פורום יקר...

../images/Emo20.gif פורום יקר... ../images/Emo20.gif

לאור הדברים שתקראו הבהמשך הגעתי למסקנה שאני יכולה להעלם מכאן בעל כורחי ואתם אפילו לא תדעו מכך ... נקווה שלא ... אמא, סליחה. ================= אמא , רציתי לבקש ממך רק דבר אחד – סליחה . סליחה שכמעט הבאתי אותך השבוע שוב לבית הקברות בקריית שאול או אולי לזה שבצומת מורשה. סליחה שכמעט הבאתי אותך לאבו –כביר לזהות את גופתי או חלילה הייתי מביאה אותך לאיזה בית חולים איזורי ומשם מי יודע אם הייתי יוצאת , ובאיזה מצב. אמא , הייתי קרובה לשם , הייתי קרובה לבקר את אלוהים , הייתי קרובה לגן שלו , הייתי יכולה לראות שם את הדוד שלי שכבר כמעט שנה איננו , הייתי קרוב לפגוש בפעם הראשונה את אמא שלך , סבתי , עליה השלום , שלא ראיתי מימי – את יודעת אולי הייתי פוגשת את יצחק רבין ומסבירה לו כמה דברים . אנשים אומרים – ראיתי את המוות בעיניים , אפשר לספר לך סוד קטן ? ממש לא רואים את האור הלבן הזה שכולם מדברים עליו , ממש לא נזכרים באנשים שאוהבים שניה לפני , אולי זה בשלב שאני , למזלי , לא הספקתי להגיע אליו שנים לימדת אותי הכל , לאהוב ולשנוא , להיות ולחדול , אבל לא לימדת אותי לפחד, לא לימדת אותי לפחד מלאבד אתכם , לא לימדת אותי להיפרד מכם – אולי מוקדם מדי , ואולי בגלל זה אני עדיין פה. עכשיו מתחילה השאלה האמיתית , צומת הדרכים עמוסה בפני ואיני יודעת לאן לפנות למי להגיד תודה , לאלוהים שחמל עליי ? ולמה לא לעשות זאת , למה לו להציל חילונית גמורה שנו סעת בשבת לובשת מכנסיים קצרים ואוכלת בשר עם חלב . לזה שמנע את הכל ? אינני יכולה לעשות זאת ברחתי משם מהר ככל שיכולתי , אחרת הייתי מתה מבושה למזל ? אם יש לי מזל ,אז למה כבר שבועיים יש לי טופס הללויה וטרם זכיתי . (כנראה שהמזל שלי בא בצורה אחרת ) אינני יודעת למי עליי להודות , אולם על מי עליי לכעוס אני יודעת . רק על עצמי . כמעט שבוע אני מסתובבת עם תחושה של פחד, של כאב שזה כמעט קרה , כמעט שבוע אני משחזרת שוב ושוב את רגעיי האימה, את הצלילים , המראות , הפחד כבר כמעט שבוע אני מחפשת למי עליי להודות - בטרם מצאתי אני מחליטה לבקש ממך סליחה – למרות שאת ממש לא יודעת על מה ולמה. תשמרו על עצמכם שם בחוץ ..... נשתמע שיר
 

קסנדרה*

New member
דמעה יקרה

אני קצת מזועזעת ממה שקראתי. אם אמת בדברייך ולא סיפור בדוי הוא הרי שתודי רק לעצמך על שהיית חזקה ואת איתנו. יש לך המון חברים אוהבים בפורום שאוהבים אותך ואת כתיבתך. קסנדרה
 
קסנדרה , לצערי הדברים הם האמת ...

קסנדרה ף לצערי הרב ,או שמא לא לצערי כי הרי אם המצב היה הפוך אז זה היה יותר בעעיתי ... אני מודה שאני איתכם , מודה שנשארתי כאן אבל בהחלט לא מודה לעצמי שזה קרה , אני מחפשת למי להודות - אולי סוף סוך אני מבינה את הדתיים שתולים את אמונתם "בבורא עולם" ... אולי בגלל מצבים כמו שעברתי אנשים חוזרים לדת ... לדברים שאין פתרון עדיף למצוא פתרון גם אם הוא פיקציה.... מקווה שלא הזדעזת יותר מידי שבת שלום שיר
 

קסנדרה*

New member
דמעה אין בעולם מישהו, משהו.....

שבעטיו אנו צריכים לעזוב. לעומת זאת יש הרבה אנשים והרבה דברים שבגללם אנו צריכים ורוצים להישאר כאן. בכלל החיים מציעים לנו לצד האכזבות והעצבונות הרבה שמחה והרבה רגעים של אושר שכדאי ורצוי להתמקד בהם. ראי דמעה יקרה, גם כשהחדר מוגף והחושך שולט בו יכולה את להדליק נר או להציץ מבעד לחרכי התריסים והנה לך מעט אור גם אם מדומה הוא מאחלת לך שהרגשתך תשתפר קסנדרה
 
קסנדרה דרושות כאן הבהרות ../images/Emo184.gif

קסנדרה בוקר טוב .... ראי כל הקטע שכתוב , כל התחושה שלי השבוע אינה נובעת מתחושה פנימית שלי שמובילה אותי חלילה וחס ולו לשניה אחת לרצות לשים קץ לדבר המופלא הזה שנקרא חיים , נכון אין בעולם משהו או מישהו שבעטיו אנו צריכים לעזוב , אבל תסכימי איתי שיש מצבים שלא אנחנו אחראים להם בצורה ישירה ואנחנו מוצאים את עצמינו שניה לפני המוות . גם כשהחדר שלי מוגף תמיד נר האופטימיות ושבי השמחה מככבים בו , למזלי נתברכתי בהרבה תקווה ושמחת חיים אולם בפעם הזו כמעט והחיים חמקו לי מימי ואני חושבת שזה שווה התעכבות - להבין , לעכל ולשמוח על שאיכשהוא נשארתי בחיים נדמה לי שבמצבים כאלה הולכים להגיד ברכת הגומל - לא אצלי , אולם את יכולה לראות בהודעה הראשונה שלי כברכת הגומל שלי - אני מודה על שאני כאן ,הן בפורום והן בעולם משלימה עם האירוע שעבר עליי וממשיכה הלאה עם הרבה תקווה.... יום טוב שיר
 

קסנדרה*

New member
דמעה יקרה - עכשיו אני מחייכת אלייך

ואהבתי את ההסבר המנומק שלך, הבנתי וזה שימח אותי. סליחה אם טעיתי בהבנתי מלכתחילה. קסנדרה
 
שמחה שהבנת

שמחה שהבנת ...יש לי דחף בלתי ממוסבר תמיד להעמיד את הדברים על דיוקם ובעיקר בנושאים כאלה.... שיר
 

אורקוש

New member
אין לי מילים

מקווה שלא תעזבי אותנו כאן בפורום מקווה לקרוא עוד מדבריך
 
כולי תקווה

אורקוש כולי תקווה שאני לא אעזוב שום מקום בזמן הקרוב- לצערי ברוב הפעמים הדברים לא תלויים בנו ... נקווה לטוב , נוסיף קורטוב של אופטימיות ויהיה טוב..
 
יניבוש , זה היה מכוון

היי יניב ובכן לגביי שלא הבנת מה קרה וממה הפחד, הכוונה שלי הייתה להתעלם ממה קרה בתכלס ולהתרכז בתחושה . בוא נגיד שזה היה אירוע שאחריו אתה אומר "עוד שניה אחת יותר" עוד סנטימטר אחד פחות או שאני לא כאן או שאני לא מתפקד כמו שצריך" העיקר שעכשיו הכל טוב וננסה להמנע מדברים כאלה בעתיד עד כמה שזה בשליטתי
 
למעלה