../images/Emo20.gifיש לי חזיון....../images/Emo20.gif
"בהתחלה חשבתי שזה הרצון לדעת. לדעת אם עדיין "יש לי את זה". לדעת את אני מסוגלת להשיג כל מה שאני רוצה. לא הייתי מסופקת בעבודה שלי, להתחתן עם מי שרציתי התחתנתי, הראתי לכולם ש"הנה אני נורמאלית כמוכם" כי ידעתי שלהיות רווקה זה אחרת. וזהו. לא רוצה יותר לחשוב, לפעול לפי גחמות של אנשים אחרים. הגעתי לשלב בו אני מכתיבה את הקצב, אני עושה מה שטוב בשבילי ולא בשביל החברה הסובבת אותי. הגיע הזמן לעבור לשלב הבא! אני. "לא טוב היות האדם לבדו. אבל הוא לבדו בין כה וכה.." יש לי חזיון בו אתה ואני יחד. חיים את החיים כמו שאנחנו בוחרים- והדרך דומה. הרצונות שלנו שווים. אנחנו לא מייחסים לזמן משמעות מיוחדת כמו יתר האנשים. יש לי חזיון בו אנחנו מגדלים את הילדים המושלמים. השלמים. ואני אישה ואתה הגבר. יש בך את הכח לרומם אותי כשאני קצת אבודה, כשאני לפעמים שוכחת. כשאני שוכחת את מקומי ביקום. יש לי חזיון בו אנחנו רוקדים בחתונות של אחרים ונראים כאילו הרגע אנחנו התחתנו. יש לי חזיון בו אני ממהרת הביתה כדי להיות איתך. לנתק טלפונים ולקחת יום חופש יחד לבד. יש לי חזיון בו אנחנו אחד! אחד גדול ושלם. בו אנחנו משנים את העולם ומראים לכולם מה זאת אהבה. אהבה אמיתית. ללא מחסומים, מעצורים, קנאה הורסת. אהבת החיים והרצון לנצל כל דקה בה אנחנו נושמים ובריאים כדי להיות יחד. לבד ועם כולם. אתה צריך אותי ונראה לי שזה בדיוק אותה סיבה לה אני צריכה אותך. וכמו שאתה לא כל כך יודע למה- גם אני לא. בגלל זה פסק הזמן הזה טוב לשנינו. טוב לנו להתגעגע ולעשות חושבים ואני מאמינה שנדע בקרוב כי אם זה זה – אז המילים מיותרות, המחשבות משתנות לרגשות ואנחנו זורמים. זורמים יחד לכיוונים אחרים. למקומות שאנשים לא הגיעו ולא יגיעו בחיים! והנה אנחנו כאן. שנינו ביחד וכל אחד לחוד, מפחדים ממה שהשני יחשוב, מפחדים מהמסקנות של השני. עדיין לא כנים כמו שהיינו רוצים להיות. כמו שהיינו כשהיינו ביחד. כמו החיבוק החזק באותו לילה והנשיקות שרק מהן הגוף רעד. אנחנו מביאים איתנו את הילדות שלנו, את העבר שלנו, את כל מה שגדלנו עליו, המצפון שלנו, הערכים שלנו, אנחנו מכניסים את כל זה למיקסר שנקרא מערכת יחסים, לוחצים על הכפתור ומחכים. התערובת הזאת. יש לי חזיון שזה הולך להיות נפלא. שכל יום שיעבור אנחנו נלגום עוד לגימה מהתערובת הזאת – והיא הכי טעימה בעולם. הכי." *****************************************************************
"בהתחלה חשבתי שזה הרצון לדעת. לדעת אם עדיין "יש לי את זה". לדעת את אני מסוגלת להשיג כל מה שאני רוצה. לא הייתי מסופקת בעבודה שלי, להתחתן עם מי שרציתי התחתנתי, הראתי לכולם ש"הנה אני נורמאלית כמוכם" כי ידעתי שלהיות רווקה זה אחרת. וזהו. לא רוצה יותר לחשוב, לפעול לפי גחמות של אנשים אחרים. הגעתי לשלב בו אני מכתיבה את הקצב, אני עושה מה שטוב בשבילי ולא בשביל החברה הסובבת אותי. הגיע הזמן לעבור לשלב הבא! אני. "לא טוב היות האדם לבדו. אבל הוא לבדו בין כה וכה.." יש לי חזיון בו אתה ואני יחד. חיים את החיים כמו שאנחנו בוחרים- והדרך דומה. הרצונות שלנו שווים. אנחנו לא מייחסים לזמן משמעות מיוחדת כמו יתר האנשים. יש לי חזיון בו אנחנו מגדלים את הילדים המושלמים. השלמים. ואני אישה ואתה הגבר. יש בך את הכח לרומם אותי כשאני קצת אבודה, כשאני לפעמים שוכחת. כשאני שוכחת את מקומי ביקום. יש לי חזיון בו אנחנו רוקדים בחתונות של אחרים ונראים כאילו הרגע אנחנו התחתנו. יש לי חזיון בו אני ממהרת הביתה כדי להיות איתך. לנתק טלפונים ולקחת יום חופש יחד לבד. יש לי חזיון בו אנחנו אחד! אחד גדול ושלם. בו אנחנו משנים את העולם ומראים לכולם מה זאת אהבה. אהבה אמיתית. ללא מחסומים, מעצורים, קנאה הורסת. אהבת החיים והרצון לנצל כל דקה בה אנחנו נושמים ובריאים כדי להיות יחד. לבד ועם כולם. אתה צריך אותי ונראה לי שזה בדיוק אותה סיבה לה אני צריכה אותך. וכמו שאתה לא כל כך יודע למה- גם אני לא. בגלל זה פסק הזמן הזה טוב לשנינו. טוב לנו להתגעגע ולעשות חושבים ואני מאמינה שנדע בקרוב כי אם זה זה – אז המילים מיותרות, המחשבות משתנות לרגשות ואנחנו זורמים. זורמים יחד לכיוונים אחרים. למקומות שאנשים לא הגיעו ולא יגיעו בחיים! והנה אנחנו כאן. שנינו ביחד וכל אחד לחוד, מפחדים ממה שהשני יחשוב, מפחדים מהמסקנות של השני. עדיין לא כנים כמו שהיינו רוצים להיות. כמו שהיינו כשהיינו ביחד. כמו החיבוק החזק באותו לילה והנשיקות שרק מהן הגוף רעד. אנחנו מביאים איתנו את הילדות שלנו, את העבר שלנו, את כל מה שגדלנו עליו, המצפון שלנו, הערכים שלנו, אנחנו מכניסים את כל זה למיקסר שנקרא מערכת יחסים, לוחצים על הכפתור ומחכים. התערובת הזאת. יש לי חזיון שזה הולך להיות נפלא. שכל יום שיעבור אנחנו נלגום עוד לגימה מהתערובת הזאת – והיא הכי טעימה בעולם. הכי." *****************************************************************