לכולם

..שיר..

New member
../images/Emo20.gif לכולם

לפני כמה דקות קמתי מהשינה מהנסיון להתאושש מהפגישה עם הע"ס בצהרים ,אומנם נחתי פיזית אבל נפשית עדיין מערבולת , לפעמים אני מרגישה שאני הולכת לשירות וחוזרת הרבה יותר טעונה עם ים של שאלות ורגשות שצפים היום הגעתי לשירות כדי לקבל דיווח על הפגישה שהיתה לע"ס של הביולוגית עם הביולוגית ,פשוט לא יאמן לאיזה רמה היא ירדה הביולוגית שמעתי דברים מאוד קשים על הביולוגית והכוונות שלה , על השקרים שהיא משתמשת בהם כדי להגן על עצמה ,היא ביכלל לא רואה את הצד השני , היה איזשהו שלב שפשוט התפוצצתי מבפנים ולא יכולתי יותר להחזיק את הדמעות בקצוות של העניים אז התחלתי
, אני צריכה להוציא מיכתב שאני לא מעוניינת לראות אותה בנתיים ואם זה לא יעזור אז כנראה שיפנו הלאה פשוט קשה.. כשחזרתי היום הביתה והייתי כל כך טעונה עם ים של רגשות ,תארו לעצמכם מזה לחזור לבית שההורים לא יודעים שפתחתי את התיק ואין תיקשורת בנינו ,וצריך להתנהג כרגיל כאילו כלום לא קרה ואין את מי לשתף בכאב העצום אז בנתיים אני די בשלב של לעקל את השיחה היום ולהבין שהמרחק ביני לבינה אינו ניתן לגישור אוהבת את כולכם
שיר
 

..שיר..

New member
../images/Emo39.gif ועוד משהו שאני רוצה לשתף

אתכם , היום בנוסף לכל החויות הלא נעימות בשירות , היה לי מיפגש מאוד מכאיב ותאמינו לי אני לא יודעת למה אני תמיד ניתקלת בסיטואציות כאלה היום בעוד אני ממתינה להיכנס לע"ס שלי ולישמוע את העידכונים מגיחה מן החדר משחקים בשירות אמא עם תינוקת היא הסתובבה איתה קצת במיסדרון של השירות ואני ישבתי על הכיסא בהמתנה להיכנס לע"ס , היא ניגשת אלי עם התינוקת שבידה ומתחילה פשוט לנהל איתי שיחה היא מספרת לי שכול פעם שהיא מגיעה לכאן היא מלבישה לה בגד חדש ,ושכול לילה ויום היא חושבת אליהה (מיד הבנתי שזאת הביולוגית של הילדה ) היא שואלת אותי נכון שהיא מתוקה? את רוצה להחזיק אותה ? באמת היתה לה ילדה מדהימה קטנה כזאת שמתבוננת מסביב ולא מבינה מה בדיוק קורה והאם ממשיכה לנהל איתי שיחה בעוד התינוקת אצלי בידיים ומספרת לי איך היא מקווה שבסוף היא תוכל לגדל אותה ולי רק נותר לאחל לה שיהיה לה ולביתה הכי טוב שאפשר בנתיים הסתכלתי על התינוקת עם העניים המדהימות איך היא נימצאת חבוקה בזרועות אימא והיד שלה תופסת את חולצתה והרהרתי לעצמי מעניין אם היא מרגישה איפה היא נימצאת ,ובטח היא לא יודעת מה צופן לה העתיד מרוב שהיתי טעונה הוצאתי דף אחרי שהיא הלכה וכתבתי משהו כאילו מהצד של התינוקת המתוקה שראיתי כשאני מביטה בעניך אמא אני רואה את החיוך מתעורר שוב בחייך כשאני נמצאת שוב עטופה בזרועותייך אני מרגישה את הביטחון שלעולם לא ארגיש אצל חברייך כשמנתקים אותי בסוף מיפגש מידך אני שוב שואלת את עצמי האם אפגוש אותך שוב?? זהו זה החויה הנוספת שעברתי היום את האמת חויה קורעת לב העניים של התינוקת פשוט הרסו אותי .. אוהבת את כולכם שיר
 

מיכל@ל

New member
קשה שירונת ../images/Emo14.gif

כל כך הרבה על ילדה כל כך צעירה... תכתבי את המכתב,נראה לי שבשרות נותנים לך גב ויסיעו בכל מה שהם יוכלו. תהיי חזקה ותמשיכי לכתוב,נראה לי שזו הדרך הכי טובה להתמודד כרגע.
 

..שיר..

New member
../images/Emo20.gif הי מיכלוש

כן קשה מאוד ,כל פעם שאני חושבת שהנה אני הולכת לסיים עם הסיפור הזה ,זה דופק בדלת בעוצמות שונות ,בקשר למיכתב אין לי הרבה ברירות אכתוב אותו למרות שזה גם קשה כשאני חושבת על זה כמה רציתי לראות אותה בחיים לא חלמתי (גם בסיוטים ) שיבוא היום ואני יכתוב מכתב שאני לא רוצה לראות אותה בקשר לשירות אם אפשר להגיד כן נותנים גב , אבל הבעיה היא שלוקח להם זמן עד שנופל להם האסימון שזה רציני ,וליפעמים אני מרגישה שאני צריכה לתת להם עיצות
ולזרז אותם אבל מקווה שבסוף זה יסתיים אך שהוא בצורה טובה היום אני ניפגשת עם החניך שלי כל פעם שהפגישה מתקרבת אני מזה מתרגשת בכל זאת זה פעם בשבוע וניקשרתי אליו ואני מתגעגעת מבטיחה לספר חויות שאחזור
הוא כזה מתוק שיהיה לך בוקר מקסים שולחת
שיר
 

דיאנה*

New member
לשירונת ../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif

שירונת יקרה, לצערי התנתקתי מהפורום (לא בלב) בשל לחץ של אירועים ומחוייבויות. לא יודעת למה להגיב קודם. אז ראשית שתדעי, שכמו כולם פה גם אני מאוד אוהבת אותך. רק שתדעי. יש מקומות ויש אנשים שיודעים להעריך ברבור יפהפה. אני מצטערת נורא על מה שקורה לך עם הביולוגית. זה באמת לא נסבל. רציתי להבהיר את מה שכתבתי לך אתמול. לא התכוונתי לכי תהיי מאושרת (זה נשמע כמו במערכון של הגשש החיוור) ומאוד מאוד מובן שחיפשת אהבה וחום ודיבורים אצל מי שגידל אותך, ואחר כך כל כך קיווית למצוא זאת אצל זו שילדה אותך. אין יותר מובן וקורע לב מזה. אבל, דווקא מכיוון שקרה מה שקרה, מגיע לך מעצמך את היחס שאת נותנת לילד שאת חונכת, לתינוקת עם העיניים הגדולות ולכל מי שאת כל כך בקלות אוהבת. התכוונתי שתחבקי את עצמך, כאילו היית מחבקת חברה. שתשימי יד על הכאב ותנחמי. ורק אחר כך גם תגידי לעצמך כמה יופי יש בך. תרשי לעצמך לכאוב את הכאב, אבל אל תצרפי אליו תחושות שליליות כמו "נטע זר", "לא מקבלים אותי" וכד´. שיר, אין לך ברירה, אלא להתחיל לגדל את עצמך. באהבה, כפי שמגיע לך. לא יודעת אם אני מובנת. וחוץ מזה – הסוכר כבר נמצא בתוך התפוז.... לא צריך להוסיף אותו, רק להמתין שהחומץ יתפוגג. לוקח זמן לכאב כזה גדול להתפוגג. נשיקות וסליחה על ההיעדרות. דיאנה.
 

..שיר..

New member
../images/Emo39.gif הי דיאנה התגעתגעתי

איזה כיף ליראותך שוב , נו טוב אפשר להבין מחויבויות
,את האמת חסרת לי אתמול , אז מילא לא יודעים להעריך אבל לא מקבלים אותי איך שאני , דואגים לידרוך טוב טוב על הנשמה , ועוד הביולוגית והחויות שעברתי איתה עוד סיוט , דיאנה אם הם רק היו מקשיבים ומקבלים אותי כמו שאני היתי האדם המאושר ביותר , הכי כואב זה שאני יודעת שאם הייתי אחרת ופועלת לפי הכללים שלהם אז הם היו מרוצים (אבל אז אני לא הייתי אני ובשביל האני שלי אני נלחמת יום יום לא מוכנה לאבד אותו ) אני יודעת דיאנה שהרבה יותר קל לי להעניק אהבה לאחר זה משהו מבפנים שאת מה שאני לא קיבלתי ואני יודעת כמה זה חשוב אני רוצה להעניק לאחר כן הבנתי מה שכתבת לי שילשום בקשר לאושר אבל מאוד קשה לאהוב את עצמך כשאף אחד מהסביבה הקרובה שלי (מהאנשים שאמורים לקבל אותי כמו שאני לא אוהב אותי ) אני חושבת שכדי לקבל את הכח לאהוב את עצמי ולמלא את המצברים מקבלים את זה מהאנשים הקרובים ... אבל אצלי זה לא יקרה ובקשר לתפוז נראה לי שבנתיים החומץ גובר על הסוכר (כעין גרגיר סוכר על ים של חמיצות
) דיאנה המון תודה על האיכפתיות זה מחמם את ה
במקומות הקפואים את מאוד מובנת רק שלי מאוד קשה לקבל את עצמי אז מצפה לראותך ואל תעלמי לנו שוב
שיהיה בוקר טוב ויום מוצלח לכולם
 
למעלה