שיתוף..תושבת הדרום..
שלום.. אני בת 18 וחצי ואני גרה באשקלון.. אני רוצה לשתף אתכם במה שעובר בראשי כרגע.. יש הרבה מהצפון שלא מבינים מה עובר עלינו..תושבי הדרום וחושבים שזה קל כ"כ כואב לי שיש אנשים שאומרים "אז כולה אזעקה..כולה קסאמים נכנסים לממד ונגמר הסיפור" זה ממש לא ככה..כל אזעקה הולכת בצעקות,בחרדות,בפחד,בבכי לא פעם ולא פעמיים נפל גראד ליד הבית שלי אחי הקטן בן 10 ראה איך הגראד נפל ממש מול הבית שלי..מהחלון מאז הוא בחרדות איומות..באותו יום נסענו למשפחה בתל אביב יום שבת חזרנו לאשקלון אחרי שכנועים רבים חזרנו בלית ברירה כי לא נוכל להשאר שם עד שהכל יגמר.. מאז שחזרנו כולם ישנים בחדר שלי..בממד,כל היום מול החדשות קשה לישון בלילה רק חולמים על קסאמים ואזעקות קשה לי עם מה שהולך..אני עדיין לא מעכלת שזה מה שקורה אצלינו במדינה כרגע אני מרגישה עדיין בחלום..לא נקלט אצלי מה שהולך ברגע ששמעתי שהחיילים נכנסו כמעט התחלתי לבכות..כל החיילים האלה מסכנים תחיים שלהם ילדים..בגילי..שנה מעליי מסכנים את עצמם,תנפש של המשפחות שלהם כדי שאני אחיה בשקט אני כ"כ מחזיקה מהם..אמן שהם יחזרו בשלום,שהחיילים שנפגעו יבריאו אמן בע"ה כ"כ קשה עם המצב שאנחנו נמצאים בו..אין לאף אחד מושג בכלל.. חבר של החברה הכי טובה שלי שהוא גם גר באשקלון הוא נכנס לעזה קרקעית לא הספיק אפילו להודיע לה שהוא נכנס והיא כל הזמן בוכה ומתפללת לשלומו בבקשה חיילים צעירים,תצילו אותי ותחזרו בשלום מצידי שיהיו לנו עכשיו מליון קסאמים ביום אבל רק תחזרו בשלום ושהכל יגמר כבר שנישן בשקט ובלי חרדות ופחדים אני חולמת להגיע לרגע הזה כבר.. יהיה בסדר...תתפללו לשלום החיילים ושהכל יהיה בסדר