יום ארוך
נגמר כהרגלי בהירדמות על הספה בסלון.. קמתי ב6 וחצי, נסענו לסידורים וב10 כבר באורווה עד 9 בערב עם גיחה הביתה לחצי שעה.. רב היום היא לא אכלה כמעט, כל היום היא חפרה בעצבנות במצע הנסורת וברצפה, ניסתה מדי פעם לשכב וכשהתחילה להתכופף הפסיקה כנראה מכאבים ופחד. אחרי שיחה קצרה עם הוטרינר החלטנו יחד לתת לה פניל רק פעם ביום, ולקחתי אותה לטיול הליכה קל וקצר במושב.. חמושה בסדין סגול והרבה תפרים, יצאה לדרך כשאני איתה כמובן.. בהתחלה היא חששה אבל אחרי זה לא רצתה לחזור לתא, הפסיקה קצת להשתעמם, עשינו כמה טיולים קצרים כאלה במושב וחזרנו לאורווה, היא אפילו התחילה לצהול אל עבר חתולי רחוב
החזרתי אותה לאורווה, מרחתי לה פעם שניה משחה, לפני זה היא גם קיבלה זריקת אנטיביוטיקה באומץ רב ובלי מריבות, ונמרחה בכל השמנים שרק אפשר; משחה על בסיס דבש ופרופוליס ושמנים על התפרים ושאר החתכים הקטנים, GO ITCH ודוחה זבובים על אזורים מסויימים בגוף, ותרכובת שמנים מרגיעה (מעין "רסקיו" ביתי) על הפנים שלה. בסביבות 16 וחצי נסעתי על האופניים הבייתה, הגעתי ב17 ב18 וחצי כבר הייתי חזרה בחווה אחרי טיול נחמד עם הכלב שממש ממש לא רגיל לסוסים, שמחתי לראות שהיא הייתה מלאה בנסורת ומצע, מה שאומר שהיא הצליחה בסוף לשכב קצת ולנוח, אבל גם שמחתי שהיא לא שוכבת, מה שאומר שאין חשש לקוליק, פרט לעובדה שהיא גם חירבנה קצת במשך היום. הוטרינר הגיע לבידקה קצרה, חום 38 נורמלי, אין רעשים לא צפויים בבטן (במעיים), היא שתתה ואפילו התחילה טיפה לאכול, הוטרינר הלך, הרוחות נרגעו עקב העובדה שיש לה טראומה קלה ממנו והיא נורא מפחדת ממנו בגלל הקישור שלו לחוויה הנוראית שעברה עליה, מסכנה קטנה שלי...
היא התחילה לאכול, ומעולה לא הייתי כל כך מאושרת מלשמוע לעיסות של סוס
פשוט חייכתי כמו משוגעת! אמנם היא לא סיימה עדיין את התערובת והגזרים מהבוקר.. אבל היא אוכלת חציר וזה מספיק טוב בשבילי לרגע זה! אורלי וחבר שלה הגיעו לביקור, עזרו להחליף לה שוב את הסדין, עשיתי שוב טיפול מריחת כל השמנים שרק אפשר והקפיצו אותי הבייתה, אחרי רבע שעה של טלויזיה כמובן נרדמתי.. יהיה טוב סתם הייתי חייבת לשפוך.. ליל מנוחה וחלומות נעימים!