../images/Emo205.gifChinese Democracy ב-7 לילות
בגדול האלבום קיבל כוכב וחצי מתוך 5
עם הביקורת על האלבום עצמו יש מקומות שאני מסכימה ויש כאלה שלא. אני לא ממש אהבתי את האלבום, אלבום שבכלל לא מתאים לגאנז ולא מזכיר אותם בכלל. מה שכן עיצבן אותי בביקורת זה השנאה והזלזול של הכתב (גון בן ארי) בהלהקה. אני אצטט: "... בטח שמעתם את המשפט "האלבום החדש הוא לא אלבום של הלהקה הוא אלבום של אקסל רוז". בולשיט. אחרי 14 שנים ו-14 אולפנים ואחרי שדוקטור פפר הבטיחו פחית לכל אמריקאי אם האלבום יצא, זה מריח בדיוק כמו השושנים ההן: אקסל רוז עדיין נשאר רע, חמשת הגיטריסטים המחליפים מנגנים חיקויים מדוייקים של סלאש, והמאפיין המרכזי של הלהקה עדיין נוכח: זה גרוע תודו: גם ב-Use Your Illusion מ-91 רוז לא המציא שום דבר.... האלבומים האלה יצרו בסוף רק כמה שירים קלאסיים כל כך שאי אפשר כבר לשמוע אותם. מה ההבדל בין Welcome To The Jungle ו-Poison של אליס קופר? בין November Rain ו-Total Eclipse Of The Heart..." למה לתת לכתב שכל כך שונא את הלהקה לכתוב ביקורת לאלבום החדש? אני יכולה להבין שיש אנשים שלא אוהבים את הלהקה, אבל זה פשוט זלזול להגיד שהיא גרועה, זה זלזול במוזיקה שלהם ובמעריצים. זה ממש מעצבן שאנשים שלא מכירים כל כך את גאנז יגבשו דעה כזאת לגביהם. נכון שאני "מורעלת" בכל דבר שקשור לגאנז, אבל איך אפשר להגיד על אקסל שהוא נשמע גרוע?? והאילוז'נים לא המציאו שום דבר חדש??, האילוז'נים מראים צדדים אחרים של גאנז שלא שמענו באפטייט - בלדות כמו Don't Cry ו-November Rain, שירים ארוכים ומורכבים כמו Coma ו- Locomotive. טוב, אולי אם גם לי היו קוראים גון הייתי מוציאה את כל התסכולים שלי על גאנז אנ' רוזס.
בגדול האלבום קיבל כוכב וחצי מתוך 5
