אם לא יהיו תגובות [פרק 12, חלק א']
פרק שתים-עשרה "היי.." מלמלתי, מרגישה איך הדמעות מפלסות את דרכן לעבר עיניי. 'לא! אל תבכי, טאלי!' הפצרתי בעצמי בבהלה. 'תתאפקי קצת!' אביה וענבר מלמלו גם הן את ברכות השלום שלהן. "היי לכן," חייכו הבנים. הרמתי את ראשי והעפתי מבט חטוף בדאגי. הוא לא הביט לעברנו וקצת התאכזבתי. "אממ.." התחלתי, מהוססת. "רציתי, האמת, לשאול אתכם שאלות.. לגבי ההופעות שלכם, והכתיבה של השירים..." קולי דהה עד שנעלם. "Go ahead, shoot," אמר דני בחביבות, עייפות נמסכת בקולו. הוא התמתח קלות, ולמרות כל הכחשותיה לא יכולתי שלא לראות כיצד ענבר בולעת אותו בעיניה. "או, אבל לפני כן," התערבה אביה, וחייכה אליי בעדינות. "רצינו לדעת אם אתם נוסעים עכשיו למלון שלכם. 'הולידיי אין'?" טום העיף מבט בהארי ובדני, והנהן בראשו בחיוב, תוהה מעט. "נוכל לנסוע אתכם? אנחנו משתכנות שם עכשיו.. באותה קומה.." קולה נחלש לרגע, וסימן שאלה נתלה באוויר. באותו הרגע דאגי הרים מבטו והביט בנו, עיניו הבהירות מכווצות בריכוז. "כן, למה לא?" אמר הארי לבסוף. הוא התקדם פנימה ואמר משהו למנהל האישי שלהם שישב ליד הנהג. המנהל הניד בראשו לאישור וסימן לנהג. קול המנוע נשמע, והרכב יצא לדרכו, מטלטל אותנו מעט. כמעט מעדתי, כשיד איתנה ייצבה אותי. "זהירות," נשמע אותו קול ספק-נערי ספק-מבוגר, ואני הסמקתי בשנית. "ס-סליחה," מלמלתי במבוכה, נאחזת במושב שלידי. דאגי הרפה ממני והתקדם פנימה אל תוך הרכב, מתיישב באחד המושבים הפנימיים, אדיש בעליל למרות האופי התזזיתי שלו. "אני מצטער על ההתנהגות שלו," אמר טום בהתנצלות, מיטיב את המגבת שנחה על צווארו. "הוא עייף, והיה את כל הקטע של המעריצות שעלו לבמה ו---" "אתה לא חייב לפרט," עצרה אותו אביה במהירות, ואני נבוכותי מעט כשנזכרתי במעריצות שנתלו עליו, מסרבות להרפות. 'אוי...' חשבתי, כמעט מרחמת עליו. 'הוא עדיין צעיר. בגיל שלי..' באותו רגע כמעט והשתלט עליי איזה דחף בלתי מוסבר ללכת אליו, לקבור פניי בחזהו ולחבק אותו. ניערתי את ראשי, מעיפה את הדחף ממני במהירות, לא מבינה מה עבר עליי. כנראה שהיה לי מבט מזוגג בעיניים, כי טום כחכח בגרונו, ואני קפצתי קלות. ענבר ואביה, שקלטו לאיזה כיוון הבטתי, החליפו מבטים משועשעים. "אהמ. אנחנו עדיין לא יודעים איך קוראים לכן, בנות," הוא אמר, משחק מבלי משים בטבעת שעל אצבעו. "טאלי," אמרתי, מעיפה מבט חטוף נוסף בגוו הנוקשה של דאגי. הוא הביט דרך החלון והרים ידו בברכה למעריצות שצרחו בחוץ. "אביה," אמרה אביה, מחייכת קלות. "ענבר," מלמלה בשקט הנערה עם השיער החום-אדמוני, מסמיקה מעט. דני חייך אליה, והיא הסמיקה אפילו יותר. "ומאיפה אתן?" שאל הארי, מסחרר את הדראמסטיקס שלו ביד אחת בחוסר תשומת לב. הבטתי בו, מרותקת. "איך אתה עושה את זה?" פלטתי, מתפעלת. ואז תפסתי את עצמי וגיחכתי במבוכה. "אנחנו מישראל," עניתי לו. הוא צחק. "זה עניין של עבודה ואימונים," הוא הסביר לי, ועל-מנת להדגים, סחרר את הדראמסטיק שנית. חייכתי, והוא צחק שוב. "ואיפה אמרת שאתן גרות? ישראל?" אביה הנהנה בראשה, וענבר הוסיפה, ראשה מושפל: "יש לכם שם קהילת מעריצות די גדולה.. יש פורום מיוחד שלכם." "יפה," התפעל דני. ענבר הרימה את ראשה וחייכה. "והוא פעיל כמו הפורום ב-UK והאתר הרשמי?" הוסיף ושאל. "כמובן," היא אמרה, מופתעת קלות מההתעניינות שהפגין. "האמת," היא הצטחקה, "שרוב המעריצות של באסטד ז"ל עברו אליכם... וחוץ מזה, כן, הוא ממש פעיל. וכמובן שהמעריצות בפורום מעריצות עוד להקות חוץ מכם, כמו טאלי שכאן. אממ.." היא התגמגמה מעט כשראתה את המבט הבוחן של דני על פניה, ואז התעשתה והמשיכה: "אה, וכמובן, הן כותבות פיקים, ממש כמו בפורום הרשמי---" "פיקים?" תהה טום. "כמו ב'פאנפיקים', נכון?" "זה בדיוק פאנפיקים," הסברתי. זה היה השטח שלי, והרגשתי באותו הרגע כמו דג במים. "אתה יודע, ספרות מעריצים. פאנפיקים זה סיפורים שמעריצים כותבים על סרט, ספר או סדרת טלוויזיה שהם מעריצים. גם ההמשך של 'מסע בין כוכבים' הוא בעצם פאנפיק שכתב מישהו שלא רצה שהסדרה תסתיים! כמובן, כותבים גם פאנפיקים על אנשים אמיתיים, כמו האוס והשחקנים של שר הטבעות..." מזווית העין ראיתי את ראשו של דאגי מסתובב להקשיב לי, לכן לא הופתעתי כל כך כשהוא שאל בקול סתמי: "ופאנפיקים עלינו, כמו בפורום הרשמי, יש?" "כמובן," עניתי, מופתעת. "לא שמעת את ענבר? יש כל כך הרבה! בפורום הרשמי שלכם יש המון, ויש גם אתר מיוחד שמפורסמים בו פיקים אינטראקטיביים רק עליכם.. אה, בפאנפיקשן.נט יש חמש-עשרה שאני יודעת - על הסרט שלכם – 'זה המזל שלי', אז מן הסתם יש גם עליכם. וכמובן, מה שהבנות בפורום בארץ כתבו." הוא הנהן בראשו לאות שהבין. באותו הרגע הארי וטום התמתחו ופיהקו קלות. אביה, ענבר ואני הבטנו בהם, ובלי תכנון מוקדם, פיהקנו גם אנחנו. רגע לאחר מכן דני שלח ידו לפיו והחניק פיהוק משלו. החלפנו חיוכים משועשעים. "ההופעה סוחטת כוחות," הסביר טום, כשנרגענו. "כל הופעה כזאת גם נותנת אנרגיות מהקהל – אתם, וגם סוחט מאיתנו כוחות נפש כדי לשאת את הכול על הכתפיים שלנו." "וכמובן, יש את העניין של המעריצות, שטום לא מי-יודע-מה מחבב," הקניט דני. "ג'יואנה," אמרה ענבר בידענות, מסמיקה. טום חייך בהפתעה. "נכון," אמר במבוכה קלה. "ולכם אין בעיה עם זה?" פלטה אביה. הארי ודני החליפו מבטים משועשעים. "לי יש. לדני אין. למה שתהיה לו בעיה כלשהי?" שאל הארי בחיוך, מיטיב את צעיפו ביד אחת. אביה הרימה גבה בהתרשמות וכבשה חיוך משועשע. "זה סוחט כוחות, הערצה, את לא יודעת?" סנטתי באביה. "בהחלט," היא הגיבה. גיחוך ממזרי התפשט על פניה. "כמו שאת מעריצה את דאגי..." לחשה בקול, בעברית. "אני לא!" קראתי בעלבון. הבנים הביטו בנו בפתיעה. "אמרתי לך כבר," הוספתי בטון נמוך יותר, "רק את הנגינה שלו. עד לקליפ ההוא ביו-טיוב לא היה לי מושג מי זה מי..!" בנקודה הזו דאגי התערב. "הזכרת אותי?" שאל את אביה. היא הנהנה קלות, מחויכת. "בקשר אליה, לא אליי," החוותה לכיווני. "מה! אני---" השתנקתי. לאחר רגע נשמתי עמוק והבזקתי לדאגי חיוך נבוב. "כן. היי." "מה היא אמרה?" הוא שאל בסקרנות. "אני בהחלט לא אומרת את זה שוב," סירבתי בתוקף. "אבל היא הזכירה אותי," הוא התעקש. "כן. אז מה?" "בקשר אלייך." העפתי לעבר אביה מבט מצמית. היא גיחכה בשקט. "אה, כן." "ועדיין לא תגידי לי מה היא אמרה לך?" "לא!" הוויכוח בינינו סחט חיוכים מחברותיי ומשאר הלהקה. "איך רואים שהיא לא התבגרה עדיין," מלמלה אביה בשקט לענבר. הבנים העיפו לעברה מבט מסוקרן, והיא חזרה על המשפט, מחייכת. "למה, בת כמה היא?" תהה הארי, כשהוא מחווה לעברי. "היא קטנה מדאגי בארבעה ימים," השיבה ענבר בגיחוך. "ואתן?" שאל דני, לוגם מבקבוק המים שלו. "אני נולדתי במאי," אמרה ענבר. "אביה נולדה באוגוסט." "ואתן יותר גדולות ממנה?" טום שאל, מסוקרן. שתיהן הנהנו, מחליפות מבטים ידעניים. "בכל מקרה," הסטתי את נושא השיחה, מתעלמת מהן ומדאגי, ופניתי שנית לכיוון הבנים. "רציתי לשאול אתכם שאלות, לא שאתם תשאלו אותנו..." "כן, כמובן," חייך הארי.
שם: דקמשל"א. ז'אנר: RPF, וגם פלאפי. ורומנטי. והרפתקאות לשעות הצורך. שיפ: מואה/דאגי, ענבר/דני, אביה/חגי. דירוג: לוזוכרת. |מושכתבכתפיים| הצהרה: מקפליי לא שייכים לי. קאפיש?
הערה: ענבר הבטא המופלאה!
אני כבר לא עוקבת אחרי הפרקים - למי שיש כוח, יש את פרק 10-11 בתחתית הדף, ופרקים קודמים נמצאים בעמוד הקודם בתוך ההודעה בקובץ וורד. בתיאבון, PPL! ^^
