והביקורת המלאה לעצלנים ../images/Emo9.gif
חרותה
מאת: טליה נגר 07/04/2006 טליה נגר נשבתה בקסמה של דנה ברגר במופע האקוסטי שלה אמנם היא כבר אמא במשך שלוש שנים, ושני האלבומים הקודמים שלה ("תוך כדי תנועה" ו"עד הקצה") הפיקו המון להיטים מלודיים שנטחנו בגלגל"צ, אבל כשהיא יושבת על שרפרף בג'ינס וחולצה שחורה עם גיטרה ביד, ושרה בקול מתמסר ונוקב, דנה ברגר היא נערת רוק אולטימטיבית. המופע האקוסטי התקיים ב"פלורה בר" ברחובות. כיוון שבהופעה מסוג זה רצוי שהלב יעבוד יותר מהכבד, ניסיתי את טקטיקת האיחור בתקווה שאדלג על שלב ההמתנה, שמטרתו להוציא מהקהל כמה שיותר דרינקים, ועל הדרך להעביר אותו משלב הפטפטת, לציפייה דרוכה. אמנם סיימתי את הערב עם בירה אחת בלבד, אבל המהלך התגלה כלא מוצלח במיוחד, מהסיבה הפשוטה שהטקטיקה לא כללה אפשרות בה עד שאגיע לא יישאר מקום לשבת. הבר היה עמוס באנשים. ברגע שדנה ברגר ויניב דדון (גיטרה חשמלית) עלו על הבמה הקטנה בקדמת הפאב, לא נותר לי אלא לחבק את הצער, ולהבין שאיחור, אופנתי ככל שיהיה, לא יעזור לרצונו העז של ישבני למצוא לו פינה על הבר, במקום לעגוב מעל שתי בחורות שהסתכלו בי כאילו הן מלכות העולם, בזמן שניסיתי לקרוא נואשות לברמן. כשדנה ברגר מיקמה את הגיטרה על הירך, בלית ברירה מצאתי את עצמי למבוכתי הרבה עומדת במרחק הושטת יד ממנה. היא נראתה נינוחה, בטוחה בעצמה והקרינה סחבקיות, כאילו שכל חייה היא גדלה ברחובות ובאה לפגוש חברים. המבוכה שבלעמוד קרוב כל כך נעלמה מהר.
להופעה אקוסטית יש קסם משלה. אין תופים ואין דיסטורשנים. אין גיבוי של להקה מסביב, וכל הפוקוס מתרכז בזמר ובקול שלו. מבצעים או יוצרים לא מספיק משופשפים עלולים למעוד על מכשול מונוטוניות בהגשת השירים, או על חוסר דיוק בטונים. כשמאחוריה כ- 14 שנות יצירה והופעות היא משאירה רק אבק על המסלול. הכתירו אותה לא פעם לנסיכת הרוק-פופ הישראלית, אבל דנה ברגר כבר מזמן מלכה. וכמובן שהיא הייתה המלכה היחידה באותו בר.
דדון. בן לוויה מושלם (אמיר ביטון) היא הגישה את השירים בצורה מלאת הבעה, ובעיבודים שנתנו גם לשירים המוכרים כמו "אהבה", "תוך כדי תנועה", או "עד הקצה" מגע ורגש אחר. יניב דדון (יניבי, בפיה של דנה ברגר), שמנגן עם ברגר כבר כמה שנים, ואחראי על חלק מהעיבודים באלבום החדש, ליווה את השירים בעדינות מחוספסת וזכה להרבה פרגון ואהבה מהמלכה. כשלדנה היה חם והיא התקנאה בחולצה הקצרה שלו, בלי להגיד מילה, כיאה לבן לוויה מושלם הוא פשוט הוריד את החולצה שלו ונתן לה. וכיאה למלכה היא קמה, ניגשה רגע מאחורי הרמקול והחליפה את חולצתה הארוכה. "חשבתי לעצמי שחזייה זה כמו בגד ים", היא שיתפה את הקהל המשתומם, שזכה לרגע קטן של תמצית הרוקנרול. למוסיקה יש מקום של כבוד, ואם צריך רגע להתפשט כדי להשיג את הטמפרטורה נכונה, שתאפשר נוחות מקסימאלית להופעה - אז מתפשטים. בהופעה אקוסטית יש הרבה יותר מקום למילים ולטקסטים. שיר אחרי שיר המילים מביעות כמיהה לאהבה, מספרות על הגבר שלא נשאר, על זה שהיא מחכה לו, על הדמעות. ממש לפני שעלתה בי השאלה האם משהו השתנה בתפיסת העולם מאז שיש קטנטנה בחייה, דנה הציגה שיר יפיפייה ומרגש מהאלבום החדש, שבבוקר אותו היום יצא לחנויות. השיר "יום יום", כשם האלבום, אותו כתבה יחד עם צרויה להב והפיק לואי להב, מדבר על למצוא את העיקר בתוך כל הטפל ועל חסדים קטנים שעליהם היא מודה לאלוהים, ואותו היא הקדישה לכל האימהות שהיו בקהל. בכלל, דנה מאד פתוחה ומשתפת. אם זה באנקדוטות מחייה, למשל איך נולד השיר "גן מאיר", לו היא קוראת שיר קישקע, או על מי נכתב השיר "תוך כדי תנועה". היא מסתכלת אל האנשים בעיניים ושרה אליהם. ללא ממקום של עליונות או כוח אלא ממקום קרוב ומקבל, וזה נותן תחושה מאד נעימה וטובה. ולא רק זה. על ידי ההגשה המתמסרת, ובגוון קול המיוחד שמיד מזהים, ברגר גורמת לשירים לעבור זיקוק ומביאה אותם לידי מיצוי. על האלבום החדש "יום יום" היא עבדה בצורה דומה. קודם כל שרים ומנגנים - שירה וגיטרה לייב, ואת הטייק הטוב מקליטים, ורק אז מלבישים אותו בשאר הכלים ובעיבודים. הפוך מהדרך בה יצרה עד עכשיו. דרך עבודה זו ניכרת לאורך השירים באלבום. השירים מתנגנים להם באיטיות יחסית, והקול שנמצא לפני צלילי הרקע מכתיב את הקצב. היא שרה על אהבה, על זוגיות שלא תמיד מסתדרת, והפעם גם על איך הנוכחות של הגורה הקטנה בחייה עזרה לה למצוא את השקט ואת הכיוון. בראיון שהתפרסם ב"מעריב" (31.3.06) על צאת אלבומה החדש, היא מעידה כי זהו התקליט הכי טוב שעשתה עד היום, דבר שלא אמרה על אף תקליט אחר שלה.
האמת היא, שההופעה הייתה כל כך ממלאת, גם בפרשנות החדשה שניתנה לשירים בביצוע האקוסטי, וגם בגלל שזכיתי למפגשים הנעימים של עיניה בעיניי בזמן ההופעה - עד שבכלל לא הפריע לי שלא מצאתי מקום ישיבה. להיפך, שמחתי להיות קרובה לאמנית, שבוחרת לשיר גם על הדברים הפחות נעימים בחיים, ולחגוג איתה את צאת אלבומה החמישי, בו היא מקדישה בכתב יד תודה מיוחדת לאלה שאוהבים וחיים מוסיקה, שבאים להופעות ושבזכותם היא ממשיכה.
. נהנתם? פרגנו לביקורת באתר של 24:
http://www.music24.co.il/Article.aspx?ID=187 יומטוב.
http://www.music24.co.il/Article.aspx?ID=187 טליה נגר נשבתה בקסמה של דנה ברגר במופע האקוסטי שלה . כן יירבו כמותה
. תהנו
אני מאוד אהבתי את "הקן והציפור" ולחרותי הייתי נותן לפחות ציון 8. וכן אהבתי את הלחן של "לא נוח לי"