בוקר טוב פורום - שבת שלום

נילי41

New member
../images/Emo20.gifבוקר טוב פורום - שבת שלום

עוד לילה שקט עבר על כוחותינו. יוד הלך לישון כרגיל והתעורר לראשונה בשתיים וחצי בלילה. נתתי לו את כדור השינה והמשכנו לישון עד שש וחצי בבוקר. פשוט תענוג... מחכה לנו עוד יום חסר פעילות בבית. אני לא מצליחה להעסיק אותו בשום דבר. למרות שבמרכז היום הוא משתתף ומשתף פעולה בכל דבר, בבית הוא אינו מוכן לעשות פעילויות יצירתיות או אחרות. יחד עם זאת, כל הזמן הוא שואל 'מה אני עושה עכשיו?'. אז בלית ברירה הוא צופה בטלוויזיה או שומע מוסיקה. לפעמים הוא מתעניין ולפעמים לא. הרבה פעמים הוא מנמנם... אתמול הוא חזר למנהג ישן שלו שכבר זמן מה הוא חדל ממנו, וזה להתגנב למטבח ולקחת אוכל מהסירים או מהמקרר. בכל פעם שעזבתי אותו לשנייה מצאתי אותו 'פושט' על המטבח. כמובן שהוא לא מסתפק בכמות סבירה וממש 'בולס'. אפילו להתקלח איני יכולה להיכנס מבלי שאצטרך 'להחביא' את האוכל, וכל הזמן אני מציצה מחדר האמבטיה כדי לוודא שהוא לא עושה משהו במטבח. הקטע הזה ממש מעצבן כי הוא סוכרתי ואסור לו לאכול כל דבר וכמויות גדולות. ביום ד', כשהיה לנו המפגש שלהעמותה, בתו של יוד באה להישאר איתו כשאני יצאתי. אני תמיד אופה להם לחם ועוגיות מקמח מלא. אז הכנתי שני מגשים של עוגיות ממולאות בתמרים ואגוזים וכו' והשארתי אותן להתקרר לפני שאוכל לארוז אותן בקופסאות ונכנסתי להתקלח... יוד פשט על המגשים וחיסל חצי מגש וכשיצאתי מהמקלחת מצאתי אותו כששני חופניו מלאים בעוגיות. היתה כבר תקופה שהוא הפסיק עם זה ובימים האחרונים זה חוזר. גם אתמול הוא עשה לי את זה עם בישולי השבת... הצורך 'להחביא' את האוכל ממנו מאוד מתסכל אותי. עם כל זה שהוא בדרך כלל ממש מנותק ולא יודע איפה הוא נמצא ומה הוא עושה, הוא יודע איפה למצוא את האוכל... מקווה שיעבור עלינו יום רגוע ושקט. שמחתי לשמוע שהאמהות החולות מתאוששות. לאמא של רוני מאחלת התאוששות מהירה וחזרה לתפקוד, לאמא של ענתי החלמה מהירה, לאמא של קורנית רגיעה וימים שקטים וטובים, כמו כן לבעלים של אביבה, חני, אריאלה, טובה, אסתר וכל מי שלא הזכרתי בשמו, הרבה בריאות ושקט ורוגע... ולכל חברי הפורום והחולים והמטפלים ובני המשפחות שבת שלום, סוף שבוע רגוע ויום עגול... בוקר טוב ישראל!
 

ענתי44

New member
שבת שלום... או בעצם שבוע טוב../images/Emo140.gif

נילי יקירתי, את צודקת בחששך שיוד יאכל אוכל שאסור לסכרתי לאכול. פעם הייתי בהרצאה של האגודה לסכרת, וציינו שם תופעה שלפעמים לחולים, יש צורך בלתי נשלט באכילה וכי הם חשים רעב. לא כל כך זוכרת את ההסבר לתופעה. את חייבת למנוע ממנו לאכול בצורה כזו. אני מתארת לעצמי את ההרגשה הרעה שלך כשאת צריכה להחביא ממנו, אבל את פועלת לטובתו. כמו שלא תשאירי דלת פתוחה ככה גם לא מזון שעלול להחמיר את מצבו. אפילו לקנות מנעול לארון ששם תשימי את הדברים האסורים. אצלנו היתה שבת נעימה ומלאה אורחים.גיסי,שהוא פשוט אדם מדהים, עשה לאמא שלי טיפול מפנק לרגליים הכואבות. ואמא היתה מרוצה מהפינוק. הלוואי עלינו כל שבת ככה. שבוע טוב ומקסים לכולם. ולך נילי יקירה, לילות שלווים של שינה רצופה.
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gifשבוע טוב ענתי

את צודקת שעלי להחביא את האוכל מיוד. למעשה, המצב כבר היה די סביר. בולמוס האוכל שלו די נרגע וגם בימים שהוא במרכז היום זה פחות מורגש. הבעיה היא בסופי השבוע. ביום ששי כשאני מבשלת או אופה. זה גם בגלל השעמום שלו בבית. אני לא יודעת מדוע השבוע זה התעורר מחדש כי בתקופה האחרונה כל הנושא של האוכל נרגע לגמרי. כבר לא היו חיפושים אחרי אוכל כמו פעם. הוא אמנם אוכל כל מה שנותנים לו אבל לא מחפש אוכל בין הארוחות... גם היום, בעצם במשך כל היום הוא לא נזכר שהוא רוצה לאכול. אכלנו את שלוש הארוחות כשהוא ממש אוכל ברצון ובהנאה אבל בין הארוחות הוא לא זכר אפילו לבקש או לחפש אוכל. אתמול לעומת זאת זה היה ממש גרוע... מילא. הבוקר צפינו בערוץ הסרטים הרגיל (לא הדיגיטלי) בסרט ארגנטינאי בשם "הבן של הכלה" שעוסק בין היתר בהתמודדות של אב ובנו במחלת האלצהיימר של האם. באהבה הגדולה של האב לאם החולה, שמאושפזת במוסד. האב הולך בכל יום לבקר אותה וממשיך להעריץ אותה ולאהוב אותה כמו פעם... בשיחות של הבן והאב באה לידי ביטוי ההערצה של האב לאם החולה. האב בעצם די מתכחש למצב האמיתי החמור של האם והוא רוצה כמתנת יום הולדת להתחתן איתה בכנסיה. מסתבר שבזמנו הוא התנגד לנישואים בכנסיה והם התחתנו רק בעירייה והחלום של האם תמיד היה חתונה בכנסיה. זה הדבר היחידי שהאב לא נתן לה בחייה. האב מבקש את עזרת הבן בארגון החתונה בכנסיה והבן מנסה להסביר לאב שהאם כבר לא מסוגלת להבין את המחווה הזו ושחבל על המאמץ ושעדיף שהאב ייסע לטיול לאיטליה בכסף שהוא חסך לשם כך כל ימי חייו. בקיצור, בסופו של דבר הבן מתרצה ואז מתברר שהכנסיה לא מוכנה לשתף פעולה ולערוך את החתונה הזו מאחר והאם אינה ברת דעה וכו', והבן מארגן חתונה מבוימת עם חברו השחקן שמשחק את הכומר שכביכול הכנסיה שלחה כדי לערוך את הנישואים הללו. הסרט גם עוסק בכך שהבן איכזב את אמו בצעירותו כאשר נשר מלימודי המשפטים ועבר לעסקים ומאז האם אמרה עליו תמיד שהוא אידיוט וכאשר הוא סוף סוף הצליח בעסקים האם כבר היתה חולה ולא היתה מסוגלת להבין זאת ולקבל את הבן ולהעריך אותו... למרות זאת במשך כל הסרט הבן רק רוצה לקבל את ההכרה של האם החולה בכישוריו ולהוכיח לה שהוא בעצם לא כל כך אידיוט. היה זה סרט מאוד מרגש... צפיתי בו עם יוד שלא כל כך קלט את הקטע של המחלה של האמא לפי דעתי. הרבה פעמים הקצב היה איטי מדי בשבילו והוא כל הזמן אמר 'נו, שיתקדמו כבר...', כאילו שהוא ציפה לאקשן ממין אחר. טוב לא ציפיתי ממנו שיזהה את המצב בסרט, אבל כל אופן הוא צפה איתי ביחד די בעניין. האם מישהו מכם צפה בסרט הזה? בוודאי יהיו שידורים חוזרים של זה כי תמיד הם נותנים כמה וכמה פעמים בשבוע את אותם הסרטים, כדאי לצפות.
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif "הבן של הכלה"

בהמשך לסרט שראיתי בטלוויזיה, הסתכלתי בגוגל וראיתי שהסרט הזה היה מועמד לאוסקר בקטגורית הסרט הזר הטוב ביותר בשנת 2002. אכן סרט די מרגש שנושא האלצהיימר בו אינו הנושא העיקרי אבל משמש מרכיב חשוב בסרט ומשוחק יפה מאוד ע"י האם החולה... כדאי לצפות.
 

טיקו1

New member
בעניין הסרט

נדמה לי , על פי תאורך שזהו אחד הסרטים עליהם דיבר העתונאי יהודה סתיו בכנס לציון 100 שנה לגילוי המחלה שהעמותה ערכה בתחילת החורף ברמת אפעל. אם מישהו יידע מתי סרט זה משודר בשידורים חוזרים אשמח אם יידע את משתתפי הפורום.
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif הי רותי, בעניין הסרט

לא זכרתי שיהודה סתו הזכיר את הסרט "הבן של הכלה" אבל אולי בגלל שלא הכרתי אותו אז השם לא נחרת בזכרוני. בכל אופן, ניסיתי לחפש במדריך הטלוויזיה ולא מצאתי אותו מוקרן בשבוע הקרוב. לדעתי הוא לבטח נמצא בספריות הוידיאו ואפשר לשאול אותו לצפייה... שבוע טוב.
 
למעלה