שירשור לכבוד שבת קודש

../images/Emo140.gifשבת שלום ומבורך לכולם !../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif

יום שישי בס"ד - ח' כסלו תשס"ו - 9/12/2005 , פרשת השבוע : " פרשת וייצא " . מתוכן הפרשה : חלום יעקב עם המלאכים , בניית משפחה בחרן אצל לבן הארמי , מפגש יעקב עם לבן הארמי וחזרתו לארץ ישראל . זמני הדלקת נרות : ירושלים - 16:00 , תל אביב - 16:14 , חיפה - 16:04 , זמני הדלקת נרות הבדלה : ירושלים - 17:16 , תל אביב - 17:16 , חיפה - 17:14 , שבת שלום שמח ומבורך לכולם !!!!!
 
הפורום כאן זה " פורום שומר שבת " |V

הפורום שלנו זה " פורום כשר למהדרין ! " , בניגוד לפורומים חילוניים כאן באתר " תפוז " שהם טרפה ! , ומחללים שבת בפרהסיה .
 
נוכחתי לראות שהינך מבסוט

מהחיים שלך, מלא עסיסיות ושופע אופטימיות... עלה והצלח ! שבת שלום ומבורך...
 

mgb

New member
../images/Emo20.gifשירשור לכבוד שבת קודש../images/Emo20.gif

בס"ד הכל מכל וכל על שבת..
 
וורטים לפרשת השבוע (לא שלי)

פרשת ויצא הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע'' מברכה של רשעים יוצאת רק קללה, כפי שקרה עם רבקה, שלבן ברך אותה והיא היתה עקרה כמעט עשרים שנה. דרשת הרה''ג שלמה לוינשטיין לפרשת ויצא "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.. וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" (בראשית כח, י) רש"י אומר: 'שיציאת צדיק מן המקום (העיר) עושה רושם'. לצערנו כל זמן שהצדיק נמצא, לא שמים לב לכך, לא יודעים להעריך זאת, אבל כשהוא נפטר, נזכרים עד כמה גדול הוא היה... * "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" (בראשית כח י) אומר רש"י: "וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" - 'לא היה צריך לכתוב, אלא: וילך יעקב חרנה..'. אם כך, למה זה לקח לו ארבע עשרה שנה להגיע? אומר ה'פניני קדם' בשם 'אסיפת כהן': בגמרא (קדושין כט:) יש מחלוקת; האם אדם צריך לשאת אשה קודם ואח"כ ללמוד תורה? או, קודם ללמוד תורה ורק אח"כ לשאת אשה? עונה הגמרא: 'ולא פליגי, הא לן והא להו' מסביר רבנו תם: 'הא לן' - לבני ארץ ישראל שהיו עשירים ויכולים ללמוד תורה גם לאחר החתונה. אבל בני בבל, שהיו ענים לא יכלו להרשות זאת לעצמם, 'ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה' ? אלא, שקודם 'ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה'. יעקב יצא מבאר שבע עם הרבה כסף ואמר לעצמו נלך לקחת אשה ונשב ללמוד. אלא שבינתים בא אליפז ולקח ממנו הכל ויעקב נהיה עני. אמר יעקב, עכשיו כשאני עני, אני צריך קודם ללמוד תורה והלך ללמוד בישיבה ארבע עשרה שנה. * "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.." (בראשית כח יד) שואל המדרש - למה הכונה: "כַּעֲפַר הָאָרֶץ"? עפר, כולם דורכים עליו והוא שותק. אבל בסוף - הוא מכסה את כולם... כך ישראל בגלות, דורכים עלינו, אבל הסוף יהיה, שתבוא הגאולה ואנחנו נעלה מעל כולם והם עוד יתחננו להיות עבדים שלנו, כדי להצדיק את קיומם. * "וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב.. וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ" (בראשית כח יח) מהיכן היה שמן ליעקב? המדרש אומר: 'שופע לו מן השמים, כמלא פי הפך' כלומר שד' הוריד לו מהשמים (ב"ר פרשה סט). ה'פענח רזא' אומר: שהיה ליעקב מקל. מה היה לו במקל? שמן - ע"מ שיוכל ללמוד תורה בלילה. ולכן אמר: "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.. הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו" (בראשית לב יא יב). מה הקשר בין המקל לבין בקשת ההצלה? אלא שיעקב הזכיר את זכות למוד התורה שלו. * ".. כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ" (בראשית כט י) למה כתוב בפסוק אחד, שלש פעמים: "לָבָן אֲחִי אִמּוֹ"? שואל מרן הגאון הרב חיים שמואלביץ זצ"ל: בתפילת הגשם אנו מזכירים: 'יִחַד לֵב וְגָל אֶבֶן מִפִּי בְאֵר מַיִם, בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם'. האם מפני שהיה ליעקב כח רב, צריך לתת לנו הרבה מים? מה הקשר?! לכל אדם יש כחות שהוא לא מפעיל. למשל אשה חולנית, אם חלילה תארע שריפה, היא תמלט עם ארבעת ילדיה ביחד למרחק רב! מהיכן לה הכח? אלא שלאדם יש כחות אדירים שטמונים בו, אך במצב רגיל הם לא באים לידי בטוי. רק כח רצון חזק והכרה בנחיצות הדבר מביאים את האדם להוציא כחות אלו לפועל. מהיכן היה ליעקב כח להסיר אבן שרק מספר רב של רועים יחדיו יכלו להסירה? כתוב: "לָבָן אֲחִי אִמּוֹ" והכונה; שיעקב אמר לעצמו שהצאן שייך לדודו, "אֲחִי אִמּוֹ" וצריך לקיים מצות כיבוד אם. בשביל המצוה הזאת הוא 'יִחַד לֵב - וְגָל אֶבֶן מִפִּי בְאֵר מַיִם..'! ולפי זה יוסבר למה כתוב שלש פעמים: "לָבָן אֲחִי אִמּוֹ"? באה התורה להדגיש, שלא היתה כאן כל תאוה וכל מחשבה זרה אחרת, אלא רק מצות כיבוד האם. "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק לוֹ וַיְנַשֶּׁק לוֹ וַיְבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כָּל הַדְּבָרִים.. וַיֹּאמֶר.. לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים" (בראשית כט יג - יד) חז"ל "קורעים את לבן לגזרים" באומרם שכשהוא מחבק את יעקב, הוא למעשה מחפש כסף! אבל הלא כתוב בפשטות בפסוק: "וַיְחַבֶּק לוֹ וַיְנַשֶּׁק"?! אם כן מהיכן חז"ל למדו שחפש כסף? אומר ה'חפץ חיים' בסוף הפרשה כתוב: "וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם.." (בר' לב א). למה כאן, לבן כבר לא מנשק את החתן שלו?! כי עכשיו הוא כבר ידע, שאין לו כסף! שהרי בבואו סיפר לו יעקב, שאליפז הבן של עשו לקח ממנו הכל. *
 
המשך וורטים

כשיעקב שואל את לבן: "וְלָמָּה רִמִּיתָנִי" (בר' כט כה)? עונה לו לבן: "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה" (פסוק כו). למה הוא לא ענה לו, אני לא נותן וזהו? אומר ה'בית הלוי': הוא רצה לרמוז לו: "אנו לא כמוכם! אצלנו אין ענינים כמו אצלכם שקונים בכורה... אצלנו צעירה זאת צעירה ובכורה זאת בכורה, "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ" מה שאתה עשית שם..." * "וַיָּבֹא אֱלֹקִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר.. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (בראשית לא כד) מובן למה לבן לא ידבר עם יעקב רע, אבל למה שלא ידבר אתו טוב? ויש לומר שמברכה של רשעים יוצאת רק קללה, כמו שקרה עם רבקה שלבן ברך אותה והיא היתה עקרה כמעט עשרים שנה, כך גם כאן, ד' הזהיר את לבן שלא יברך את יעקב...! * "לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ.. וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר" (בראשית לא כז) אומר האדמו"ר משה לייב מסאסוב: יעקב אבינו התנהג כאדם פשוט ולא הראה את צדקותו. אומר לו לבן: "אם הייתי יודע שאתה כזה צדיק, הייתי שולח אותך בשמחה - וכי אני צריך צדיקים אצלי"... וכך גם הסברנו את הפסוק: "מד' יָצָא הַדָּבָר". כששמעו שרבקה היא כזאת בעלת חסד לאחר המעשה עם אליעזר והגמלים, אמרו: "מד' יָצָא הַדָּבָר"!, כלומר; "אנו לא יודעים מאיפה באה לנו כזאת התנהגות... כזה חנוך "מושחת" היא לא קבלה אצלנו..." אומה מתנערת מעפר חזון-חלום יעקב מלווה את אומתנו כל הדורות. ההבטחה כי יעקב היוצא לגלות מבית אביו יזכה להשגחה ולשמירה צמודה של הקב"ה בכל אשר ילך, ולבסוף ירש את הארץ, ויפרוץ לכל רוחות השמים אכן התגשם במלואו. יש כאן בבואה נאמנה לאשר ארע לאורך כל ההיסטוריה. רבים מהמפרשים מרחיבים כאן היריעה. "והיה זרעך כעפר הארץ – ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה". מבאר הספורנו: כידוע, ישנם שני דימויים סמליים לריבוי. כוכבי השמים – ללא מספר ותכלית, ועפר הארץ – חול הים, אשר גם אותם לא ניתן למנות ולספור. שניהם מסמלים ריבוי, אך הכוכבים במצב של הצלחה ברום השמים, מאירים ומטיבים לעולם. עפר הארץ גם הוא ריבוי, אך מסמל מצב שפל וירוד, שהכל דורכים ורומסים אותו. והנה כאן לא נאמר 'והיה זרעך ככוכבי השמים' אלא "כעפר הארץ", ומדוע? התשובה היא שהפריצה הגדולה וההצלחה תבואנה אחר מצב של שפל ומצוקה. משם, למרות שלא נראה סיכוי סביר למהלך כזה, כי בדרך האנושית הרגילה אומה שיורדת לשפל נכבשת ע"י אויביה או מאבדת את עצמאותה ע"י התפוררות פנימית, אובדת ונטמעת במרחב או הופכת ומשנה את אופיה בהתאם לעם הכובש. ואילו העם היהודי הגיע לא אחת למצב של "עפר הארץ", אך תמיד התנער וחידש צמיחה ופריחה. גם בדורנו עדים הם כל באי עולם עד כמה בשפל המדרגה היינו לאחר השואה הנוראה שהכריתה שליש מהעם. היש מצב של "עפר הארץ" גדול וירוד מזה? והנה לנגד עינינו מתרחש הפלא של "ופרצת" – חיים יהודיים מפכים בכל פינות העולם. ואנו מצפים ומייחלים כי יתקיים בכל העם ותפוצותיו "והשבותיך אל האדמה הזאת, ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך". ותהא הגאולה מלאה ושלימה בימינו אנו. שבת שלום
 

mgb

New member
וורט קצרצר

בס"ד "לא" ייעשה "כן" במקומנו.. כלומר ה"לא" אצלנו הוא "כן"..רמאי כזה!! ידוע בדברי חז"ל מהשנאמר על המחליף בדובורו.. גוט שעב'ס
 

mgb

New member
הסבר הוורט

בס"ד לבן מסביר את החלפת לאה ברחל שלא מתאים לנו ככה לעשות -לתת את הצעירה לפני הבכירה. וכך הוא אומר: "וַיֹּאמֶר לָבָן, לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה" אבל ידוע שלבן היה שקרן ורמאי גדול..והיה מחליף בדיבורו שעל כך נאמר: סנהדרין צ"ב א) "רבי אלעזר כל המחליף בדבורו כאילו עובד ע"ז כתיב הכא (בראשית כז) והייתי בעיניו כמתעתע וכתיב התם (ירמיהו י) הבל המה מעשה תעתועים". בכל אופן הוורט מתפרש כך: שלבן מסביר שכשהוא אומר "לא" הכוונה ל- "כן"...כך נהוג במקומו- אומר לבן. "לא" יעשה(=הופך ל..) "כן" במקומנו.. בברכה
 
למעלה