המשך וורטים
כשיעקב שואל את לבן: "וְלָמָּה רִמִּיתָנִי" (בר' כט כה)? עונה לו לבן: "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה" (פסוק כו). למה הוא לא ענה לו, אני לא נותן וזהו? אומר ה'בית הלוי': הוא רצה לרמוז לו: "אנו לא כמוכם! אצלנו אין ענינים כמו אצלכם שקונים בכורה... אצלנו צעירה זאת צעירה ובכורה זאת בכורה, "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ" מה שאתה עשית שם..." * "וַיָּבֹא אֱלֹקִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר.. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (בראשית לא כד) מובן למה לבן לא ידבר עם יעקב רע, אבל למה שלא ידבר אתו טוב? ויש לומר שמברכה של רשעים יוצאת רק קללה, כמו שקרה עם רבקה שלבן ברך אותה והיא היתה עקרה כמעט עשרים שנה, כך גם כאן, ד' הזהיר את לבן שלא יברך את יעקב...! * "לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ.. וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר" (בראשית לא כז) אומר האדמו"ר משה לייב מסאסוב: יעקב אבינו התנהג כאדם פשוט ולא הראה את צדקותו. אומר לו לבן: "אם הייתי יודע שאתה כזה צדיק, הייתי שולח אותך בשמחה - וכי אני צריך צדיקים אצלי"... וכך גם הסברנו את הפסוק: "מד' יָצָא הַדָּבָר". כששמעו שרבקה היא כזאת בעלת חסד לאחר המעשה עם אליעזר והגמלים, אמרו: "מד' יָצָא הַדָּבָר"!, כלומר; "אנו לא יודעים מאיפה באה לנו כזאת התנהגות... כזה חנוך "מושחת" היא לא קבלה אצלנו..." אומה מתנערת מעפר חזון-חלום יעקב מלווה את אומתנו כל הדורות. ההבטחה כי יעקב היוצא לגלות מבית אביו יזכה להשגחה ולשמירה צמודה של הקב"ה בכל אשר ילך, ולבסוף ירש את הארץ, ויפרוץ לכל רוחות השמים אכן התגשם במלואו. יש כאן בבואה נאמנה לאשר ארע לאורך כל ההיסטוריה. רבים מהמפרשים מרחיבים כאן היריעה. "והיה זרעך כעפר הארץ – ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה". מבאר הספורנו: כידוע, ישנם שני דימויים סמליים לריבוי. כוכבי השמים – ללא מספר ותכלית, ועפר הארץ – חול הים, אשר גם אותם לא ניתן למנות ולספור. שניהם מסמלים ריבוי, אך הכוכבים במצב של הצלחה ברום השמים, מאירים ומטיבים לעולם. עפר הארץ גם הוא ריבוי, אך מסמל מצב שפל וירוד, שהכל דורכים ורומסים אותו. והנה כאן לא נאמר 'והיה זרעך ככוכבי השמים' אלא "כעפר הארץ", ומדוע? התשובה היא שהפריצה הגדולה וההצלחה תבואנה אחר מצב של שפל ומצוקה. משם, למרות שלא נראה סיכוי סביר למהלך כזה, כי בדרך האנושית הרגילה אומה שיורדת לשפל נכבשת ע"י אויביה או מאבדת את עצמאותה ע"י התפוררות פנימית, אובדת ונטמעת במרחב או הופכת ומשנה את אופיה בהתאם לעם הכובש. ואילו העם היהודי הגיע לא אחת למצב של "עפר הארץ", אך תמיד התנער וחידש צמיחה ופריחה. גם בדורנו עדים הם כל באי עולם עד כמה בשפל המדרגה היינו לאחר השואה הנוראה שהכריתה שליש מהעם. היש מצב של "עפר הארץ" גדול וירוד מזה? והנה לנגד עינינו מתרחש הפלא של "ופרצת" – חיים יהודיים מפכים בכל פינות העולם. ואנו מצפים ומייחלים כי יתקיים בכל העם ותפוצותיו "והשבותיך אל האדמה הזאת, ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך". ותהא הגאולה מלאה ושלימה בימינו אנו. שבת שלום