../images/Emo204.gif יום היסטורי אצלנו
שלום לכולם. כתבתי כאן את השתלשלות העניינים עם אמי וההתלבטויות שהיו לנו, ובעיקר לרופא. קשה היה לקבוע לאיזו מחלקה היא מתאימה, סיעודית או תשושי נפש, ובינתיים היא נשארה בבית ופשוט הלכה וירדה מיום ליום. הפסיקה לגמרי לאכול וסרבה גם לשתות, בקושי עמדה על הרגליים וההזיות נמשכו. ראינו שאין ברירה ולפני שבוע גמרנו אומר שהיום, יום ראשון, עוברים למחלקת תשושי נפש. ובכן, הבוקר התחיל רע מאוד. היא "גלשה" למטפלת מהידיים ושכבה על הרצפה חסרת אונים. המטפלת ואני לא הצלחנו להרים אותה אז קראנו לבחור שעבד בחוץ בכיסוח דשא. לאחר שהחזרנו אותה למיטה היא לא ידעה בכלל איפה היא (תחזירו אותי למיטה, איפה הבית שלי, איך קוראים לך). בשעה עשר התארגנו לנסיעה למחלקה - אמרנו לה שנוסעים לראות רופא כי היא מאוד חלשה וצריכה תרופה. המעבר היה קשה טכנית, אבל היה פחות בעייתי ממה שהערכנו. במחלקת תשושי נפש היו מוכנים לקראתנו וקיבלו אותנו די בסדר. עשו לה בדיקה רפואית וראו שהיא מיובשת ומדורדרת גופנית ונפשית. (כאילו שלא ידענו...). אמא כמובן סרבה בתוקף לאכול ארוחת צהריים והם הכניסו לה עירוי של נוזלים. קודם היא נרדמה. נסעתי קצת הביתה להתקלח ולהתאוורר ותכף אחזור לראות מה שלומה. אני יודעת שזה לא יהיה קל, אבל מקווה שהם יצליחו לשפר במשהו את מצבה. וחוץ מזה, יש לי היום יומולדת... אז מזלטוב לי ולכולנו. אני מאחלת לעצמי ולכם ימים של שקט ושנדע לראות את התכלת גם כאשר יש עננים והאופק קצת מעורפל.
שלום לכולם. כתבתי כאן את השתלשלות העניינים עם אמי וההתלבטויות שהיו לנו, ובעיקר לרופא. קשה היה לקבוע לאיזו מחלקה היא מתאימה, סיעודית או תשושי נפש, ובינתיים היא נשארה בבית ופשוט הלכה וירדה מיום ליום. הפסיקה לגמרי לאכול וסרבה גם לשתות, בקושי עמדה על הרגליים וההזיות נמשכו. ראינו שאין ברירה ולפני שבוע גמרנו אומר שהיום, יום ראשון, עוברים למחלקת תשושי נפש. ובכן, הבוקר התחיל רע מאוד. היא "גלשה" למטפלת מהידיים ושכבה על הרצפה חסרת אונים. המטפלת ואני לא הצלחנו להרים אותה אז קראנו לבחור שעבד בחוץ בכיסוח דשא. לאחר שהחזרנו אותה למיטה היא לא ידעה בכלל איפה היא (תחזירו אותי למיטה, איפה הבית שלי, איך קוראים לך). בשעה עשר התארגנו לנסיעה למחלקה - אמרנו לה שנוסעים לראות רופא כי היא מאוד חלשה וצריכה תרופה. המעבר היה קשה טכנית, אבל היה פחות בעייתי ממה שהערכנו. במחלקת תשושי נפש היו מוכנים לקראתנו וקיבלו אותנו די בסדר. עשו לה בדיקה רפואית וראו שהיא מיובשת ומדורדרת גופנית ונפשית. (כאילו שלא ידענו...). אמא כמובן סרבה בתוקף לאכול ארוחת צהריים והם הכניסו לה עירוי של נוזלים. קודם היא נרדמה. נסעתי קצת הביתה להתקלח ולהתאוורר ותכף אחזור לראות מה שלומה. אני יודעת שזה לא יהיה קל, אבל מקווה שהם יצליחו לשפר במשהו את מצבה. וחוץ מזה, יש לי היום יומולדת... אז מזלטוב לי ולכולנו. אני מאחלת לעצמי ולכם ימים של שקט ושנדע לראות את התכלת גם כאשר יש עננים והאופק קצת מעורפל.
