../images/Emo204.gifI Wanna Hold You../images/Emo204.gifפרק 1
אינג'וי. [אני מקווה XD] ************** הכל התחיל מזמן, אחרי שאבא שוב עבר משרד, ושוב הייתי צריכה לבור בית ספר, שכונה, בית,. זאת הפעם השלישית, נמאס לי כבר. אבל היי, מי אני שיקשיבו לי בכלל? "אלכס," אמר לי אבא והוציא אותי מהמחשבות. "את מוכנה?" "אה? כן, מה הגענו?" "כן חמודה, הנה הבית החדש שלך." הוא אמר ונכנס לתוך חניה גדולה יחסית. אחלה. נכנסנו פנימה בזמן שאבא פורק את המזוודות. כל הבית כבר אובזר ברהיטים, עכשיו היה צריך רק לראות את החדר שלי. חדר ראשון, ההורים.. חדר שני, אורחים.. חדר שלישי, הנה הוא. אחלה חדר בשביל ילדה בת 13.
כעבור חמש שנים: "אתן מוכנות?" אמר אבא לי ולקריסטין. "נו כבר וויליאם!" קריסטין האיצה בו. קריסיטן, האדם הראשון שהתחברתי איתו כשהגעתי ללונדון. והחברה הכי טובה שלי, היא ומייקל. "הנה לכן." אבא הושיט לכל אחת מאתנו מעטפה, ופתחנו אותה במהירות "אההההההה!" שחררנו שתינו צווחה חדה שגרמה לתמונה ליפול מהקיר. בפנים היו שני כרטיסים להופעה של מקפליי, באצטדיון וומבלי, עוד שלושה ימים. "אבא שלך פשוט ענק!" היא אמרה לי בזמן שעלינו לחדר שלי. "כן הא?, רק חבל שהוא נוסע מחר." "נו, אל תתבאסי, אמרת לי שהוא נוסע מלא. לא?" "כן, אבל..לא משנה."
ערב ההופעה, אצטדיון וומבלי: אצטדיון ווימבלי לא יכל להיות מלא יותר האצטדיון היה עמוס בבנות ובנים. Star girl היה השיר הראשון, היה אפשר לשמוע את כולם שרים איתם ביחד את ההתחלה: “Hi im looking at for my” טום שר בחוזקה. “Star Girl”! המשיך הקהל כעבור כמה שירים, הם יצאו להפסקה. הרגשתי רטט בכיס הג'ינס שלי. זה היה Skaetr D סקייטר די, היה נער אוו דווקא בחור אני עדיין לא יודעת שהכרתי באינטרנט. אמא כמעט התפחלצה שראתה אותי מדברת איתו, והתחילה לחפור לי עם: 'זה מסוכן!, את לא רואה מה קורה בחדשות?!" או 'זה ממכר, איך את יכולה?' אבל כעבור כמה ימים, היא כבר השתכנעה וראתה שזה לא צחוק, הייתי פשוט יושבת שעות מול המחשב ומדברת איתו על הכל. החיים שלי, החברים, וכל מה שרציתי. החלפנו מספרי פלאפונים, והסכמנו שרק נסמס אחד לשני, בלי טלפונים ובלי דיבורים, פשוט נתכתב.
בחזרה להופעה 'איפה את?' הוא רשם. 'אני בבית, לומדת למבחן. סליחה, אני לא יכולה לדבר. ביי' החזרתי לו. לא היה לי כ"כ חשק לרשום לו איפה אני, וחוץ מזה הבנים עמדו לעלות עוד דקה לבמה, ולא רציתי לבלות את כל הערב בהתכתבויות איתו, וחוץ מזה, גם לי מגיע ליהנות קצת. הלהקה המשיכה לנגן עוד כמה מהלהיטים שלה, כעבור שעה וחצי ההופעה הסתיימה, וכולם יצאו מן האצטדיון. "אולי ננסה לרוץ אחרי האוטובוס?" שאלה אותי קריסטין. "ולהימחץ בין ההמון?" הצבעתי אל עבר גדוד המעריצים אשר הקיף את האוטובוס האדום מגל עבר. "לא נראה לי." "אלכס היה מדהים, תמסרי תודה לאבא שלך." היא צעקה לי בזמן שהתקדמה אל עבר ביתה, שהיה שתי בתים ממני. "היי חמודה, איך היה?" שאלה אמא. "היה אחלה, אני עולה למעלה." "תיהני." רצתי למעלה ועדיין לא קלטתי שראיתי את דאגי פוינטר במציאות, זה היה הזוי בשבילי כ"כ. נכנסתי להתקלח, וכשיצאתי, צלצל הפלאפון שלי. 'הודעה חדשה'. זה היה סקייטר די. "היי, איפה את?" "אני בבית." סמסתי חזרה. הוא ענה לי מיד. "אה מגניב, את למה את לא מחוברת למסנג'ר?" "אה, סתם. אני נכנסת לישון עכשיו." "אה, הבנתי, לילה טוב, אלכס הקטנה." "לילה טוב, סקייטר." ובזה סיימנו את ההתכתבות הקצרה שלנו. לבשתי פיג'מה, ונכנסתי ישר למיטה. היום הזה היה כל כך מדהים. ************** זה משתפר. אני
אני חושבת
מקווה שתאהבו אותו. 
ד"א הפרק הזה אולי קצר, אבל יש לי הפרעות, ואני שמה גם פרקים ארוכים, אם אתן מעדיפות שאני אשים שני פרקים כל פעם, אז פשוט תגידו.
~הפרק הראשון בהודעה הבאה~
