../images/Emo20.gif יום טוב פורום יקר - יום ב' |שמש
היה לי יום עמוס. קמתי בבוקר ובשעה 07:15 רציתי להיכנס לפורום ולהכניס את ברכת ה"בוקר טוב" היומית שלי, אבל אז התחיל הפקס לפלוט חומר דחוף לעבודה, ומאחר והיה לנו הבוקר מפגש קבוצת התמיכה, רציתי להספיק להכין חלק מהחומר למשלוח עוד לפני המפגש אז התחלתי מיד לעבוד וכך לא הספקתי להיכנס לפורום עד עכשיו. בשעה 10:00 בבוקר התקיים המפגש הדו-שבועי של חברות קבוצת התמיכה. היתה התייצבות כמעט מלאה. היינו 9 "בנות". שמחנו מאוד האחת לקראת השניה כי במפגש הקודם היו חסרות הרבה חברות כך שהיו כאלה שלא ראינו אותן כבר יותר מחודש. לכל אחת היה "סיפור" על בן הזוג ועל המחלה. אין רגע דל אצל אף אחת מאיתנו. כל הזמן קורים דברים. חלק דרמטיים וחלקם כבר שגרתיים אבל קשים. שתינו קפה ומאפה, שוחחנו, צחקנו, קצת בכינו, ניחמנו אחת את השניה והתחבקנו והתנשקנו בפגישה ובפרידה. בקיצור, מרגש... חזרתי הביתה והנכדים הגיעו לצהרים וגם בעלי כבר חזר ממרכז היום והתעסקתי איתם. אחר כך המשכתי בעבודה עד עכשיו. בעלי נמנם בינתיים בסלון וברקע שמתי לו מוסיקה מרגיעה. עכשיו אני שומעת אותו כבר מסתובב ואני הולכת לארח לו לחברה ועוד מעט לצפות ביחד איתו בטלוויזיה באופרת הסבון האהובה עלינו כבר 20 שנה, "צעירים חסרי מוח"... סליחה... "מנוח". ח-ח-ח. שיהיה המשך יום נעים לכולנו. יום טוב.
היה לי יום עמוס. קמתי בבוקר ובשעה 07:15 רציתי להיכנס לפורום ולהכניס את ברכת ה"בוקר טוב" היומית שלי, אבל אז התחיל הפקס לפלוט חומר דחוף לעבודה, ומאחר והיה לנו הבוקר מפגש קבוצת התמיכה, רציתי להספיק להכין חלק מהחומר למשלוח עוד לפני המפגש אז התחלתי מיד לעבוד וכך לא הספקתי להיכנס לפורום עד עכשיו. בשעה 10:00 בבוקר התקיים המפגש הדו-שבועי של חברות קבוצת התמיכה. היתה התייצבות כמעט מלאה. היינו 9 "בנות". שמחנו מאוד האחת לקראת השניה כי במפגש הקודם היו חסרות הרבה חברות כך שהיו כאלה שלא ראינו אותן כבר יותר מחודש. לכל אחת היה "סיפור" על בן הזוג ועל המחלה. אין רגע דל אצל אף אחת מאיתנו. כל הזמן קורים דברים. חלק דרמטיים וחלקם כבר שגרתיים אבל קשים. שתינו קפה ומאפה, שוחחנו, צחקנו, קצת בכינו, ניחמנו אחת את השניה והתחבקנו והתנשקנו בפגישה ובפרידה. בקיצור, מרגש... חזרתי הביתה והנכדים הגיעו לצהרים וגם בעלי כבר חזר ממרכז היום והתעסקתי איתם. אחר כך המשכתי בעבודה עד עכשיו. בעלי נמנם בינתיים בסלון וברקע שמתי לו מוסיקה מרגיעה. עכשיו אני שומעת אותו כבר מסתובב ואני הולכת לארח לו לחברה ועוד מעט לצפות ביחד איתו בטלוויזיה באופרת הסבון האהובה עלינו כבר 20 שנה, "צעירים חסרי מוח"... סליחה... "מנוח". ח-ח-ח. שיהיה המשך יום נעים לכולנו. יום טוב.