../images/Emo205.gif נקודות אור וגאווה!../images/Emo181.gif
אכן, כבר עבר שבוע... מי היה מאמין. טוב! הפעם אפילו יש לי כאלה משמעותיות. וואו, אני מרגישה כאילו זה היה חודש ולא שבוע. טוב, נתחיל.
קצת (הרבה) רבתי עם אמא לפני שבוע. שזה רע, כן? זה עשה לי ממש ממש רע. אבל גם אמרתי דברים שאני חושבת שהייתי צריכה להגיד. ואולי היא תפנים, או הפנימה.
הבית הלבן
. דונה! ג'וש! בארטלט! סיג'יי!!!!! יו, כמה התגעגעתי.
ח-תמ-תי, שזה היה ענק בשבילי, ועברתי קצת התקפי לב בדרך, אבל עמדתי בזה. בכלל, יום ראשוןהיה אחד האינטנסיביים בשבילי, גם פיזית וגם רגשית. וואו.
ראיתי את "נולד בארבעה ביולי", שזה אחד הסרטים הפסיכיים (אוליבר סטון הזה, מי נתן לו מצלמה?!) ולא הייתי מוכנה לזה. אבל הוא גם גאוני ברמות, ממש. וזה חור שהייתי צריכה להשלים. ובכלל, עצם זה שהיה לי קצת זמן לשבת ולראות סרט, זה טוב.
פלאפון חדש!!!! לקח לי מלא זמן לבחור מספר (פסלתי איזה חמישה מהרשימה רק כי הצבעים לא התאימו), וזה כלל המון הליכות לסלקום, לגלות שהמכשיר שלי גנוב (?!), אבל יש לי מכשיר חדש ויפה ויש לו מצלמה מגניבה ביותר, וקוראים לו סטיואי (מי שמעוניין בהסבר - שיבקש), ואני אוהבת אותו עד מאוד.
ההורים טסו, אז יש בית לבד ואוטו, שעד עכשיו לא ממש ניצלתי (רק לרכבת), אבל אולי עכשיו יהיה יותר זמן. ויש גם קצת שקט וכאלה, ויו, הםנהנים ויפה להם, ואיזה כיף להם. היום יום הנישואים ה-30 שלהם
מיילים מחברות במקסיקו, איזה חמודות הן. ובקטגוריה זו נכלול גם את הציטוטים שרעות דורשת ממני מהספרים של ג'ונתן סאפרן פויר, שאמנם מכריחים אותי לחתוך אבל כיף להזכר בהם.
זהו, סיימתי. אתמול היה היום האחרון בעבודה ועכשיו יש קצת חופש. זה היה עצוב ולהוריד את כל המכתבים מהלוח היה קשה (כן, שיר ומיכל, לקחתי גם את שלכן. ועדידי, גם את שלך), וצילמתי הכל (במצלמה של סטיואי החמוד שלי
), ובאמת שזה הרגיש לי קצת כמו שחרור. זה נחת עליי קצת בשוק כי הדחקתי עד עכשיו. אבל אני יודעת שזו החלטה חשובה ונכונה ואני מקווה שיהיה לי טוב יותר עכשיו, פחות סוחט.
וקיבלתי במתנה מהצוות שני ספרי שירה, של נתן אלתרמן ושל לאה גולדברג. איזה כיף, תמיד רציתי ספרי שירה ותמיד התקמצנתי לקנות (באופן כללי, אני לא ממש קונה לעצמי דברים), והם עשו את זה בשבילי, וזה ממש ריגש אותי. וקראתי קצת אלתרמן לפני השינה, זה היה יפה כה.
ראיתי היום את "הסודות", ונהניתי כי הוא באמת עשוי טוב. קצת נופל למלכודות קיטש ואני משערת שיש גם אי-דיוקים (כך שמעתי מחברתי, אני מאמינה לה). ובכל זאת, היה כיף, ראיתי אנשים שאני אוהבת (ובכללם חברה שלא ראיתי הרבה זמן), וזה היה טוב. ועכשיו צריך לבשל פסטה ברוטב פטריות, להמשיך לסדר קצת, לבדוק שאח שלי באמת שאב טוב את הבית, ולהכניס את כל הזכרונות חזרה לפלאפון שלי, אחרי שהם נמחקו
. שתהיה שבת שלום לכולנו
. ושבוע נפלא, ונקווה שלא חם מדי (אם כי ברור שיהיה חם, בדיוק ביום שאני מתכננת שופינג, איך לא).
אכן, כבר עבר שבוע... מי היה מאמין. טוב! הפעם אפילו יש לי כאלה משמעותיות. וואו, אני מרגישה כאילו זה היה חודש ולא שבוע. טוב, נתחיל.
