חברים

[ש ק ד ב ת]

רק בגלל שאני ערה ../images/Emo29.gif

רציתי לשתף אותכם בגשם הדופק על חלוני גשם! גשם! גשם! כמה אני אוהבת גשם!

 

[Silviya Bamper]

../images/Emo160.gifעוד שלוש שעות בערך, אמא´לה../images/Emo70.gif

לא הצלחתי להרדם בכלל, הפרפרים האלו שיגעו לי את הבטן ולא נותנים לי מנוחה. ולא מספיק זה, ביל (המלך) החליט שדווקא היום בא לו לישון לי על הכרית והוא מטונף ומפורעש לגמריי כמו איזה חתול רחוב (כי הוא לא היה בבית מלא זמן) והוא ישן לי על הכרית ומטנף לי את המיטה! אז לא ידעתי איך להעיף אותו מבלי לפגוע ברגשותיו ולא רציתי להעיר אותו... אז ניסיתי מלא דבריים, ישנתים בכיוון ההפוך, יישנתי על הרייצפה עד ש... דיי! הרמתי אותו והוא כמובן נשך אותי, והעברתי אותו לחדר אחר והנקיפות מצפון שלי לזה שהאליל ביל עכשיו גלמוד בחדר השני

והפרפרים המתרוצצים בבטן מנעו ממני שינה...

אני מ ת ר ג ש ת

:- תודה לכם אנשים מקסימים שלי לכל אחד ואחת ממכם שהגיב ושכאן אני לא אתחיל עכשיו עם התודות לכל אחד בגלל שזה לא יגמר בחיים ועדיין אני צריכה לבדוק איך אני אסגור בכלל את המזוודה... אז רק, לכולם תודה

בשתיים וחצי... זייהו זה!

אוהבת אתכם, לימור

 

[Silviya Bamper]

../images/Emo20.gifחברים../images/Emo20.gif

אווו אלפי מחיקות נעשו כאן, המחשב שונא אותי כבר, יותר שונאות אותי האצבעות שעשיתי בהן שימוש יתר כי כתבתי וכתבתי... ומחקתי את מה שכתבתי. ובכן, כבר הזכרתי שאני טסה למשלחת לפולין ואני לא מעכלת את זה שזה... בעצם כבר כאן. בתוך זמן קצר מאוד, אני אהיה על המטוס לפראג הלוואי שהכל יהיה שם בסדר והמסלול לא ישתבש שוב! ואז אחרי השלושה לילות בפראג אנחנו נעשה את דרכנו באוטובוס לפולין... בתום העשרה ימים אני כאן חזרה... מפברואר אנחנו עוסקים בעניין המשלחת בעוד שרק מהחופש הגדול התחילו ההשתלמויות הגדולות לקראת המסע. המסע הזה רבים אומרים שזה בין החוויות החשובות ביותר במהלך החיים שרצוי לעבור. עבורי, המסע הזה הוא קובץ של אלף ואחד רגשות, שאלות, תהיות וגם הרגשה חובה כלשהי לעבור אותו. במסגרת ההשתלמויות זכיתי לשמוע את עדותו של סבא שלי ובכך להתקרב אליו יותר, אני כ"כ מאושרת שיש לי אותו, ששמעתי את הסיפור ושעכשיו אני מרגישה אילו מחוברת מתמיד. אני לא מצליחה בד"כ להעביר את הרגשות שלי על דף, הם נשארים עמוק חרוטים בתוכי ואני כמה שאני רוצה לא מצליחה להגדיר מה אני מרגישה... אם זה חשש, אם זה התרגשות, פחד מהמראות, מהתגובות שלי... ושם, אני מניחה יצוצו תהיות ושאלות חדשות וראיה חדשה ביחס לעולם תתקבל. אז ממחר בשעה שתיים וחצי אני כבר לא פה (בשלוש צריך להיות בנמל התעופה) בשבע הטיסה...

עכשיו... עשרה ימים לא לשמוע ממכם...

עשרה ימים לא לדעת מה קורה איתכם אם הכל בסדר, עשרה ימים בדאגה שאתם מרגישים טוב. אני אתגעגע. אני כל כך אתגעגע. לכל אחד ואחת ממכם/ן.

נכון ששבוע וחצי, זה כביכול לא נשמע הרבה זמן. אבל זה נראה לי המון לא להיות איתכם. אוף, המכתבי פרידה האלו... לא טובה בזה...

אני יודעת שאני אראה אתכם (כאן הכוונה) בעוד שבוע וחצי אבל אני חייבת שתדעו, כולכם שנקשרתי כאן לאנשים בצורה שאי אפשר לתאר. אני אוהבת כל אחד כאן. אוהבת אתכם. כל אחד מיוחד ומקסים בדרכו שלו...

אור- תיהני לך אצל אבא מכל רגע ורגע! רותם- האהבה הזו שאת כ"כ התייאשת ממנה עוד תגיע, מבטיחה לך את יכולה להחתים אותי על זה. נדב- אל תדאג, דינך יחרץ כשאני אחזור. אני ושקדה נטפל בך. ילד- "שתישאר צעיר לנצח..." הגר- את כזו מקסימה ובוגרת, כשאחזור אני ד ו ר ש ת להכיר אותך יותר! רון- מקווה שנהנת באילת ואני רוצה לשמוע חוויות מקווה שהכל הסתדר עם הבת ההיא... רוני- אני עוד אראה את הסרט, אני חייבת ותודה... אדם- מקווה לשמוע ממך יותר... רועי- לאן נעלמת ילד?! ספיר- גם את נעלמת קצת... מקווה שהכל בסדר... יניף- יאניף! בהצלחה שיהיה לך, אתה יודע... אתה בנאדם כ"כ מצחיק ומקסים וחמוד וכל השבחים והמחמאות שקיימים בחצי היקום השני שממנו אנחנו באים... מקווה לשמוע ממך בהקדם שתחזור! שקדה- ילדה שלי, מקווה שהכול יסתדר עם אבא. אוף. אני רוצה להיות שם בשבילך... מצטערת על כל הזמו הזה שאנחנו לא נדבר... אנשים שלי

תודה לכם שאתם אתם ושאתם איתי... אני אתגעגע, אוהבת אתכם מעל ומעבר...

ולא לשכוח, כל יום לסגוד לאליל למלך

ביל אהההההה!!! אני מתרגשת כ"כ!!! באהבה ענקית

לימור

 

[yanivca]

לימורוש... ../images/Emo7.gif

תודה רבה על המחמאות....

את יודעת יפה מאוד שאני מת עלייך, ושאת נורא מצחיקה אותי (ועוד כמה דברים שיותר מתאימים לפורומים למבוגרים בלבד

), ואני באמת מקווה שתהני בטיול הזה, ותחזרי מלאת חוויות, ומלאת רגש, ומלאת סיפורים, ותחזרי ישראלית גאה

. ולמרות כל הקטעים הקשים בטיול, יש גם קטעים יפים - נופים מדהימים, אנשים מקסימים (בכל מסע יש כמה כאלה..

) וקטעים... ואל תשכחי אותם, כי גם הם חלק מהמסע

אז אני מקווה שיהיה לך כל טוּב בפולין

אוהבים אותך פה המון

ומתגעגעים אלייך

ואני... שכנראה אני בכלל לא אהיה פה שתחזרי... אני מקווה לשמוע ממך בהקדם. שלך, יאניף.

 

[ש ק ד ב ת]

פחות

אבל עוד כואב... ההודעה הזאת גרמה לי לבכות.

באמת. קשה לי. אוקיי, אני מודה.

וכואב לי המון ואני מרגישה על הלב כמו מסה מיותרת כזאת שפשוט חוסמת לי אותו ומדמיעה לי את העיניים

ההודעה שלך,והתקופה האחרונה מחזירה אותי כמה חודשים אחורה,למסע שלי. מכירה את האווירה והחוויה. רוצה להגיד לך תהני,אך אין זו המילה הנכונה למסע כזה רוצה להגיד לך שתלמדי,אך גם זה אינה קולעת למטרה רוצה להגיד לך שתפיקי את המירב,אבל איך אפשר בלי הנאה. אז ילדה שלי,אני סומכת עלייך שתדעי לשלב את ההנאה עם העצבות,את הכייף עם הבכי,את הדמעות עם החיוכים. מסע קשה מזה,לא הכרתי,אך ישנם אינספור חוויות.אל תפספסי אותם. לעיתים ההנאות האלה יאפשרו לשבור את הקרח,ויאפשרו להמשיך ליום הבא-למרות המראות הקשים. החיים מכילים בתוכם עצבות ושמחה -גם יחד,אי אפשר להפריד בינהם! ולימורוש אכן התקרבנו בזמן האחרון ללא הכר, אני כ"כ אוהבת אותך.

הלוואי והיית יכולה להבין עד כמה, אבל אני לא חושבת שאי פעם תצליחי להבין... כי זו אהבה כזו כנה וכ"כ עמוקה, אחת האהבות היותר קשות להגדרה. אני אוהבת אותך בפשטות, אני אוהבת אותך לעומק, אני אוהבת אותך תמיד ולעולם לא אחדל לאהוב. ואני יודעת, יודעת שעכשיו אלו רק מילים שאת קוראת אותן על גבי מסך המחשב, אבל כולי תקווה שתפנימי חלק מהן ושלא תשכחי שכולנו כאן בשבילך, מצרפת חלק ממשהו שכתבתי לאחר חזרתי לארץ ..." השהייה קצרת הזמן באותה יבשת-יבשת אירופה הטובלת היום בשפע מימייה

,בגניה הפורחים

,במשיכה התרבותית לדורותיהם,אותה "אירופה נאורה" כביכול של היום,לעולם לא תוכל למחוק את דמותה המפלצתית שבאה לידי ביוטי בהתנהגות תושביה במחצית של המאה ה-20. אני רואה במסע לפולין הרבה מעבר לטיול מיוחד,זוהי דרך מחשבה חדשה,אשר נובעת ישירות מן המראות והחוויות המיוחדות שהתרחשו במהלך המסע לפולין. הערכה ויראת הכבוד ללוחמים ולנופלים,התקווה רבת העוצמה שמתגלה לאחר המסע,תמשיך ללוות רבים במסעות האין סופים. יש מי שיקרא לזה חווית חיים,יש מי שירגיש שזה חוויה מתקנת. כל אחד חוזר שם עם משהו אחר. דבר אחד בטוח כשחוזרים משם,מסתכלים על החיים אחרת! השואה אינה מותם של שישה מליון יהודים,אלא העלמותם של שישה מליוין יהודים,היא החלל אשר יש למלא. זוהי חובתי,זה ייעודי וזה יהיה מסע החיים שלי... הבנה זו היא שמאפשרת להכיר בי כאדם וכאנוש.!..." העיינים עדיין צורבות מדמעות,אבל גם מהתרגשות, אני לא אהיה איתך שם,מאחלת לך שתוכלי להתמודד עם זה-ביתר קלות. וזכרי,סיסמתנו-לבכות זה מותר

זאת לא חולשה,זה צורך אנושי

אוהבת אוהבת אוהבת ועוד כל-כך הרבה כאלה שקד

 

[רותם טל]

וואי זה הגיע

בטח את ממש מתרגשת. אני לא נסעתי לפולין,אבל זה תתמיד קורה לי לפני טיולים שנתיים. מקווה שתהני ותחזרי עם חוויות. ותעשי כייף חיים,ואל תדאגי אנחנו לא נהייה בסדר כל אחד פה תומך בשני. נסיעה נעימה, ומתי את מחתימה אותי?

 

[נשואה3]

שלום לך לימור,

כבר מהשם משתמע מכך,שאיני ילדה. אבל בגלל שבזמן האחרון אני מבלה בפורום הזה יותר ויותר. דווקא בשל נסיעה כלכך חשובה,אני מגיבה לך. אני יצאתי לפני עשור וקצת-לאותה ארץ שבה את הולכת לבקר. ההכנה למסע והמסע עצמו,בטח השתנה ללא הכר. אך עם זאת אותם מחנות,ואותם מראות -אינני השתנו בהרבה. אחרי הכל זה אותה מדינה ואותם זוועות. שולחת לך המון כוחות שיהיו לך כדי לעבור את המסע הזה, ושתהיה לך חוויה שלא תשכחי בחיים. ואני אומרת זאת לאחר שעברו כמה וכמה שנים טובות עדיין זוכרת הכל. נשואה

 

[NaDaV18]

תעשי חיים !

ומחכה כבר למשפט, ששנינו יודעים שהשתפנת!

 

[ספיר אבוחצירה]

לימורו´ש../images/Emo7.gif

אוי גרמת לי ממש לבכות אני מקווה שאת קוראת את ההודעה הזאת אני יודעת שנעלמתי אבל תכף אני אפתח הודעה ויפנה לכולם ... בכל אופן אני מקווה שתהני אי שם במרומים... ותזכרי שנתגעגע אליך...

ספיר