשבות רעות... עכשיו אנחנו כבר מחכים להסעה שתבוא ותיקח את בעלי למרכז היום. אתמול הוא חזר עם המון נצנצים על הפנים ואני חייבת להתקשר היום לשאול במרכז היום האם הם ממשיכים את חגיגות הפורים עד פסח או שזה מקרה מיוחד... שמעתי גם שיש מרכזי יום שפועלים גם בחוה"מ פסח עד 12:00 ובאמת עלי לברר מה נהוג אצלנו, כי כזכור לכם בעלי התחיל במרכז היום הזה רק בנובמבר האחרון. לפני כן במשך שנתיים ורבע הוא ביקר במרכז יום רגיל (לא לתשושי נפש) ושם בכל פסח המקום היה סגור במשך כמעט 10 ימים וזה היה מאוד מאוד מאוד קשה... אתמול התקיים המפגש הדו-שבועי של קבוצת התמיכה שלנו, שהתקיים הפעם אחרי הפסקה של 3 שבועות בגלל חג הפורים שחל בשבוע שעבר. כולנו שמחנו מאוד מאוד להיפגש והיו לנו המון נושאים לדון בהם. חני שלנו חוגגת היום 40 שנות נישואין וחגגנו לה על עוגת תפוחים וקפה שהיא הביאה למפגש. בנוסף, דיברנו על משמעות תוספת השעות שקיבלנו מהביטוח הלאומי ואיך כל אחת מאיתנו משתמשת בשעות האלה. חלק מאיתנו מקבלות תוספת של מכנסונים סופגים, חלקנו תוספת שעות מטפלת ביום ששי, היום שבו החולה נמצא בבית, וחלק עדיין לא מקבלות את התוספת כלל, כי העו"ס שלהם עוד לא הצליחה לסדר להם בביטוח הלאומי את התוספת. העו"ס שלי אמרה לי שהב"ל לא ערוכים להתמודד עם כל המשפחות שזכאיות לתוספת ושזה עלול לקחת להם כמה חודשים עד שיגיעו לכולם... אביבה שלנו מחכה לעובד זר שיגיע אליה אחרי הפסח כדי שהיא תוכל קצת להשתחרר מה"סגר" שלה כי כבר אי אפשר להשאיר את בעלה לבד בבית ולכן כשהוא חוזר ממרכז היום היא אינה יכולה לצאת מבלי לדאוג ל"שמרסב" (על משקל שמרטף). אנחנו מחליפות חוויות, שואלות שאלות, מנסות להתמודד, לומדות האחת מהניסיון של השניה, שומעות טיפים ופטנטים שונים כיצד להתמודד בכל מיני מצבים. בקיצור, נעזרות מאוד מאוד האחת בשנייה. בכל אופן, הזמן עבר ביעף ונהנינו מאוד מן המפגש. עלי לציין שכמעט בכל המפגשים יש התייצבות מלאה של 8-9 "בנות" ושכולן ממש מחכות בכיליון עיניים למפגש הזה. החורף עומד לחזור אלינו בימים הקרובים, האביב הוא הפכפך ומזג האוויר משתנה בכל יום ועל כן יש להיזהר ולשמור על יקירינו שלא יתקררו ושלא יידבקו בכל מיני מחלות ווירוסים שמסתובבים עכשיו באוויר. אני מאחלת לכל חברי הפורום היקרים ולחולים בריאות ושיהיה יום עגול ושנשמע בשורות טובות. בוקר טוב ישראל!
 
../images/Emo24.gifנילי 'לה ממש נהנתי במפגש

הגעגוע היה ארוך גם לקראת פסח אנו שבוע לפני פסח, ואח"כ 3 שבועות לא נתראה ואז הגעגוע יחזור, אן דבר העיקר המפגש חוזר והאחדות נשמרת, יש לחני , לאביבה ולי הרבה ללמוד ממכם על מה שאתם עוברות , סה"כ ממש נהנתי זה נותן כח להמשיך ומעודד ומחזק.תודה נילי ולכל החברות גם בפורום
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif תודה גם לך יקירתי

גם אני נהניתי מאוד במפגש. נראה לי שככל שהרווח בין המפגשים גדול יותר, כך אנחנו נהנות מהם יותר. 3 שבעות זה באמת הרבה זמן והמון קורה בינתיים. אני מספרת לכולם על קבוצת התמיכה שלנו וכמה זה עוזר לנו למלא את המצברים, אפילו שחוזרים הביתה לאותו ה.... פתאום מרגישים שיש כוחות חדשים. בסך הכל, כולנו באותה הקלחת. חילופי החוויות והפטנטים והטיפים והסודות הקטנים זה מה שעוזר לנו להחזיק מעמד. את גיבורה אמיתית שתמיד מעודדת ומשמחת את כולם, למרות שהמצב לא כל כך אי אי אי...
 

ענתי44

New member
לילה לא שקט עבר על כוחותינו

אמש, סמוך לחצות, כשהתכוונתי ללכת לישון אחרי שאחליף לאמא טיטול ואבדוק מה שלומה ( היא חולה ורופאת המשפחה באה ושמעה רשרוש בריאות ונתנה אנטיביוטיקה) ראיתי לפתע עכבר קטן רץ מהמחשב לספה ישנה ועמוסת דברים. הלב שלי קפא בתוכי. אני כל כך פוחדת מעכברים. טיפשי אבל אני מפחדת. התחלתי לבכות ולא ידעתי מה לעשות, אחרי שיחה עם ידיד התאוששתי והחלטתי לסגור את החדרים עלינו כדי שהוא לא יכנס ובבוקר לקנות מלכודת. גיליתי שהדלת של אמא לא נסגרת עד הסוף אז הצמדתי כיסא, החלפתי לה טיטול ורצתי לחדרי וסגרתי את הדלת. אבל נלחצתי מאוד. מה יהיה אם אמא תתעורר ובגלל סגירת הדלתות לא אשמע, מה יהיה אם שוב יעלה לה החום מאוד והיא תחרחר כמו בנובמבר שהזעקתי אותה לבית חולים במצב קשה? או אם תתעורר ותבהל מהדלת הסגורה? בקיצור החלטתי לקחת את הכרית והשמיכה ללכת לחדרה. היא ישנה וחירחרה והשתעלה בלי סוף, שכבתי על הארץ, היה לי קר וכואב בגוף, והייתי מתה לשירותים. והתחלתי לבכות. כשאהובי התקשר אמא התעוררה ונלחצה. ישבתי לידה והרגעתי אותה. היא נסערה לראות אותי בוכה. הדלקתי חלש מוסיקה, ליטפתי את פניה ושערה ודיברתי אליה עד שנרדמה, וליבי זעק. גם אני רציתי שילטפו אותי וירגיעו אותי. הרגשתי כל כך לבד. כל כך רע. עכשיו, כשהגיעה המטפלת, ואמא עדיין ישנה אני אלך לקנות מלכודת עכברים . אין לי מושג איך אני אעבור את היום הזה בשלום כשאני כל כך עייפה. עייפה מליל סיוט ללא שינה, עייפה משלוש השנים האחרונות. בוקר טוב ישראל
 
../images/Emo24.gifענתי המתוקה

את רואה א ת העכבר כמו פיל אך הוא מפחד ממך תראי לו מי שולט בבית,הוא קטן ונכנס לכל חור ,יש בחנות טמבור אני חושבת מגשים עם דבק ,תקני כמה מהם תפזרי בלילה כדי שאמא לא תגע בזה, תדברי עם המטפלת ,על המגשים עם הדבק תשימי חתיכת גבינה או בשר והעכבר יתפס ברגע שיבוא לאכול, החלמה מהירה לאמא , אבל תדעי לך לטפל באמא ככל שזה קשה ואת סובלת את גדולה מהחיים, השכר שלך במצוות גדולות לאין שיעור. ה' יתן לך כח ובריאות להמשיך להתחזק ולטפל באמא , חסד של אמת, כל הכבוד לך , קבלי חיבוק ממני
 

ענתי44

New member
אריאלה יקרה

אני יודעת שזה נשמע כאילו אני עושה מעכבר פיל, אבל עבורי הוא גדול יותר מפיל. זה מפחיד אותי. זה לא רציונאלי אבל מה שאני חשה. אני יודעת מה לעשות, וכבר קניתי מלכודת, אני אשים אותה , אבל, מה שקרה רק חידד את תחושת הבדידות שלי. ושבר את ליבי. ועכשיו אני קוראת מה שטובה כתבה על מצבו של בעלה והלב שלי נקרע. אין לנו רגע דל.
 
ענתי , את לא לבד

ענתי יקרה , כולנו כאן איתך בלב וכשאת לבד בלילה תחשבי שאנו מחבקים אותך . מאחלת לאמא החלמה מהירה ולך שולחת כוחות נפש וגוף שתוכלי לעבור את הימים האלה ,גם עם העכבר הלא צפוי. נשיקות ממני לך ולאמא ושמרי על עצמך , טובה
 

ענתי44

New member
תודה טובה יקרה

אני קוראת עכשיו את מה שעובר על בעלך והלב שלי נקרע. עברתי את זה עם אמא, וזה מאותם דברים צפויים אבל מכאיבים.
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif ענתי יקירתי

סיפור העכבר הוא מטאפורה לכל הפחדים שלנו והבדידות שלנו והקושי שלנו להתמודד עם כל מה שקורה סביבנו. כולנו חווים את הבדידות הקשה הזו. בן הזוג הפך להיות מתומך לנתמך ואנחנו נאלצות ליהפך מ"המין החלש" לחזקות. וודאי שקשה לך כל כך הרבה זמן להתמודד לבד, ללא עזרה עם המחלה הקשה של אמא וזה מתפרץ בכל מיני צורות. הפעם זה העכבר, מחר זה יהיה משהו אחר. האם את מבקרת בקבוצת תמיכה? אני מוצאת שקיבלתי הרבה חיזוקים מקבוצת התמיכה שלנו, למרות שכולנו באותה קלחת, כולנו נשים מבוגרות יחסית, מתמודדות בעצמנו עם המחלה הקשה של הבעל היקר, הילדים לא ממש מבינים את המצב ולא תמיד רוצים אפילו לדעת... לכולנו בעיות דומות אבל כשאנחנו נפגשות ומחליפות חוויות וסיפורים אנחנו שואבות הרבה כוחות נפש ומתחזקות מהמפגשים. למרות שחוזרים הביתה לאותה בדידות ולאותו צער ולאותם קשיים, נראה כאילו המצברים הוטענו ויש יותר אנרגיות. מה שלום אמך היקרה? אני מאחלת לה שתתאושש במהרה ושחלילה לא תפתח שוב חום כמו בפעם הקודמת. לכי לישון ולהשלים קצת שעות שינה ומקווה שהלילה הבא יעבור עליך ברוגע. אגב, דווחי על מצב העכבר, האם נפל במלכודת???
 
למעלה