נצל"ש - החיים בעולם הדיגיטאלי.
החיים בעולם הדיגיטאלי – מאמר שני בנושא. רביה בעולם הנתונים. במאמר הקודם סיקרנו בקווים כללים את האקולוגיה של העולם הדיגיטאלי, תוך אזכור קצר למחזור החיים הדיג'ימוני, והסברים על הנתונים השונים. במאמר זה יובהר מעט נושא שנוי במחלוקת – הרבייה. לכל ידוע כי המבנה החברתי בעולם הדיגיטאלי שונה מעולמנו. זאת ועוד, נראה כי לא קיימים מנגנונים מסוימים אשר קיימים בעולמנו. לעיתים נדמה כי אין מתרחשת בעולם הדיגיטאלי כל רביה מסוג שהוא. אבל אם כך, אם נתבסס על התיאוריה המקובלת (אליה עוד נחזור במאמר הבא) כי החיים התחילו מנתונים אשר הצליחו לשכפל את עצמם, ניראה כי העניין בלתי אפשרי. רבייה, בצורה כלשהי, חייבת להתרחש. במיוחד, לאור המגוון הרב הקיים של צורות דיג'ימונים. כידוע, העולם הדיגיטאלי הינו עצום בגודלו, מערכת אקולוגית מסובכת ומיוחדת מעיין כמוה. ובכל זאת, ניראה כי המקום היחיד ממנו מתחילים דיג'ימונים את חייהם הינו מקום נידח בשם כפר הראשונים, או כל וריאציה אחרת שלו. ראשית, יש לשלול דעה אחת הקיימת שנים מספר כי יש רק כפר ראשונים אחד. אבל דבר כזה הינו בלתי אפשרי, מהסיבה הפשוטה, כי אם היה רק מקום אחד כזה, כיצד זה שהעולם הדיגיטאלי, כולו, מאוכלס פחות או יותר באותה צפיפות, למרות אוקיינוסים המפרידים בין יבשות, למשל. לא כל הדיג'ימונים יודעים לשחות ולעוף. לכן, לאחר מחקרים מעמיקים, והשוואת נתונים, נמצא שכפרי מתחילים למיניהם אינם כה נדירים. למעשה, הם אינם נדירים כלל. הם רק מוסתרים היטב, על מנת להגן על הדור החדש של הצעירים. או, על אלו שנתוניהם חזרו לביצה. (חזרת נתונים מדיג'ימון שלם לביצה אינה מתרחשת תמיד, אך בכל זאת, סבירה יחסית. לעיתים הנתונים מתפזרים בעולם הדיגיטאלי, אבל, כאשר נותרים מספיק חלקים מהדיג'ימון, הוא יכול לאסוף אותם בשארית כוחו, ולחזור לאחד מהשלבים ההתחלתיים, או, להפוך לדיג'יביצה. באחד המאמרים הבאים נדון בנושא בהרחבה). ואם ישנם כפרי מתחילים רבים, ומספר הדיג'ימונים הידוע, על פי מניין האוכלוסין משנת 1999, שכבר מזמן אינו מעודכן, מגיע ליותר מ10 מיליארד! אף על פי כן, העולם הדיגיטאלי אנו צפוף, בשל העובדה כי כולו מאוכלס, באופן שווה, פחות או יותר. מספרים אלו אינם כוללים את הדיג'ימולים (יצורים דיגיטאליים שאינם דיג'ימונים, כמו, דגים, למשל), או הצמחייה. אם כך, מדוע קיימת עד היום תיאוריה כי דיג'ימונים אינם מתרבים? הם דיג'יגדלים, הם בוקעים מביצים. אך מעולם לא נצפתה הזדווגות, הטלת ביצים, או הופעה ספונטאנית שלהם. קיימות מספר תיאורית, אשר סותרות אחת את השנייה, ואנו נציג אתן כאן. בסופו של דבר נוכיח כי כולן נכונות. א. תיאורית הבריאה הספונטאנית ע"פ תיאוריה זו, דיג'ימונים, נוצרים באופן ספונטאני, מנתונים אשר משתלבים זה בזה. נתונים אלו, אשר לעיתים קרובות מגיעים מנתוני דיג'ימונים שמתו, או מנתונים אשר השתחררו ונעשו אי יציבים בעקבות תנודות אנרגטיות, משתלבים זה בזה, ויוצרים ביצה. עד כאן, הכול טוב יפה. אך ידוע כי נתונים עשויים להשתלב באופן מקרי לצורות שונות, ולא בהכרח יצאו דיג'יביצים. אך, על פי התיאוריה, קיימים מנגנונים המבקרים את יצירת הדיג'יביצים הספונטאנית הזו. מנגנונים אלו, לא יפורטו במאמר זה, מקוצר היריעה. אך נוכל לציין כי ע"פ תיאוריות אלו, העולם הדיגיטאלי הוא כעין תא חי המבקר ומווסת את פעולותיו. ב. תיאורית הרבייה ללא מגע זו תיאוריה הטוענת שדיג'ימונים כן מתרבים, אך לא באופן המקובל. לפי מה שתואר במאמר הקודם, במהלך חייו דיג'ימון סופג נתונים שונים, אשר יכולים להועיל לו. אך לעיתים, עשוי דיג'ימון לספוג אבות נתון, אשר יוצרים מבנים אשר בהם אינו יכול להשתמש. (לדוגמא – גוף האדם אינו יכול לנצל תאית, אף על פי שהיא בנויה מגלוקוז!) כמו כן, יתכן ודיג'ימון עשוי לצבור נתונים מיותרים או עודפים. במקרה כזה, דיג'ימונים עשויים להפריש אותם כצואה, תופעות אשר נצפו לעיתים קרובות.אבל, לעיתים דיג'ימונים אינם יכולים לנצל את הנתונים או להפריש אותם. אלו הם רצפי נתונים מסוג מיוחד, אשר מצטברים בדיג'ימון, ואין להם כל תועלת לו (לעיתים אלו הם אף תוצרים של תהליכי פירוק והרכבה בגוף הדיג'ימון). אך, יש להם תועלת ממשית ביצירת דיג'ימונים חדשים. דווח ממקורות אחדים על כך שדיג'ימונים שהצטברו בהם נתונים כאלו בכמויות מה, נפגשים מידי פעם ומשלבים את הנתונים האלו, בתנאים מיוחדים, אשר יוצרים דיג'יביצים חדשות. ג. (מה שציפיתם לו!) תיאורית הרבייה מתנגדי שתי התיאורית הקודמות טוענים שלא יתכן שנוצרו דיג'ימונים רבים כל כך אם שתי התיאוריות האלו מתקיימות, שכן אלו סוגי רביה אשר דורשים מידה רבה של מקריות ומזל, שבחיים, לא ממש פועלים. כמו כן, לפי תיאוריות אלו, איך ניתן להסביר למשל, כפרים שלמים בהם חיים רק יוקומונים? לפי התיאוריה הזו, דיג'ימונים עושים כל מה שאחרים עושים כדי להתרבות – מעבירים קטעי מידע מאחד לאחר, ויוצרים יצור חדש, או שמדלגים על התהליך, ופשוט משכפלים את עצמם. כן, כמו חיידקים. למרבה השמחה, פה לא נוצרה מריבה, אלא פשוט הוחלט שדיג'ימונים הן משתכפלים, והן מזדווגים. תלוי במצב הרוח, בכמות הפנויים, ובמצב הרוח של הפרטנרים. כמו כן, תלוי בסוג הדיג'ימון בעצמו. נפרט לגבי כל אחת מהשיטות: 1. שכפול נתונים: לרוב קורה בדיג'ימונים פשוטים למדי, אשר אין להם כמות גדולה של נתונים לשכפל. אלו הולכים לפינה חשוכה, ויוצרים ביצה חדשה עם העתק הנתונים שלהם. הסיבה כי תהליכים כאלו לא נצפו כמעט, היא בשל העובדה שזהו תהליך קשה ומעייף והדיג'ימונים דואגים שלא ימצאו אותם. 2. הפריה עצמית: ערבול הנתונים שקיימים בדיג'ימון ויצירת ביצה חדשה, עם נתונים דומים, אבל אל לגמרי. 3. אחותה הדיגיטאלית של קוניוגציה: העברת נתונים מדיג'ימון אחד למשנהו, כך שהדיג'ימון אשר ייווצר מהדיג'ימון אליו הועברו הנתונים יהיה שונה משניהם, במידה ויתרבה. 4. הזדווגות: פגישת שני דיג'ימונים, לעיתים יותר, ושחרור נתונים משוכפלים, אשר משתלבים ונוצר דיג'ימון חדש. השחרור יכול להיעשות לתוך חלל גופו של אחד מהם, לתוך חלל מוגן כלשהו, או לתוך בועה אנרגטית. יש לציין כי תהליך זה שונה מהתהליך שצוין בסעיף ב', שכן הדיג'ימון יודע בדיוק אלו נתונים הוא משחרר, אשר, כפי שצוין, הם חלק ממנו, בעצם. (ניתן להשוות זאת להזדווגות והכנת מרק תירס, כאשר משני המקים יוצא משהו) יש לציין כי כל ההליך של שחרור הנתונים אינו ספונטאני, כמו בסעיף ב', אלא דורש התנהגות מיוחדת, להוכיח שהנתונים שנתרמים טובים הם, במקרה ומדובר ביותר מדיג'ימון אחד, וכן, שלבים לגירוי שחרור הנתונים. לאחר מחקרים מעמיקים התברר שכל שלוש צורות הרבייה קיימות בדיג'ימונים. אך, אין התהליכים האלו מתרחשים בתדירות גבוה. למעשה, הם נדירים למדי. הנדירים ביותר הם המנגנונים המתוארים בסעיפים א' וב'. מתברר כי בעולם הדיגיטאלי מנגנונים המונעים התרבות יתר, שהם סוגי נתונים מסוימים המופשרים לאוויר, כאשר דיג'ימון נוצר. נתונים אלו מתפרקים כעבור זמן מה, אך לאור העובדה שדיג'ימונים נולדים ומתים, כל הזמן, ישנה פליטה קבועה שלהם לאטמוספרה, או לשאר סביבות החיים של דיג'ימונים. ראו זאת כאמצעי מניעה להמונים. וכאמצעי הרתעה למדענים.
הדוגמן המצליח מייקל לואיס יתארח מחר בשעה 20:00 בפורום דוגמנות. שרשרו לו כבר עכשיו את שאלותיכם בנוגע לעולם הזוהר ולאור הזרקורים: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1502&msgid=78118302
ד"ר אורי שוורצמן, פסיכיאטר למבוגרים, מנהל מרפאה להפרעות קשב ורכוז ולהפרעות התפתחותיות אחרות, יתארח בפורום הפרעות קשב ADHD במוצאי שבת בשעה 21:00 ויענה לשאלות הגולשים בנושא הפרעות קשב במבוגרים. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=201&msgid=78133754
