אמא של אסף ויואב
New member
../images/Emo203.gif לקראת לידה שלישית, זקוקה לכל
הטיפים שבעולם. אני כרגע בשבוע 33 (32+1), עומדת בפני הלידה של בני השלישי. החלטתי הפעם ללדת במרכז הלידה הטבעי בלניאדו. לידת בית ירדה מן הפרק מ-2 סיבות עיקריות: בראש ובראשונה בעל שלא תומך בזה ב-כ-ל-ל וחושב שזה לא אחראי. הסיבה השנייה היא משקלי הילדים שלי. נולדו מעל 4 קילו והבנתי שקשה למצוא מיילדת בית שתסכים לקחת לידה כזו. בכל אופן, הפעם החלטתי שמגיע לי ואני בהחלט ראויה לתמיכה הולמת ולכן אני לוקחת מיילדת פרטית (פנינה רוזנווסר). אני חייבת לציין שלמרות ההתלבטויות הרבות שלי, אחרי שיחת הטלפון איתה שבה אמרתי: "אני רוצה שתהיי המיילדת שלי", הרגשתי הקלה. אז מה אני רוצה מכן? איך להכין את עצמי בדרך הטובה ביותר ללידה ללא משככי כאבים, איך בכלל אוכל לדעת שהגוף שלי יכול להתמודד עם הכאב? תקציר הלידות הקודמות שלי: שתיהן החלו בזירוז. הלידות עצמן היו נפלאות (לניאדו). במיוחד האחרונה, יואבי נולד במשקל 4.205 , הקף ראש 39 ס"מ בלי חתך עם קרע פיצפון תוך 3 לחיצות. מפתיחה 5 עד שיואבי נולד כולו עברו 15 דקות. לא חתכו אותי ב-2 הלידות למרות שהתינוקות גדולים עם הקפי ראש גדולים. קיבלתי אפידורל ב-2 הלידות. בלידה הראשונה בכלל לא הרגשתי את הרגליים אבל לחצתי את אסף החוצה ב-3, 4 לחיצות. בלידה השנייה האפידורל השפיע רק על הצד השמאלי של הגוף והרגליים לא הורדמו כלל. אבל אני לא רוצה אפידורל בגלל 2 סיבות עיקריות: כאבי גב די קשים שסבלתי מהם הרבה זמן אחרי הלידות, והתחושה המגעילה הזו ששכבתי על המיטה מחכה ללידה "שתבוא" במקום להיות חלק (פעיל
) ממנה. לא רוצה לחוות שוב את השכיבה חסרת האונים הזו. הלידה השלישית שלי היא ההזמנות לתקן. פנינה כבר אמרה שלא בטוח שיתנו לי ללדת במרכז בגלל משקלי עוּבר אבל היא תיילד אותי עם תמיכה טבעית גם בחדרים הרגילים. אני קצת מאוכזבת מזה כי אמנם זה רק "תפאורה" אבל התחושה במרכז (היינו בסיור) היא באמת באמת שונה. משהו שלא מזכיר בכלל בי"ח. וטוב שכך. בכל מקרה, אני אדבר עם מנהל המחלקה אישית לגבי זה. אני לא מבינה, הרי אני לא היחידה שיולדת תינוקות מעל 4 קילו. ואין לי סכרת הריונית. אז איך אוכל להתמודד עם הצירים בצורה יעילה? איך להכין את עצמי מנטלית?. קראתי דיון מאוד מעניין בפורום ואני מאוד מסכימה עם מה שנאמר בסופו. אני שואלת את שאלתי באמת בשביל לקבל כלים ולא בשביל שיגידו לי ש"תמיד יש אפידורל" וזה לא מילה גסה. את זה אני יודעת, אבל הפעם אני בוחרת אחרת ורוצה להיעזר בכן בשביל לעזור לעצמי. סליחה על האורך ותודה רבה מראש לכל מי שיכולה לעזור
הטיפים שבעולם. אני כרגע בשבוע 33 (32+1), עומדת בפני הלידה של בני השלישי. החלטתי הפעם ללדת במרכז הלידה הטבעי בלניאדו. לידת בית ירדה מן הפרק מ-2 סיבות עיקריות: בראש ובראשונה בעל שלא תומך בזה ב-כ-ל-ל וחושב שזה לא אחראי. הסיבה השנייה היא משקלי הילדים שלי. נולדו מעל 4 קילו והבנתי שקשה למצוא מיילדת בית שתסכים לקחת לידה כזו. בכל אופן, הפעם החלטתי שמגיע לי ואני בהחלט ראויה לתמיכה הולמת ולכן אני לוקחת מיילדת פרטית (פנינה רוזנווסר). אני חייבת לציין שלמרות ההתלבטויות הרבות שלי, אחרי שיחת הטלפון איתה שבה אמרתי: "אני רוצה שתהיי המיילדת שלי", הרגשתי הקלה. אז מה אני רוצה מכן? איך להכין את עצמי בדרך הטובה ביותר ללידה ללא משככי כאבים, איך בכלל אוכל לדעת שהגוף שלי יכול להתמודד עם הכאב? תקציר הלידות הקודמות שלי: שתיהן החלו בזירוז. הלידות עצמן היו נפלאות (לניאדו). במיוחד האחרונה, יואבי נולד במשקל 4.205 , הקף ראש 39 ס"מ בלי חתך עם קרע פיצפון תוך 3 לחיצות. מפתיחה 5 עד שיואבי נולד כולו עברו 15 דקות. לא חתכו אותי ב-2 הלידות למרות שהתינוקות גדולים עם הקפי ראש גדולים. קיבלתי אפידורל ב-2 הלידות. בלידה הראשונה בכלל לא הרגשתי את הרגליים אבל לחצתי את אסף החוצה ב-3, 4 לחיצות. בלידה השנייה האפידורל השפיע רק על הצד השמאלי של הגוף והרגליים לא הורדמו כלל. אבל אני לא רוצה אפידורל בגלל 2 סיבות עיקריות: כאבי גב די קשים שסבלתי מהם הרבה זמן אחרי הלידות, והתחושה המגעילה הזו ששכבתי על המיטה מחכה ללידה "שתבוא" במקום להיות חלק (פעיל
