זאת אני 83
New member
../images/Emo206.gifהזוגיות שלי מתפרקת - והחתונה מתקרבת
שלום... יש לי חבר שנה ו 3 חודשים, אנחנו אמורים להתחתן בעוד פחות מחצי שנה (אני בת 25 , הוא 28) אני ממש אבודת עצות, כבר למעלה משבוע מתרוצצות לי אינסוף מחשבות בראש על פרידה ופיצוץ הקשר.... נמאס לי .... כל כך הרבה דברים פתאום מתבהרים לי כלא בסדר ואני חנוקה ולא יודעת מה לעשות. ניסתי לדבר עם בן זוגי ולהסביר לו שאני מרגישה שהזוגיות שלנו מתפוררת והכל נהרס אבל הוא טוען שהכל בסדר והכל בדימיון שלי ."הזוגיות שלנו מושלמת .... מה את רוצה ממני ?!?!" איפה מתחילות הבעיות ?!? חבר שלי מאוד עקשן.לא מוכן להתפשר על שום דבר.הוא תמיד צודק ויודע הכל, ואם באים ומסבירים לו שהוא טועה הוא מתעצבן ומתחיל לצעוק .מחמיץ פרצוף וגורם לי להרגיש לא בנוח עם עצמי.הבטחון עצמי שלי היום ברצפה. תמיד עושים מה שהוא רוצה, יושנים כשהוא רוצה, קמים כשהוא רוצה, הולכים רק לחברים שלו ,צריך ממש להתחנן אליו לללכת לחברים שלי או למשפחה.את המשפחה שלי הוא לא סובל.מאז שאנחנו יחד, הוא היה אצל המשפחה שלי בהגזמה 10 פעמים , וכל פעם למקסימום שעה. הוא לא מוכן לבוא לכאן הרבה,כי ההורים שלי פרמיטיבים והוא לא אוהב את הצורת התנהלות בבית שלי.בתחילת הקשר לא היה לי טוב בבית וסיפרתי לו הרבה על מה שהולך כאן. היום מסתבר שזאת היתה טעות - הרחקתי אותו רוב הזמן אנחנו בבית שלו.אחרי הלימודים / עבודה אני באה אליו, אחרת אני בקושי אזכרה לראות אותו.סופי שבוע איתו. הוא קבע שאחרי החתונה נגור שנה אצל ההורים שלו ואין ברירה.אם אני לא רוצה אני יכולה להמשיך לחיות אצל ההורים שלי. הסיבה : מעוניין לחסוך כסף. אין לי שום דבר נגד ההורים שלו אבל לא מתאים לי לגור שם.אני רוצה לחיות את החיים שלי יחד איתו לבד ולהכיר אותו לבד ולא להסתמך על הסגנון חיים של המשפחה שלו. לא רוצה שנהיה תלויים בהם נקודה. אחרי החתונה הוא רוצה שנקנה דירה בעיר מגוריו ולא מוכן להתפשר על אף מקום אחר.אין לי החלטה בעניין. יש לי הרגל של לישון כל שישי שבת צהריים - ויתהפך העולם. בשבתות אנחנו רוב היום בבית, או שהוא בבית ישן ואני לומדת .אנחנו לא יוצאים לטיולים (כי זה רחוק), לא הולכים לים, בריכה, פיקניקים ,משפחה - לא רוצה סגנון חיים כזה ! לאחרונה אנחנו רבים המון , כל השיחות שלנו נהיינו יבשות , היי , מה נשמע ? מה קורה? אין תוכן אין בשר. שאלתי אותו לא פעם אם לא מעצבן אותו לאחרונה שהשיחות שלנו יבשות - הוא אמר לי קחי כוס מיים ותשפחי עליהם. כשאני אומרת לו שאני רוצה שנדבר על כל הבעיות שלנו הוא אומר שאין בעיות , הכל מושלם - וגם שהוא לא בן אדם של דיבורים .הצעתי לו שנלך לטיפול זוגי - הוא צחק עליי ואמר לי שאני משוגעת. שאני לא יודעת להעריך מה שיש לי ושהכל טוב. אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה. אני מאוד אוהבת אותו וקשה לי להפרד ממנו. אתמול היה לנו עוד שיחה שנגררה לריב, הוא טען שהכל בסדר, אני טענתי שלא. הוא מבחינתו לא רוצה שניפרד כי טוב לו בקשר איתנו, הוא שאל אם אני רוצה שנפרד ולא יכולתי לענות .... השתתקתי.... למה כל כך קשה לי להיפרד ממנו ? אני יודעת שהוא אוהב אותי מאוד. הוא גם כל הזמן אומר לי שאם הוא לא אוהב אותי הוא לא היה איתי ולא היה מתחתן איתי. לחבר שלי יש המון יתרונות : הוא יודע לנקות , לבשל, לעשות כביסה, הוא מאוד עצמאי, יש לו ידע רב בתחזוקת בית, שיפוצים, מכוניות . הוא זה שכרגע דואג לי מכל הבחינות הללו. אני לא יודעת לבשל ,לעשות כביסה.אין לי ידע במכנאות ואני צריכה אותו. היום אני אתקע באמצע הכביש עם האוטו (וזה קורא המון)אכלתי אותה. אין לי מושג אין מחליפים גלגל, או מה עושים כשנתקעים. בתקופה האחרונה הייתי בכמה משברים שקשורים ללימודים, לעבודה והוא הקשיב לי ותמך בי. הוא דואג לי מאוד למרות שלפעמים הדאגה שלו והאהבה שלו כלפיי חונקת, מלווה בצעקות , בדיבורים לא יפים . בנזיפות . לא פעם אמרתי לו שאהבה לא מתבטאת רק במילים אני אוהב אותך, אלא ביחס, בחום , באהבה פרגון והקשבה שלו. היום, אין לי הרבה חברים, הוא מרכז העולם שלי, הכל סובב סביבו.אנחנו כל הזמן עם החברים שלו, ויש לו המון ... אם אני יעזוב אותו אני ארגיש כל כך בודדה.אני לא כל כך בקשר עם המשפחה שלי, ככה שהפרידה ממנו תהיה קשה לי מאוד.קשה לי בלימודים, בעבודה והוא היחדי שאיכשהו מקשיב לי. אני מפחדת להכנס לדכאונות אם נפרד. לא פעם הייתי בדכאונות שקשה לי לצאת מהם. אני מאוד מפחדת גם שאחרי שאני אפרד ממנו אני לא אמצא אף אחד אחר - שאהיה רווקה לנצח.הוא מכיר את כל החסרונות שלי ואת כל השגעונות שלי , ואני מפחדת שאדם אחר לא יקבל את זה . המשפחה שלי פרמיטיבית יחסית, לא מסכימים לישון אחד אצל השני לפני החתונה, לא לצאת לנופש יחד, לא לגור יחד - ואני מפחדת שזה יקשה עליי את המציאת בן זוג האחר שיענה על כל הדברים שכרגע חסרים לי . עליי לציין שזה הקשר הראשון הרציני שהיה לי כל החיים. מפחדת בכלל מהמשבה שאצטרך להכיר מישהו חדש, כל התהליך הזה של ההכרות, המשחקי כבוד, לא בנוייה לזה. היום אני יודעת שחסר לי כבוד, הקשבה, תמיכה, שיתוף פעולה עם החבר ,הרגשת אהבה.אני יודעת שהוא אוהב אותי, אבל בדרך שלו. ומה אם לא אמצא מישהו אחר שיואהב אותי ? אני בנאדם ששונא להיות לבד, וצריך המון תשומת לב יחס והבנה. אני כבר ממש חסרת אונים, משתגעת מרוב מחשבות על ביטול החתונה .שבוע שלם כבר בוכה, לא מתפקדת , לא אוכלת , לא ישנה , מנסה להבין מה קורה עם החיים שלי.החתונה מתקרבת ואני לא רוצה להמשיך בהכנות כל עוד ואני לא יודעת מה קורה איתנו. לא רוצה להתחתן איתו ולהיות אחר כל אומללה או להתגרש.ההורים שלי אמרו לי שהם לא יקבלו אותי אחר כך בחזרה. בבקשה תעזרו לי .....
שלום... יש לי חבר שנה ו 3 חודשים, אנחנו אמורים להתחתן בעוד פחות מחצי שנה (אני בת 25 , הוא 28) אני ממש אבודת עצות, כבר למעלה משבוע מתרוצצות לי אינסוף מחשבות בראש על פרידה ופיצוץ הקשר.... נמאס לי .... כל כך הרבה דברים פתאום מתבהרים לי כלא בסדר ואני חנוקה ולא יודעת מה לעשות. ניסתי לדבר עם בן זוגי ולהסביר לו שאני מרגישה שהזוגיות שלנו מתפוררת והכל נהרס אבל הוא טוען שהכל בסדר והכל בדימיון שלי ."הזוגיות שלנו מושלמת .... מה את רוצה ממני ?!?!" איפה מתחילות הבעיות ?!? חבר שלי מאוד עקשן.לא מוכן להתפשר על שום דבר.הוא תמיד צודק ויודע הכל, ואם באים ומסבירים לו שהוא טועה הוא מתעצבן ומתחיל לצעוק .מחמיץ פרצוף וגורם לי להרגיש לא בנוח עם עצמי.הבטחון עצמי שלי היום ברצפה. תמיד עושים מה שהוא רוצה, יושנים כשהוא רוצה, קמים כשהוא רוצה, הולכים רק לחברים שלו ,צריך ממש להתחנן אליו לללכת לחברים שלי או למשפחה.את המשפחה שלי הוא לא סובל.מאז שאנחנו יחד, הוא היה אצל המשפחה שלי בהגזמה 10 פעמים , וכל פעם למקסימום שעה. הוא לא מוכן לבוא לכאן הרבה,כי ההורים שלי פרמיטיבים והוא לא אוהב את הצורת התנהלות בבית שלי.בתחילת הקשר לא היה לי טוב בבית וסיפרתי לו הרבה על מה שהולך כאן. היום מסתבר שזאת היתה טעות - הרחקתי אותו רוב הזמן אנחנו בבית שלו.אחרי הלימודים / עבודה אני באה אליו, אחרת אני בקושי אזכרה לראות אותו.סופי שבוע איתו. הוא קבע שאחרי החתונה נגור שנה אצל ההורים שלו ואין ברירה.אם אני לא רוצה אני יכולה להמשיך לחיות אצל ההורים שלי. הסיבה : מעוניין לחסוך כסף. אין לי שום דבר נגד ההורים שלו אבל לא מתאים לי לגור שם.אני רוצה לחיות את החיים שלי יחד איתו לבד ולהכיר אותו לבד ולא להסתמך על הסגנון חיים של המשפחה שלו. לא רוצה שנהיה תלויים בהם נקודה. אחרי החתונה הוא רוצה שנקנה דירה בעיר מגוריו ולא מוכן להתפשר על אף מקום אחר.אין לי החלטה בעניין. יש לי הרגל של לישון כל שישי שבת צהריים - ויתהפך העולם. בשבתות אנחנו רוב היום בבית, או שהוא בבית ישן ואני לומדת .אנחנו לא יוצאים לטיולים (כי זה רחוק), לא הולכים לים, בריכה, פיקניקים ,משפחה - לא רוצה סגנון חיים כזה ! לאחרונה אנחנו רבים המון , כל השיחות שלנו נהיינו יבשות , היי , מה נשמע ? מה קורה? אין תוכן אין בשר. שאלתי אותו לא פעם אם לא מעצבן אותו לאחרונה שהשיחות שלנו יבשות - הוא אמר לי קחי כוס מיים ותשפחי עליהם. כשאני אומרת לו שאני רוצה שנדבר על כל הבעיות שלנו הוא אומר שאין בעיות , הכל מושלם - וגם שהוא לא בן אדם של דיבורים .הצעתי לו שנלך לטיפול זוגי - הוא צחק עליי ואמר לי שאני משוגעת. שאני לא יודעת להעריך מה שיש לי ושהכל טוב. אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה. אני מאוד אוהבת אותו וקשה לי להפרד ממנו. אתמול היה לנו עוד שיחה שנגררה לריב, הוא טען שהכל בסדר, אני טענתי שלא. הוא מבחינתו לא רוצה שניפרד כי טוב לו בקשר איתנו, הוא שאל אם אני רוצה שנפרד ולא יכולתי לענות .... השתתקתי.... למה כל כך קשה לי להיפרד ממנו ? אני יודעת שהוא אוהב אותי מאוד. הוא גם כל הזמן אומר לי שאם הוא לא אוהב אותי הוא לא היה איתי ולא היה מתחתן איתי. לחבר שלי יש המון יתרונות : הוא יודע לנקות , לבשל, לעשות כביסה, הוא מאוד עצמאי, יש לו ידע רב בתחזוקת בית, שיפוצים, מכוניות . הוא זה שכרגע דואג לי מכל הבחינות הללו. אני לא יודעת לבשל ,לעשות כביסה.אין לי ידע במכנאות ואני צריכה אותו. היום אני אתקע באמצע הכביש עם האוטו (וזה קורא המון)אכלתי אותה. אין לי מושג אין מחליפים גלגל, או מה עושים כשנתקעים. בתקופה האחרונה הייתי בכמה משברים שקשורים ללימודים, לעבודה והוא הקשיב לי ותמך בי. הוא דואג לי מאוד למרות שלפעמים הדאגה שלו והאהבה שלו כלפיי חונקת, מלווה בצעקות , בדיבורים לא יפים . בנזיפות . לא פעם אמרתי לו שאהבה לא מתבטאת רק במילים אני אוהב אותך, אלא ביחס, בחום , באהבה פרגון והקשבה שלו. היום, אין לי הרבה חברים, הוא מרכז העולם שלי, הכל סובב סביבו.אנחנו כל הזמן עם החברים שלו, ויש לו המון ... אם אני יעזוב אותו אני ארגיש כל כך בודדה.אני לא כל כך בקשר עם המשפחה שלי, ככה שהפרידה ממנו תהיה קשה לי מאוד.קשה לי בלימודים, בעבודה והוא היחדי שאיכשהו מקשיב לי. אני מפחדת להכנס לדכאונות אם נפרד. לא פעם הייתי בדכאונות שקשה לי לצאת מהם. אני מאוד מפחדת גם שאחרי שאני אפרד ממנו אני לא אמצא אף אחד אחר - שאהיה רווקה לנצח.הוא מכיר את כל החסרונות שלי ואת כל השגעונות שלי , ואני מפחדת שאדם אחר לא יקבל את זה . המשפחה שלי פרמיטיבית יחסית, לא מסכימים לישון אחד אצל השני לפני החתונה, לא לצאת לנופש יחד, לא לגור יחד - ואני מפחדת שזה יקשה עליי את המציאת בן זוג האחר שיענה על כל הדברים שכרגע חסרים לי . עליי לציין שזה הקשר הראשון הרציני שהיה לי כל החיים. מפחדת בכלל מהמשבה שאצטרך להכיר מישהו חדש, כל התהליך הזה של ההכרות, המשחקי כבוד, לא בנוייה לזה. היום אני יודעת שחסר לי כבוד, הקשבה, תמיכה, שיתוף פעולה עם החבר ,הרגשת אהבה.אני יודעת שהוא אוהב אותי, אבל בדרך שלו. ומה אם לא אמצא מישהו אחר שיואהב אותי ? אני בנאדם ששונא להיות לבד, וצריך המון תשומת לב יחס והבנה. אני כבר ממש חסרת אונים, משתגעת מרוב מחשבות על ביטול החתונה .שבוע שלם כבר בוכה, לא מתפקדת , לא אוכלת , לא ישנה , מנסה להבין מה קורה עם החיים שלי.החתונה מתקרבת ואני לא רוצה להמשיך בהכנות כל עוד ואני לא יודעת מה קורה איתנו. לא רוצה להתחתן איתו ולהיות אחר כל אומללה או להתגרש.ההורים שלי אמרו לי שהם לא יקבלו אותי אחר כך בחזרה. בבקשה תעזרו לי .....
