tairon

New member
../images/Emo20.gif

בגינה שלי יש המון צמחים שגודלים ככה באין מפריע.. יום אחד שמתי לב שם בין כל השיחים והצמחים החזקים בפרח אחד במינו לבן מח כשלג.. הוא נכנס לעומי בשניה אחת... ככה נגלה בפני ביום בהיר אחד... ונשבתי בקסמיו.. הפרח היה מדהים ביופיו שברירי אך עם חוסן של פנים... למרות עדינותו הוא דרד בעולם שמסביבו ואפילו הצליח להרים את ראשו בדיוק בשניה שעברתי שם... נמשכתי לכיוון הפרח... כל יום החל מאותו יום גורלי הייתי מבקר אותו.. מדי פעם משקה אותו.. יושב על האדמה ונדהם אייך פרח אחד בכל זאת הצליח למרות הכל לשרוד... וזה לימד אותי שיעור או שניים על החיים עצמם וכמה הייתי רוצה להדמות לאותו פרח עדין... הפרח גם לימד אותי דבר נוסף... בצורת הופעתו ככה לפתע בחיי... שאתה בונה חומות סביבך אתה אינך רואה דבר ופרח אחד הצליח לגרום לי לראות את העולם בצורה שונה... היום הפרח נעלם ככה לפתע.. אולי ביום שלפני ניסה לומר לי דבר מה.. אולי לחש ולא שמעתי... היום הפרח נכנע לעולם הגדול ונעלם... הוא נבל וכבר לא קיים... ולי לא נותר לקחת את השיעור הנלמד כדי להפנים..
 
חוזק

של הטבע, ובמקומו יצמח פרח אחר, כי ישנה מין מחזוריות שכזו ובה כח עצום של חיים המתנהלים לפי שעון משלהם, ואין כמו היופי הזה של הטבע.
 
למעלה