שאלה מהותית

[חייכנית וטוב לה]

../images/Emo204.gif ../images/Emo204.gif שאלה מהותית

אני אחרי פרידה מחבר, (היינו יחד יותר משנתיים) ועברו כבר איזה 4 חודשים ואני עדיין לא מצליחה למחוק אותו מהלב שלי. אני עוברת במעבר חציה וחושבת עליו, קמה בבוקר והוא בתוך הראש שלי, מתלבשת יפה ובא לי שהוא יראה... אני כאילו לא יודעת מה לעשות כדי שהראש שלי יהיה שקט כבר. לא יכולה כבר עם מחשבות עליו... עד לא מזמן עוד היינו ידידים טובים אבל גיליתי שזה רק עושה לי יותר קשה. מה לדעתכם עליי לעשות? האם להכריח אותו לצאת לי מהראש או לנסות כן להיות איתו בקשר ידידותי... אשמח אם תעזרו לי בדעתכם יום טוב

 

[yaakii]

אממ

נראה לי שכדאי לך לנסות תקופה של ניתוק קשר לחלוטין ולראות איך זה משפיע עלייך. אם זה עושה לך טוב-תמשיכי עם זה, אם את מרגישה עם זה רע יותר-כדאי לחזור למצב העכשוי. בכל מקרה אני מניח שתוכלי לקבל ייעוץ טוב יותר באחד מהפורומים הבאים (באתר): ייעוץ פסיכולוגי יעוץ פילוסופי זוגיות במשבר נוער מקשיב לנוער מקווה שעזרתי...

 

[tamaguchi girl]

מחזקת../images/Emo45.gif

ואני מוסיפה 2 פורומים- http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?forumId=645 http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?forumId=114

 

[TFNM]

מחזק את החיזוק

 

[טריביאן]

לא שאני מבין גדול בעיניינים שבלב ../images/Emo63.gif../images/Emo63.gif

נראה לי שאני צעיר מדי מכדי להביע דעה צלולה ואמינה. אני יודע מאחותי שזה לא פשוט בכלל, שזה תהליך ואין ברירה אלא לחכות שתחזור השמש. היא הייתה עם חבר שלה 5 שנים. הם כמעט התחתנו. נראה לי שאם על זה היא התגברה (אחרי הרבה מאוד טישואים ושיחות עם כל מי שרק היה מוכן להקשיב) כולנו יכולים להתגבר על הכל... בינתיים, אני אשלח לך משהו שאני מבין בו הכי הרבה- להצחיק אנשים שלחו לי את זה לפני כמה ימים, זה עושה טוב וגם אפשר לגרום לעוד אנשים להרגיש ככה. בינתיים, חזקי ואמצי, החיים יפים!

 

[ישראל שורק]

חבלי פרידה

שלום חייכנית, צר עולמי וכלל לא ידעתי על קיומו של הפורום השכן והטוב הזה. אני מתבייש בזה, אך עתה, בזכות מנהלת הפורום, אני יודע ושמח על כך. הרשו לי להתייחס בקצרה לגופה של הפניה; אי אפשר להכריח אדם לצאת מראשך, אי אפשר להכריח את הלב להתגרש. הנסיון מלמד שהזמן יעשה את שלו, אבל לכי תסמכי על סטטיסטיקה ובינתיים את סובלת וסובלת.... אני מציע לנסות גישה הפוכה. לא להתאמץ להסיח את הדעת ולצנן את הלב אלא דווקא לבנות יומן פרידה, שיהיה רווי אהבה ואבל אמיתי. ביומן תספרי לו הכל, תבכי, תתחנני, תספרי, תקניטי, תעצבני... תצלמי את עצמך, תציירי אותו, תרשי לעצמך להגזים בכמות הפנטזיה. לכי עד הסוף! התנהגי כאילו את מאוהבת עד כלות. עד כדי כך שזה לאט לאט יתחיל להצחיק אותך. אני מקווה שהבנת את הכיוון. הפכי את הפרידה לטקס מחושב היטב. למשחק של דמעות אבל שיהיה תיאטרלי ומתוכנן מאוד. שנני את דברי האבל. קבעי למשל שבימים זוגיים את מנסה להקסים אותו ובימים אחרים את מנסה לעורר את רחמיו. הפכי את כל העסק למשחק (אמיתי מאוד מאוד) בינך לבין המציאות. איתך, י. שורק

 

[Clueless Angel]

תודה רבה לישראל שורק ולעננית נוצה.

 

[עננית נוצה]

חייכנית יקרה

ראשית, אני חיבת לומר לך כי התפעמתי כשראיתי את הניק שלך: גם חייכנית וגם טוב לה הניק שבחרת לך משדר חיוניות, אופטימיות ושמחת חיים- אני מניחה שאכן כזאת את

זה גם אומר שיש בך את הכוחות הנחוצים כדי להשיב את חייך הרגשיים לכדי איזון. לגופו של עניין, אני מרגישה כי נכון בשבילך שלא להיות בקשר עם החבר לשעבר- לפחות לתקופה שבמהלכה תשקמי את רגשותייך. מה לעשות כדי להוציא אותו מהראש? בטח שלא "להכריח" אותו לצאת לך מהראש (או את עצמך- לשכוח אותו). המאמץ הכרוך בכך יביא אותך, ממילא, לחשוב עליו עוד ועוד- והרי לא לכך התכוונת, הלא כן? אני מציעה לך כי בתקופה הקרובה תגדשי את הלו"ז היומי שלך בפעילויות מהנות- במיוחד כאלה בהן תבלי במחיצת אנשים נוספים. הפעילויות המהנות ירוממו את רוחך (הטובה מטבעה, כפי שהתרשמתי) וחברתם של אנשים נוספים גם-כן תסייע לך להסיח את דעתך מהאקס. אני מציעה לך להקדיש מדי ערב כמה דקות, לפני השינה, כדי לעשות שני דברים: 1. לתכנן את הלו"ז של יום המחרת (מוטב בכתב). 2. לכתוב שלושה דברים שהסבו לך הנאה ושמחה (ואפילו קטנה) במהלך היום שחלף- כך תאמני את עצמך להבחין בכל היופי שכל יום חדש מזמן לך, מה שיעצים את תחושותייך החיוביות. דבר נוסף, כל פרדה היא סוג של אבל על מה שהיה ואיננו. אני מאמינה כי הדרכים להתמודדות שהצעתי לך כאן, יסייעו לך לשקם את רגשותייך, אך מוטב כי ברגעים בהם יעלה זכרון חברך בראשך, תאפשרי לעצמך לחוות את הכאב הכרוך בכך- הכלת הכאב היא חלק מרפא בתהליך השיקום העצמי. אז... הכילי את הכאב, אפשרי לעצמך לחוש בו ו... הלאה- לפעילות המהנה הבאה. אשמח לשמוע על התקדמותך. בהצלחה ו... הוסיפי לחייך- וטוב לך

גילת א.

 

[חייכנית וטוב לה]

וואו, תודה לכם ../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif

ישראל שורק, עננית נוצה וכל מי שהגיב- תודה רבה! ריגשתם ואף עוררתם אי אילו נקודות למחשבה. אני אכן מנסה למלא את יומי בפעילויות מהנות ואנשים מהנים אף יותר. אבל לעיתים קרובות קורה שכל פעולה שלי, מלווה במחשבה עליו... בכל פעם שאני מרגישה יפה, מתחשק לי להיתקל בו סתם כך באקראי. בכל פעם שקורה לי משהו טוב/רע/משמח/עצוב, הוא הראשון שקופץ בראשי. זה פשוט קשה. אין לי מילה אחרת. הוא היה חלק ממני ואני ממנו. חלק משגרת יומי, חלק מליבי, מנפשי...נראה כאילו פרידה ממנו זו פרידה מעצמי. וזה נוגד כל שבריר של היגיון שעוד נותר בי (ככל שהחיים מתקדמים אני מבינה שאין היגיון וכי כל מה שאני יודעת זה שום דבר) אני חזקה. מאוד. אני יודעת שיהיה בסדר. יודעת שאמשיך הלאה. אבל זה מה שעצוב פה. לא יודעת כמה בא לי להמשיך הלאה. נמאס לי להותיר אנשים, זכרונות ורגעים יפים מאחור... בכל אופן, תודה על היחס, אם יש לכם לשלוח לי משהו שיכול להצחיק אותי קצת אני אשמח שבוע נפלא לכולנו!

 

[שומעת קולות 78]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif טריביאן בהחלט הצחקת!!!

נכנסתי ללינק שצרפת ובאמת הצלחת להצחיק!!! אפילו עשיתי סרטון קצרצר לאחותי (היא יותר ותיקה פה בפורום)