סיפור חיי

ש ק ד ב ת

New member
../images/Emo20.gif סיפור חיי../images/Emo20.gif

לקח לי זמן לחשוב איך להתחיל את הסיפור ,כפי שאת רואה אך גם החלטתי לעשות זאת. כי עד כמה שזה כואב,זה יכול רק לשחרר ולהקל. כפי שעוגיפלצת הציעה אני אחלק את זה למרווחי זמן של לפני הגירושין, במהלך הגירושין ,ואחרי הגירושין. רק אני אצין כי הורי לא החליטו כי הם ביום אחד מתגרשים, אלא זה היה תהליך שנשמשך כ-7 שנים. לפני הגירושין- אני בת מתוך 4 ילדים, אני הכי קטנה.איני זוכרת במדויק מה היה לפני הגירושין. אני זוכרת רק מתמונות שבגיל צעיר מאוד היינו יוצאים הרבה למלונות וסופי-שבוע,בילינו המון כמשפחה יחד, היה הרגשה של חום ואהבה, למרות שהייתי מאוד קטנה. אף פעם אבי לא היה הדמות הדומיננטית במשפחה, והוא אינו גם מראה את אהבתו(שכיום התבררה לי כדבר אחר). בכל אופן היינו משפחה רגילה לגמרי, אבא ואמא יחד, ו-4 ילדים, עם עליות וירידות , כמו בכל משפחה נורמלית. אני לא זוכרת מה במדויק היה התפנית, המשבר. אבל בסביבות גיל -7 שלי חיי השתנו. במהלך הגירושין- גירושי הוריי היו קצת מכל המוכר, כלומר זה היה תהליך שנמשך כ-7 שנים. אך תהליך שנמשך בתוך החיים שלי. בהתחלה לא הורגש כלל שהורי הולכים להתגרש או שמשהו לא בסדר, אך אחרי זה התופעות החלו להתבהר. אמא נסעה פתאום עם חברה לחו"ל(לפני זה הם נסעו שניהם,תמיד לכל מקום), זה התחיל מקטן, והגדיל לעשות כאשר . אבא לא היה ישן בבית, או שהיה בא בלילה רק כדי לישון, לאמא היה חבר מהצד, לאבא היה חברה מהצד, שקרים ובגידות,היו חלק אלמנטרי מהחיים, גניבה של רכוש של אבי מדברי אימי, הוצאות כספים של אבי מהחשבונות שלנו ושל אימי,נראו כדברים נורמליים לעשות, בתי משפט בלי סוף. והליכים משפטיים אין ספור. כיום יש לי 4 אחים כולל אני כיום הם בני (27,25,20,16), ובאותו תקופה , שני האחים הגדולים שלי שהם די אלו שהיו הבוגרים, האשימו את אבי בכל מה שהוא עשה כנגדנו (כלומר לקיחת כסף שלנו ובכך שיש לו חברה שהיא אפילו לא יודעת שהוא אבא ל-4 ילדים),בכל אופן אבא שלי נפגע מכך שילדיו יוצאים כנגדו והם ניתקו כליל את הקשר. ואין סיכוי כי אי פעם יוכלו להיות בקשר,שנית. אחי הבינוני(20), היה עד גיל 18 בקשר עם אבי,אך לאחר שאבי שקר לו במצח נחושה, החליט גם הוא לנתק את הקשר. אני היחידה שנשארתי בקשר איתו, אני לא יודעת עם הקשר תורם לי שכן הוא אינו מתפקד כאב(פעם אחרונה שראיתי אותו היה לפני שנה,) והוא מביא לי כסף רק בלחץ ותחנונים שלי, כלומר הרצון שלי לקשר הוא הרבה יותר ממה שהוא רוצה להיות בקשר. מי שהבוגר כאן זה אני ולא הוא. אך עם כל זאת, איני מסוגלת לנתק איתו את הקשר ולחיות בהרגשה שאין לי אבא. הקשר עם אמא בתחילה לא היה טוב, אך לאחר שעבדתי על עצמי עם פסיכולוגית ולבד, ולאחר שהמציאות הכריחה לבגר אותי בכמה שנים טובות, כרגע הקשר שלנו, הוא מצויין. , הגירושים השפיעו עליי המון, הן במצב הלימודי והן במצב החברתי, הייתי על סף יאוש גמור. הייתי ועד היום אני אצל פסיכולוגית. אני חייבת לציין שיצאתי מהדיכאון בו שררתי והתחלתי חיים חדשים.אך אני חושבת שאני אהיה צריכה ל"עבוד", כל חיי על עצמי. כי חייתי באווירה של שקרים ובגידות, שנראו כה-חיים המקובלים. כמו כן, הורי כיום גרושים, אך המשפטים בבית משפט לא נפסקו בגין רכוש וכסף(מחר יש להם דיון). ..כמובן שיש עוד הרבה להוסיף. אך בגדול זה סיפור חיי. כמה שזה נשמע כואב, פעם הכחשתי את העובדה וסיפור חיי, היום אני לא מתגאה בו אבל אני משלימה איתו... שקד אטינגר
 
שקד, חביבה, שולחת לך - ../images/Emo24.gifגדול

כל הכבוד על היכולת שלך לבטא בצורה כל כך בהירה את מה שעבר/עובר עלייך ! זה בהחלט צעד אדיר לכיוון הנכון.... ההכחשה והבריחה מהמציאות תמיד קלות יותר, אך לטווח ארוך - הרסניות. מאחלת לך רק אושר ושמחה בעתיד.תמשיכי להיות אופטימית וחזקה.
 
7 שנים זה המון../images/Emo70.gif את ממש ממש חזקה../images/Emo45.gif

הכחשה באמת לא הייתה עוזרת ....מנסיון אישי! האם תורם לך להיות בקשר עם אביך? (לפעמים לא רואים את זה אבל ההרגשה שיש לך עוד מישהו...) ואת חייבת להיות חזקה! והפתיחות שאת מקרינה
כל הכבוד
אני חייב להגיד שרוב ההוריד שמתגרשים עושים טעויות... אבל יש טעויות קשות מדי שאי אפשר לסלוח! וזה שאת חייה "כרגיל" והתגברת על כל הדברים הקשים שעברת!! אין לי מילים כמה שאני מתפאל! כי אנשים אחרים לא היו מחזיקים מעמד!!! אני זוכר כמה קשה היה לי! ולאחותי שעזבה את הבית ספר! והמיקרה שלי ממש קל לעומת שלך! אני חיי עם אמי. רועי שמוסר לך
בכל מה שתעשי!
 
שקד, אני איתך

אני חייבת לציין שהסיפור שלך ממש נגע לליבי, וממש ריגש אותי. אין לי מילים לתאר כמה את חזקה וכמה אני מעריכה אותך אשמח אם תיצרי איתי קשר כלשהו, איילת
 
../images/Emo24.gifשקד גם אני איתך, כאב אחר ../images/Emo24.gif

ממרחק הזמן שעבר מיום סיםורך, אני מרשה לעצמי שוב לשלוח לך 2 חיבוקים(לכל צד שלך). הזדעדעתי מהסיפור, כאב. צר לי על כך - ש"אמא יש רק אחת" אך ציינת , כמו שמסרו לבני הסירוב של האוניברסיטה לאשר לו מגורי מעונות(שכר הדירה נמוך ומסובסד)-"האבא שלך רק מאושפז כשנתיים, אך עדיין חי, ואמא שלך לא מתה- אז שישלמו הם או אתה לדיור רגיל". דומני כי זו היתה הפעם הראשונה בעשר שנים, שאשתי ואני הסכמנטו על משהו בחיי ילדינו. אך לידיעתך "אבא יש גם כן רק אחד" ומצער לשמוע שהורים ממשיכים "לריב כאילו עדיין צריכים הם להשיג טובות הנאה בשביל להתגרש- ומתעקשים "להיפגש(בבימ"ש)גם אחרי הגט(אקט פורמלי בלבד עבורם). שני הוריך והאחים שלך - לדעתי, במחשבתם- "עדיין לא מכירים בגירושין". וחושבים באותו קו כמו קודם לגט. עצם העובדה ששני בני הזוג "חיפשו להמשיך בחיים קשים וגרועים" במשך 7 שנים - עינה אומרת שהם "בריאים ושלמים(עם מעשיהם/מחדליהם)". אמא נורמלית, - תמיד אוהבת את ילדיה, ולרוב תעמיד את צרכי הילדים (הצרכים שהיא מכירה כחיוניים)מעל לצורך שלה לגירושין ללא מאבק אלים וגניבות והכפשות הדדיות. האחים שלך, שהיו מעט בוגרים ממך, כאז גם היום כועסים על האב שלא לקחם איתו, ושלא תמך בהם בכסף, יותר ממה שנתן(לידיעתך- המזונות של הילדים משלמים לאם, שהיא זו שללא פיקוח וללא עורר מחלקת/מונעת כסף ולבוש + הנאות מהילדים. אין לכל אלו- חצי דבר עם העובדה שכל אבא נורמלי- אוהב את ילדיו וצרכיהם לרוב בעיניו - קודמים לאלו שלו האישיים, כמו גירושין מהירים ואולי הפסד כספי אבל שמירת קשר אוהב גם לאחר הגירושין. המבט שלך על אופי ההורים, נשמע טוב, אך אולי הוא נוטה בזיכרון, לכל מה שאימא שגידלה אותכם תירצה את אי ההענקה של הנאות חיי ילדים לילדיה. קשה לי "לעמוד במקומך, אך לדעתי, לא את שזקוקה כיום ל"טיפול נפשי" אלא כ"א מהורייך לחוד וביחד(לפחות עד שבמחשבתם יכירו במציאות של הגט וירדדו מהצורך "לעשות דווקא"). כנערה, כמו בת שלי- אני מציע שתתרכזי יותר בהקמת מערכת זוגית של שותפות עםבן גילך- שותפות של מאויים ורצונות, שותפות של רצון לפיתוח משותף בעתיד, ולא הנחת מסמרים וברגים(כאינתיפאדה)לתנועות של בני זוג החיים ביחד.
 
למעלה