בוקר טוב פורום - יום ג'

נילי41

New member
../images/Emo20.gif בוקר טוב פורום - יום ג'

לילה 'ככה ככה' עבר על כוחותינו. בעלי ישן כמו תינוק - מתעורר כל שעתיים-שלוש, עם כדור שינה או בלי כדור שינה, נראה לי שזה אותו הדבר. הלילה ישנו בשלושה תשלומים. הצרה שבחלק הראשון של הלילה אני לא נרדמתי ושוב תקפו אותי נדודי שינה מטרידים. נרדמתי רק אחרי 1 בלילה. בעלי קיבל כדור שינה אבל התעורר שוב ב-4 בערך ואחר-כך ב-06:30. הבוקר הוא חזר לבקר במרכז היום, אז קמנו מוקדם והתארגנו כרגיל. כל כך חיכיתי ליום הזה, למרות ש'פייר', הפסח הזה עבר בסך הכל לא כל כך נורא. לא יצאנו הרבה, רק לארוחות בליל הסדר ובחג ראשון ושביעי, אבל עברנו איכשהו את הימים בבית. קצת באו לבקר וקצת היינו לבד ואיכשהו זה עבר. תודה לאל! הבוקר נכנסתי קצת מאוחר לפורום כי יצאתי להליכת הבוקר שלי אחרי שההסעה אספה את בעלי. כל החג לא יצאתי להליכת הבוקר כי לא יכולתי להשאיר אותו לבד. אז רכבתי רק על אופני כושר בתוך הבית. והבוקר כל כך נחמד היה לצעוד קצת בחוץ. אחר כך אספתי דואר וטיפלתי בכל מיני דברים והנה אני בפורום עכשיו. האמת, לא נראה לי שברכת ה'בוקר טוב' שלי חסרה כל כך. בכל אופן אני אשתדל להמשיך להיכנס בבקרים. חג המצות כבר מאחורינו, איך אומרים, עברנו את פרעה... אביב בחוץ, השמש זורחת והשיטה פורחת והאלצהיימר הורס כל חלקה טובה במוח של יקירינו. שיהיה יום עגול לכ-ו-ל-ם.
 
בוקר טוב נילי חביבה

נילי יקרה , אני כבר חיפשתי אותך הבוקר בפורום. לא מוותרים על הבוקר טוב שלך. גם אצלנו הימים עברו בעיקר בבית וללא מבקרים לצערנו. ליל הסדר עבר , קצת עצוב וגם קצת נחמד כי דודי הזקן עשה לנו קצת שמח. בשאר הימים הייתי די צמודה לבית וראיתי שבתי הצעירה די מדוכאת מכך שאף אחד לא בא. גם לי לא התחשק כל כך לצאת ופשוט נתתי לעצמי מנוחה בין הכיור לכיריים וקניות ובקור ההורים. בכל זאת , טוב לצאת לעבודה כי כבר הרגשתי מחנק בבית ובעלי כל הזמן רק רוצה לחבק אותי או להשען עלי ואני מרגישה שאני לפעמים ממש מנערת אותו ממני , במיוחד אתמול במוצאי חג שהייתי צריכה להחזיר את כל כלי הפסח והוא רצה לעזור אך כבר נרדם בסלון. לכן , שלחתי אותו לישון והבן הצעיר שהוא גם גבוה , עזר להכניס הכל לבוידם ולארון. יצא שהלכתי לישון אחרי 1 בלילה וכבר ממש לא יכולתי להרדם. אתמול הייתי אחר הצהריים אצל חברה טובה ובעלי הלך לתפילה. הגיעו גם חברים נוספים שלהם ופתאם הרגשתי כמה אני מנותקת מהעולם וגם כמה אני יכולה לשבת רגועה ולהקשיב ללא נוכחותו. שכחתי איך זה סתם לשבת עם חברים ולדבר על העולם , פוליטיקה ועוד. כי כשהוא נמצא , לצערי מאד קשה לו לעקוב ואני בחצי עיין מסתכלת עליו ולפעמים חוזרת ומסבירה לו דברים ולא תמיד הוא מבין. הוא בא איתי אל הורי אתמול וגם שם , אמי מדברת ללא הפסקה על אנשים מהעבר שלה וזה בטוח לא מעניין אותו אך גם לא מסוגל לעקוב והרגשתי שהוא ממש משועמם ונבוך ורק רוצה לברוח משם. לכן , הוא באמת לא בא אתי אליהם הרבה, זה עדיף. נילי יקרה , טוב מאד שאת שומרת על הצעדה שלך ועל הכושר. גם אני משתדלת לצעוד ולעיתים אפילו מאוחר כשהוא הולך לישון. מאחלת לכולם המשך שבוע טוב ורק בשורות טובות , חיבוק גדול ממני אלייך ולכל חברותייך מהקבותה , טובה
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif טובה יקירתי

אני מאוד מבינה את מצבך. גם אצלנו, בכל היציאות המשפחתיות, בעלי בא ברצון, משתף פעולה, זורם, אבל לא משתתף בשיחות, ממש שותק, מנסה לעקוב אחר הדברים אבל נראה לי שזה קשה לו מאוד. הוא לא מזהה את כל הנכדים שגדלים כמו על שמרים מיום ליום והוא 'זוכר' אותם עוד קטנים... זה קשה. תקופת החגים זו תקופה קשה מאוד מכל הבחינות. תודה לאל שעברנו את הפסח בשלום. כמה טוב לחזור לשיגרה הברוכה. מאחלת לך הרבה כוחות נפש והרבה עזרה מהמשפחה, המשך שבוע טוב ובשורות טובות.
 
../images/Emo24.gifטובה'לה

בן זוגך עוד הולך לבית הכנסת , בן זוגי לא רוצה ללכת כלל, אנחנו מתפללים יחד, הוא לא עומד בתפילת 18,התפילה שלו מהירה כי הוא מקפיץ מילים,(חסר לנו מניין) לכן אני מקדשת ביום שישי ובחגים, לקחתי לו את התפקיד של בעל הבית, הכל התחלף באירגון, מהחתונה הוא היה הקובע ,היום הוא אומר לי את כבר שולטת עלי, נדהמתי מהמשפט, איך הגבר נכנע באין ברירה. ולכן כעת הוא ממושמע כילד קטן וקורא לי כשהוא צריך להתלבש וכו'. אמר שלמה המלך : אל יתהלל ליום מחר כי לא תדע מה ילד יום, מי שחושב עצמו ומתגאה הקב"ה משפילו עד עפר. לכן צריך לדעת איך להתנהג עם הבריות וקל וחומר עם הבורא ולמענו. שנשמע רק בשורות טובות.
 
אריאלה יקרה

נכון שהמצב אצלנו עדיין סביר ולמזלי בבית הכנסת עוזרים לו ויש שם מעט מתפללים כמו משפחה. בחג הייתי בתפילת שחרית בגלל יזכור ובקריאת התורה שמעתי שגם בעלי עלה לתורה והחברים עזרו לו בברכות וגם הבנים עוזרים לו אם צריך. אך להגיד קדיש הוא כבר לא מסוגל. גם בברכת הקידוש וההבדלה , אנו תמיד במתח איך זה יעבור וכל עוד הוא מסוגל ורוצה , שימשיך והבנים אומרים בשקט יחד איתו. אני רק מתפללת שהמצב ימשיך כך כמה שיותר והתרופות יעזרו ומי יודע , אפשר גם לחלום שיהיו תרופות חדשות. אני לא חיה באשליה אך לקוות תמיד אפשר. ממליצה לך גם לצעוד כי גם לי זה עושה טוב ומרומם את הנפש וטוב גם לגוף. שולחת לך חיבוק ענק שיהיו לך המון כוחות וסבלנות לטפל באישך היקר, לילה טוב, טובה
 
../images/Emo24.gifנילי'לה אולי אני אאמץ

את הפעילות של בבוקר , ללכת ברגל בבוקר, זה בריא לגוף ולנשמה לתפקד אחר כך,חסרת לנו בפתיח היום לראות איך עבר עליך הלילה איך כוחותינו התנהגו ,שנשמע רק בשורות טובות.
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif זה מאוד בריא לצעוד בבוקר

אבל אני יכולה לצאת רק בימים שבעלי הולך למרכז היום. תנסי לעשות את זה בימים שבן זוגך לא בבית. תראי כמה כוח ואנרגיה זה יתן לך לכל היום, וזה עוזר לבריאות, לחילוף החומרים, למחזור הדם ובכלל.
 

hanir3

New member
../images/Emo42.gif הליכה ברגל

הלואי שלא הייתי מתעצלת ויוצאת גם אני להליכת בוקר. אבל איני מצליחה להתגבר על עצלותי. אישי בימים האחרונים לא מרגיש כל כך טוב וגם הוא לא יצא להליכה כבר מספר ימים, יש לו כאב בטן נוראי וכל דבר שהוא אוכל הוא מקיא,היום הוא כבר לא אכל בכלל, אחה"צ הלכנו לרופא והוא הפנה אותו לעשות C.T. בטן וזאת לאחר שבצילומי גסטרו לא יכלו לצלם מאחר וישנה חסימה (הוא עבר ניתוח להצרת קיבה) אני מקוה שימצאו מה הבעיה ויוכלו לעזור לו. הבן שלנו עבר לגור אצלנו והביא את כל הרהיטים שלו אלינו ועד שנפזר אותם או את חלקם אצל קרובי משפחה ,הבית שלנו נראה כמו מחסן. בינתיים הוא נסע היום לגרמניה (הלואי עלי) ויחזור ביום שישי. יש לי בעיה - ביום חמישי הקרוב יש בר-מצוה ובת-מצוה של הנכדים של אחי, אלו אחים שנולדו בהפרש של שנה בדיוק ןעכשיו עושים להם מסיבה משותפת , מיכאל לא מוכן לבוא כי קשה לו עם הרעש והמוזיקה, אז אני אצטרך ללכת עם בתי שתבוא מירושלים ועם אחותי שגרה לידי. הבעיה היא שמר-סב כמו שקראתם לזה, אז דיברתי עם גיסתי (אחותו) והיא מוכנה לשבת איתו על אף שבאותו היום יש לה טיפול כימוטרפי וגם הרצפטין, היא אשה נהדרת ואני לא יודעת איך להודות לה, כי אני יודעת שהרבה פעמים לאחר הטיפול היא מרגישה לא טוב (OUT) אני מקוה שזה לא יתארך יותר מידי כי גם הנסיעה היא ארוכה , זה בנס-ציונה וגיסתי גרה באבן-יהודה, אשתדל להזדרז. בינתיים להתראות בבשורות טובות - חני -
ובינתיים להתראות בבשורות טובות חני
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif חני יקירתי

אל תתעצלי. כשבעלך ירגיש טוב וייצא שוב להליכות שלו תתלווי אליו. זה חשוב גם לו, שלא ייצא בלי ליווי וגם טוב מאוד בשבילך. אפילו אם בפעמים הראשונות תרגישי שקשה לך עם זה, כדאי להתמיד ולאט לאט תראי שהגוף יתרגל וירצה לצאת להליכות האלה. זה שבעלך מרגיש לא טוב אולי זה בגלל המצות של הפסח? אני בטוחה שהרופאים יידעו איך לטפל בזה. נראה לי שהניתוח לקיצור קיבה שלו עושה לו בעיות כל הזמן... חבל, זה בכלל לא חסר לכם עכשיו. בקשר לבר/בת מצווה, תראי, אני כבר מזמן הפסקתי ללכת לאירועים משפחתיים כאלו. אני תמיד מתקשרת ומברכת ומתנצלת שלא נוכל להגיע כי בעלי לא מרגיש טוב, שולחת צ'ק עם כרטיס ברכה בדואר וזהו. אנשים מבינים. אם חשוב לך עצמך מאוד להיות נוכחת אז באמת הפיתרון של שמר-סב הוא פיתרון טוב. תשתדלי לקצר, להגיע, להפגין נוכחות מה שנקרא ולחזור מוקדם כדי לשחרר את גיסתך שגם היא לא מרגישה טוב... אוי, שלא נדע מהצרות של כולנו... קבלי חיבוק ענק חני, ושנשמע רק בשורות טובות, מחכה כבר למפגש שלנו...
 
../images/Emo24.gifחני'לה טוב שיש מי שישמור

על בן זוגך כשאת יוצאת לשמחות מצד אחת אבל בגלל שבן זוגך לא מרגיש טוב כי הוא מקיא ויש לו בעיה עם הקיבה זה בעיה לצאת איתו, מצד שני אם יש אפשרות שיקח אולי כדור נגד הקאות ויצא לשמחה רק כדי לצאת ולהתאוורר ולשמוח עם כל המשפחה ,הוא יכול לשבת בסוף האולם בגלל המוזיקה הרועשת.גם הדיכאון יפוג ממנו לכמה שעות.אולי תצלצלי לבן שנסע לגרמניה שיצלם תמונות נוף יפות ויפתח לך זה עושה מצב רוח טוב, אני הרבה מסתכלת מצגות וכאילו אני שם הדמיון עולה על כל דמיון, חה חה חה תנסו זה כדאי החו"ל נמצא במחשב במסך של 17.בשורות טובות
 
למעלה