ציטטה למחשבה
- פותח הנושא עידית רון
- פורסם בתאריך
אבל גם אותו צריך לקבל באהבה
כי מה יעזור לנו אם נצטרך להוכיח לעצמנו שאנחנו לא מנסים להוכיח את עצמנו? עדיף בהחלט לפעול ממקום של אהבה עצמית ענווה, אבל הענווה היא גם להכיר בכך שהרבה מאוד פעמים אנחנו לא פועלים ככה, ויש בנו גם רצון להוכיח... הוא טבעי במובן מסוים אם כי עדיף בלעדיו... בכל אופן הנקודה היא ששיפוט עצמי מוביל לשנאה עצמית ואז לא עשינו כלום בעצם...
כי מה יעזור לנו אם נצטרך להוכיח לעצמנו שאנחנו לא מנסים להוכיח את עצמנו? עדיף בהחלט לפעול ממקום של אהבה עצמית ענווה, אבל הענווה היא גם להכיר בכך שהרבה מאוד פעמים אנחנו לא פועלים ככה, ויש בנו גם רצון להוכיח... הוא טבעי במובן מסוים אם כי עדיף בלעדיו... בכל אופן הנקודה היא ששיפוט עצמי מוביל לשנאה עצמית ואז לא עשינו כלום בעצם...
מה יעזור לנו אם נצטרך להוכיח לעצמנו שאנחנו לא
מנסים להוכיח את עצמינו? זהו גם מקום של הוכחה . וגם זה מקום נמוך שלנו , כלפי עצמינו. כשאני בטוחה בעצמי, אני לא עוסקת בהוכחות בכלל. וזה המקום שאני שואפת להגיע אליו בזוגיות. הרצון שלי להמצא במקום טוב עם עצמי נובע רק מאהבה עצמית... עובדה : אני רוצה שיהיה לי טוב...
שיפוטיות? ממש לא. שאיפה לשנות? כן. מאוד.
מנסים להוכיח את עצמינו? זהו גם מקום של הוכחה . וגם זה מקום נמוך שלנו , כלפי עצמינו. כשאני בטוחה בעצמי, אני לא עוסקת בהוכחות בכלל. וזה המקום שאני שואפת להגיע אליו בזוגיות. הרצון שלי להמצא במקום טוב עם עצמי נובע רק מאהבה עצמית... עובדה : אני רוצה שיהיה לי טוב...
כשאת כותבת
איחס, מקום רע!- את שופטת את עצמך ואת המקום הזה. זה לא סותר את זה שאת אוהבת את עצמך (יקרה את ממש לא צריכה להוכיח שאת אוהבת את עצמך, בטח לא לי...) זה הרגל שיש לכולנו שספגנו אותו מכל הסביבה. כך העולם חושב במוששים של טוב ורע, שחור ולבן. אני לא אומרת שאין טוב ורע. אני אומרת שלא לנו השיפוט. רק אלוהים רואה את המצב מכל צדדיו ובאמת שלו ולכן רק הוא יכול לשפוט. אבל גם אני חוטאת בשיפוטיות וגם אני מנסה להפטר ממנה. לחשוב אחרת. להיות. וזה עבודה. אבל כשאני מצליחה להשתחרר ממערכת התפיסות המגבילה שאני רגילה בה- משהו נהדר קורה. אני זורמת. אני לא חושבת על כך שהאף שלי לא סולד, שאני לא נראית ככה או ככה או מתנהגת ככה או ככה... ואלו המחשבות השיפוטיות.
איחס, מקום רע!- את שופטת את עצמך ואת המקום הזה. זה לא סותר את זה שאת אוהבת את עצמך (יקרה את ממש לא צריכה להוכיח שאת אוהבת את עצמך, בטח לא לי...) זה הרגל שיש לכולנו שספגנו אותו מכל הסביבה. כך העולם חושב במוששים של טוב ורע, שחור ולבן. אני לא אומרת שאין טוב ורע. אני אומרת שלא לנו השיפוט. רק אלוהים רואה את המצב מכל צדדיו ובאמת שלו ולכן רק הוא יכול לשפוט. אבל גם אני חוטאת בשיפוטיות וגם אני מנסה להפטר ממנה. לחשוב אחרת. להיות. וזה עבודה. אבל כשאני מצליחה להשתחרר ממערכת התפיסות המגבילה שאני רגילה בה- משהו נהדר קורה. אני זורמת. אני לא חושבת על כך שהאף שלי לא סולד, שאני לא נראית ככה או ככה או מתנהגת ככה או ככה... ואלו המחשבות השיפוטיות.
ח י ה ט ו ב ה
New member
הבעיה היא שאלוהים לא כותב את דעתו בפורום
לפחות לא בזה שלנו כאן
לפחות לא בזה שלנו כאן
שאלה טובה
חלק ממערכת התפיסות המגבילות הוא גם השיפוט העצמי. עכשיו אני מנסה לעבוד על הקשבה פנימית וכן פרגון עצמי- שהוא האנטיתזה לשיפוט העצמי שאני מורגלת בו. לקבל ולהשלים עם מה שיש ולאהוב את זה ככל האפשר. את יודעת מה, אולי אני מנסה להשיג יותר מדי מטרות בו זמנית?? פתאום שאלתך העלתה בי את המחשבה הזו. .......
חלק ממערכת התפיסות המגבילות הוא גם השיפוט העצמי. עכשיו אני מנסה לעבוד על הקשבה פנימית וכן פרגון עצמי- שהוא האנטיתזה לשיפוט העצמי שאני מורגלת בו. לקבל ולהשלים עם מה שיש ולאהוב את זה ככל האפשר. את יודעת מה, אולי אני מנסה להשיג יותר מדי מטרות בו זמנית?? פתאום שאלתך העלתה בי את המחשבה הזו. .......
אני אנסה להסביר.
כשאין לי ביטחון בקשר ,אני מאבדת את הביטחון העצמי. ואז אני נכנסת למצב של הוכחות "שאני בת זוג ראויה". זה יכול ללבוש כל מיני צורות. לכל קשר יש את האופי שלו. אבל, בגדול, מזהה את הדפוס הזה אצלי. רוצה להגיע למצב שבו הביטחון העצמי שלי ישאר יציב גם כשלא אהיה בטוחה לגבי מה שקורה אצל הבן זוג שלי.
כשאין לי ביטחון בקשר ,אני מאבדת את הביטחון העצמי. ואז אני נכנסת למצב של הוכחות "שאני בת זוג ראויה". זה יכול ללבוש כל מיני צורות. לכל קשר יש את האופי שלו. אבל, בגדול, מזהה את הדפוס הזה אצלי. רוצה להגיע למצב שבו הביטחון העצמי שלי ישאר יציב גם כשלא אהיה בטוחה לגבי מה שקורה אצל הבן זוג שלי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.