../images/Emo20.gif סיפור חיי../images/Emo20.gif
לקח לי זמן לחשוב איך להתחיל את הסיפור ,כפי שאת רואה אך גם החלטתי לעשות זאת. כי עד כמה שזה כואב,זה יכול רק לשחרר ולהקל. כפי שעוגיפלצת הציעה אני אחלק את זה למרווחי זמן של לפני הגירושין, במהלך הגירושין ,ואחרי הגירושין. רק אני אצין כי הורי לא החליטו כי הם ביום אחד מתגרשים, אלא זה היה תהליך שנשמשך כ-7 שנים. לפני הגירושין- אני בת מתוך 4 ילדים, אני הכי קטנה.איני זוכרת במדויק מה היה לפני הגירושין. אני זוכרת רק מתמונות שבגיל צעיר מאוד היינו יוצאים הרבה למלונות וסופי-שבוע,בילינו המון כמשפחה יחד, היה הרגשה של חום ואהבה, למרות שהייתי מאוד קטנה. אף פעם אבי לא היה הדמות הדומיננטית במשפחה, והוא אינו גם מראה את אהבתו(שכיום התבררה לי כדבר אחר). בכל אופן היינו משפחה רגילה לגמרי, אבא ואמא יחד, ו-4 ילדים, עם עליות וירידות , כמו בכל משפחה נורמלית. אני לא זוכרת מה במדויק היה התפנית, המשבר. אבל בסביבות גיל -7 שלי חיי השתנו. במהלך הגירושין- גירושי הוריי היו קצת מכל המוכר, כלומר זה היה תהליך שנמשך כ-7 שנים. אך תהליך שנמשך בתוך החיים שלי. בהתחלה לא הורגש כלל שהורי הולכים להתגרש או שמשהו לא בסדר, אך אחרי זה התופעות החלו להתבהר. אמא נסעה פתאום עם חברה לחו"ל(לפני זה הם נסעו שניהם,תמיד לכל מקום), זה התחיל מקטן, והגדיל לעשות כאשר . אבא לא היה ישן בבית, או שהיה בא בלילה רק כדי לישון, לאמא היה חבר מהצד, לאבא היה חברה מהצד, שקרים ובגידות,היו חלק אלמנטרי מהחיים, גניבה של רכוש של אבי מדברי אימי, הוצאות כספים של אבי מהחשבונות שלנו ושל אימי,נראו כדברים נורמליים לעשות, בתי משפט בלי סוף. והליכים משפטיים אין ספור. כיום יש לי 4 אחים כולל אני כיום הם בני (27,25,20,16), ובאותו תקופה , שני האחים הגדולים שלי שהם די אלו שהיו הבוגרים, האשימו את אבי בכל מה שהוא עשה כנגדנו (כלומר לקיחת כסף שלנו ובכך שיש לו חברה שהיא אפילו לא יודעת שהוא אבא ל-4 ילדים),בכל אופן אבא שלי נפגע מכך שילדיו יוצאים כנגדו והם ניתקו כליל את הקשר. ואין סיכוי כי אי פעם יוכלו להיות בקשר,שנית. אחי הבינוני(20), היה עד גיל 18 בקשר עם אבי,אך לאחר שאבי שקר לו במצח נחושה, החליט גם הוא לנתק את הקשר. אני היחידה שנשארתי בקשר איתו, אני לא יודעת עם הקשר תורם לי שכן הוא אינו מתפקד כאב(פעם אחרונה שראיתי אותו היה לפני שנה,) והוא מביא לי כסף רק בלחץ ותחנונים שלי, כלומר הרצון שלי לקשר הוא הרבה יותר ממה שהוא רוצה להיות בקשר. מי שהבוגר כאן זה אני ולא הוא. אך עם כל זאת, איני מסוגלת לנתק איתו את הקשר ולחיות בהרגשה שאין לי אבא. הקשר עם אמא בתחילה לא היה טוב, אך לאחר שעבדתי על עצמי עם פסיכולוגית ולבד, ולאחר שהמציאות הכריחה לבגר אותי בכמה שנים טובות, כרגע הקשר שלנו, הוא מצויין. , הגירושים השפיעו עליי המון, הן במצב הלימודי והן במצב החברתי, הייתי על סף יאוש גמור. הייתי ועד היום אני אצל פסיכולוגית. אני חייבת לציין שיצאתי מהדיכאון בו שררתי והתחלתי חיים חדשים.אך אני חושבת שאני אהיה צריכה ל"עבוד", כל חיי על עצמי. כי חייתי באווירה של שקרים ובגידות, שנראו כה-חיים המקובלים. כמו כן, הורי כיום גרושים, אך המשפטים בבית משפט לא נפסקו בגין רכוש וכסף(מחר יש להם דיון). ..כמובן שיש עוד הרבה להוסיף. אך בגדול זה סיפור חיי. כמה שזה נשמע כואב, פעם הכחשתי את העובדה וסיפור חיי, היום אני לא מתגאה בו אבל אני משלימה איתו... שקד אטינגר
לקח לי זמן לחשוב איך להתחיל את הסיפור ,כפי שאת רואה אך גם החלטתי לעשות זאת. כי עד כמה שזה כואב,זה יכול רק לשחרר ולהקל. כפי שעוגיפלצת הציעה אני אחלק את זה למרווחי זמן של לפני הגירושין, במהלך הגירושין ,ואחרי הגירושין. רק אני אצין כי הורי לא החליטו כי הם ביום אחד מתגרשים, אלא זה היה תהליך שנשמשך כ-7 שנים. לפני הגירושין- אני בת מתוך 4 ילדים, אני הכי קטנה.איני זוכרת במדויק מה היה לפני הגירושין. אני זוכרת רק מתמונות שבגיל צעיר מאוד היינו יוצאים הרבה למלונות וסופי-שבוע,בילינו המון כמשפחה יחד, היה הרגשה של חום ואהבה, למרות שהייתי מאוד קטנה. אף פעם אבי לא היה הדמות הדומיננטית במשפחה, והוא אינו גם מראה את אהבתו(שכיום התבררה לי כדבר אחר). בכל אופן היינו משפחה רגילה לגמרי, אבא ואמא יחד, ו-4 ילדים, עם עליות וירידות , כמו בכל משפחה נורמלית. אני לא זוכרת מה במדויק היה התפנית, המשבר. אבל בסביבות גיל -7 שלי חיי השתנו. במהלך הגירושין- גירושי הוריי היו קצת מכל המוכר, כלומר זה היה תהליך שנמשך כ-7 שנים. אך תהליך שנמשך בתוך החיים שלי. בהתחלה לא הורגש כלל שהורי הולכים להתגרש או שמשהו לא בסדר, אך אחרי זה התופעות החלו להתבהר. אמא נסעה פתאום עם חברה לחו"ל(לפני זה הם נסעו שניהם,תמיד לכל מקום), זה התחיל מקטן, והגדיל לעשות כאשר . אבא לא היה ישן בבית, או שהיה בא בלילה רק כדי לישון, לאמא היה חבר מהצד, לאבא היה חברה מהצד, שקרים ובגידות,היו חלק אלמנטרי מהחיים, גניבה של רכוש של אבי מדברי אימי, הוצאות כספים של אבי מהחשבונות שלנו ושל אימי,נראו כדברים נורמליים לעשות, בתי משפט בלי סוף. והליכים משפטיים אין ספור. כיום יש לי 4 אחים כולל אני כיום הם בני (27,25,20,16), ובאותו תקופה , שני האחים הגדולים שלי שהם די אלו שהיו הבוגרים, האשימו את אבי בכל מה שהוא עשה כנגדנו (כלומר לקיחת כסף שלנו ובכך שיש לו חברה שהיא אפילו לא יודעת שהוא אבא ל-4 ילדים),בכל אופן אבא שלי נפגע מכך שילדיו יוצאים כנגדו והם ניתקו כליל את הקשר. ואין סיכוי כי אי פעם יוכלו להיות בקשר,שנית. אחי הבינוני(20), היה עד גיל 18 בקשר עם אבי,אך לאחר שאבי שקר לו במצח נחושה, החליט גם הוא לנתק את הקשר. אני היחידה שנשארתי בקשר איתו, אני לא יודעת עם הקשר תורם לי שכן הוא אינו מתפקד כאב(פעם אחרונה שראיתי אותו היה לפני שנה,) והוא מביא לי כסף רק בלחץ ותחנונים שלי, כלומר הרצון שלי לקשר הוא הרבה יותר ממה שהוא רוצה להיות בקשר. מי שהבוגר כאן זה אני ולא הוא. אך עם כל זאת, איני מסוגלת לנתק איתו את הקשר ולחיות בהרגשה שאין לי אבא. הקשר עם אמא בתחילה לא היה טוב, אך לאחר שעבדתי על עצמי עם פסיכולוגית ולבד, ולאחר שהמציאות הכריחה לבגר אותי בכמה שנים טובות, כרגע הקשר שלנו, הוא מצויין. , הגירושים השפיעו עליי המון, הן במצב הלימודי והן במצב החברתי, הייתי על סף יאוש גמור. הייתי ועד היום אני אצל פסיכולוגית. אני חייבת לציין שיצאתי מהדיכאון בו שררתי והתחלתי חיים חדשים.אך אני חושבת שאני אהיה צריכה ל"עבוד", כל חיי על עצמי. כי חייתי באווירה של שקרים ובגידות, שנראו כה-חיים המקובלים. כמו כן, הורי כיום גרושים, אך המשפטים בבית משפט לא נפסקו בגין רכוש וכסף(מחר יש להם דיון). ..כמובן שיש עוד הרבה להוסיף. אך בגדול זה סיפור חיי. כמה שזה נשמע כואב, פעם הכחשתי את העובדה וסיפור חיי, היום אני לא מתגאה בו אבל אני משלימה איתו... שקד אטינגר