../images/Emo20.gifעיני קריסטל כתכלת השמים../images/Emo20.gif../images/Emo48.gif
עיני קריסטל כתכלת השמים
לפני שנים מצאתי את עצמי מתהלכת באפיסת כוחות, הבטן גדולה שמנה בתוכה נחה לה תינוקת מבחנה, האורחת הכבודה לא משה ממקומה, היה לה כייף בבטן של אמא ברווזה, חיכיתי לחבק אותה לגעת בה, להאמין שאני כן אני אחרי שבע שנים של טיפולים והפריות מבחנה ,מותשת עיפה ,רציתי לחבק את התינוקת שלי ,היא בבטן מתפנקת, ואני לוחשת לה תינוקת 42 שבועות אני מלטפת כל תנועה שלך ,תני לראות אותך, חולמת ללטף אותך, לנשק לך ברכות לאהוב אותך, אני כבר מאוהבת בך, היי תינוקת את יודעת כל המשפחה מחכה בציפיה להכיר אותך ,לחבק אותך, את יודעת את לא עוד תינוקת שבאה אלינו אחרי ליל אהבים, את תינוקת שבאה מתוך גוף כמו באר יבשה, את באת אלינו אחרי שנים של ציפיה, כל כך התעקשתי לא ויתרתי רציתי אותך, חלמתי אותך, את שומעת אותי תינוקת, קראתי לך מתוך הרעש של החיים, רציתי אותך כדי שלא אהיה עוד עקורת שורשים, שתיקה מוסכמת רבצה בנינו, לחשתי לך בצבעים נהדרים, סיפרתי לך כשאחבק אותך את תחיי את נשמתי המתה, את תאירי לי בחושך, רציתי בכל רוחי ללדת אותך, לתת לך חיים ,לתת לך אהבה ללא תנאי,רציתי בצימאון ללדת פרי של אהבה. תינוקת, את לא מהרת לצאת לאויר העולם, אולי כן ,אני לא ידעתי ללדת אותך ,הגוף שלי לא ידע להרות גם לא ידע ללדת אותך כמו בטבע. באחד מערבי החורף הארוכים, היה קר, בחוץ שרר חושך ויללה סערת רוחות, גשם שטף את העיר, השמים נראו כהים מעוננים, שכבתי במיטה על צדי השמאלי, בדקתי להרגיש אותך תינוקת שלי, את לא זזת ,לא היתה תחושה של תנועה עוברית, נשמתי נעתקה, מאוד פחדתי לא הסכמתי לאבד אותך, עטפתי אותך כמו הפתעה בתוך הרחם שלי, שמרתי אותך בשבילי,תשעה חודשים חיכיתי לפתוח את העטיפה ולקבל את המתנה שלי. הסחתי את דעתי בממתק שוקולד, אולי כשימתק לך את תנועי וארגיש איך את שוב בועטת בדפנותי, ואחייך לי מהעונג כשארגיש אותך, תינוקת לא בעטת לא זזת, וליבי נמחץ ,וידיי אספו דמעות שנשרו מעיני, תינוקת פחדתי ,דאגתי. העבירו אותי במהירות לחדר יולדות, המוניטור לא הראה דבר, וחרדה אחזה בי הרופאים לא נבאו לך חיים, מבטים נפולים היו סביבי,בכיתי וקיוויתי, לא אלוהים מתנה לא לוקחים בחזרה, תינוקת הלכנו לחדר ניתוח, הלב הלם בחוזקה ,התחננתי אליך אל תפסיקי לנשום, קחי ממני נשימה קחי כמה שתצטרכי עד שתגיחי לאויר העולם. הרדימו לי חצי גוף, מחוברת למלא מכשירים, למעלה בתקרה מנורה מלחיצה , הקירות צבועים בירוק תפל, וסביבי רופאים ,הנה חתך לרוחב הבטן התחתונה, אני מתנשמת בכבדות, כאילו יוצאת לי הנשמה מההמתנה, חיכיתי דרוכה מתוחה, והדמעות זלגו מעצמן. תינוקת שלפו אותך בעדינות מתוך הרחם שלי דרך הקרע בבטן, היתה דממה הסתכלתי ראיתי תינוקת כחולה, קולי לא נשמע ,ידי היו קשורות ,הצלחתי ללחוש בקושי , דוקטור יובל אני אמא? ולא היה מענה,השקט חתך את האויר. לא פייר אלוהים, תן לי הזדמנות להיות אמא שלה, תאיר לי אין בי עוד כוח לחיות באפלה חשוך שם. חטפת כמה מכות בטוסיק, והשמעת בכי שאמר הכל, תינוקת קיבלתי אותך במתנה, הרופא חייך ופיזם באוזניי מזל טוב נולדה לך בת והיא נשארה בחיים, ואני רק בכיתי הפעם הדמעות היו של אושר של שמחה ,שיחקת אותה תינוקת שלי, בחרת להישאר בשבילי. אני לא מאמינה, תינוקת רק אתמול נולדת, תינוקת משגעת שלי עם עיני קריסטל כצבע מים ושמים תכלת,יפה שלי, הנה את כבר גדולה ,לא יאמן, את בת 13 כבר נערה, יום הולדת שמח ילדה שלי.
מזל טוב מוריאל
לפני שנים מצאתי את עצמי מתהלכת באפיסת כוחות, הבטן גדולה שמנה בתוכה נחה לה תינוקת מבחנה, האורחת הכבודה לא משה ממקומה, היה לה כייף בבטן של אמא ברווזה, חיכיתי לחבק אותה לגעת בה, להאמין שאני כן אני אחרי שבע שנים של טיפולים והפריות מבחנה ,מותשת עיפה ,רציתי לחבק את התינוקת שלי ,היא בבטן מתפנקת, ואני לוחשת לה תינוקת 42 שבועות אני מלטפת כל תנועה שלך ,תני לראות אותך, חולמת ללטף אותך, לנשק לך ברכות לאהוב אותך, אני כבר מאוהבת בך, היי תינוקת את יודעת כל המשפחה מחכה בציפיה להכיר אותך ,לחבק אותך, את יודעת את לא עוד תינוקת שבאה אלינו אחרי ליל אהבים, את תינוקת שבאה מתוך גוף כמו באר יבשה, את באת אלינו אחרי שנים של ציפיה, כל כך התעקשתי לא ויתרתי רציתי אותך, חלמתי אותך, את שומעת אותי תינוקת, קראתי לך מתוך הרעש של החיים, רציתי אותך כדי שלא אהיה עוד עקורת שורשים, שתיקה מוסכמת רבצה בנינו, לחשתי לך בצבעים נהדרים, סיפרתי לך כשאחבק אותך את תחיי את נשמתי המתה, את תאירי לי בחושך, רציתי בכל רוחי ללדת אותך, לתת לך חיים ,לתת לך אהבה ללא תנאי,רציתי בצימאון ללדת פרי של אהבה. תינוקת, את לא מהרת לצאת לאויר העולם, אולי כן ,אני לא ידעתי ללדת אותך ,הגוף שלי לא ידע להרות גם לא ידע ללדת אותך כמו בטבע. באחד מערבי החורף הארוכים, היה קר, בחוץ שרר חושך ויללה סערת רוחות, גשם שטף את העיר, השמים נראו כהים מעוננים, שכבתי במיטה על צדי השמאלי, בדקתי להרגיש אותך תינוקת שלי, את לא זזת ,לא היתה תחושה של תנועה עוברית, נשמתי נעתקה, מאוד פחדתי לא הסכמתי לאבד אותך, עטפתי אותך כמו הפתעה בתוך הרחם שלי, שמרתי אותך בשבילי,תשעה חודשים חיכיתי לפתוח את העטיפה ולקבל את המתנה שלי. הסחתי את דעתי בממתק שוקולד, אולי כשימתק לך את תנועי וארגיש איך את שוב בועטת בדפנותי, ואחייך לי מהעונג כשארגיש אותך, תינוקת לא בעטת לא זזת, וליבי נמחץ ,וידיי אספו דמעות שנשרו מעיני, תינוקת פחדתי ,דאגתי. העבירו אותי במהירות לחדר יולדות, המוניטור לא הראה דבר, וחרדה אחזה בי הרופאים לא נבאו לך חיים, מבטים נפולים היו סביבי,בכיתי וקיוויתי, לא אלוהים מתנה לא לוקחים בחזרה, תינוקת הלכנו לחדר ניתוח, הלב הלם בחוזקה ,התחננתי אליך אל תפסיקי לנשום, קחי ממני נשימה קחי כמה שתצטרכי עד שתגיחי לאויר העולם. הרדימו לי חצי גוף, מחוברת למלא מכשירים, למעלה בתקרה מנורה מלחיצה , הקירות צבועים בירוק תפל, וסביבי רופאים ,הנה חתך לרוחב הבטן התחתונה, אני מתנשמת בכבדות, כאילו יוצאת לי הנשמה מההמתנה, חיכיתי דרוכה מתוחה, והדמעות זלגו מעצמן. תינוקת שלפו אותך בעדינות מתוך הרחם שלי דרך הקרע בבטן, היתה דממה הסתכלתי ראיתי תינוקת כחולה, קולי לא נשמע ,ידי היו קשורות ,הצלחתי ללחוש בקושי , דוקטור יובל אני אמא? ולא היה מענה,השקט חתך את האויר. לא פייר אלוהים, תן לי הזדמנות להיות אמא שלה, תאיר לי אין בי עוד כוח לחיות באפלה חשוך שם. חטפת כמה מכות בטוסיק, והשמעת בכי שאמר הכל, תינוקת קיבלתי אותך במתנה, הרופא חייך ופיזם באוזניי מזל טוב נולדה לך בת והיא נשארה בחיים, ואני רק בכיתי הפעם הדמעות היו של אושר של שמחה ,שיחקת אותה תינוקת שלי, בחרת להישאר בשבילי. אני לא מאמינה, תינוקת רק אתמול נולדת, תינוקת משגעת שלי עם עיני קריסטל כצבע מים ושמים תכלת,יפה שלי, הנה את כבר גדולה ,לא יאמן, את בת 13 כבר נערה, יום הולדת שמח ילדה שלי.
