הגמר

[סיגל שהרבני]

../images/Emo208.gif הגמר

 

[פשושית בטיRוף]

../images/Emo45.gif

 

[soso_sami]

חייב להתוודות

לפני שבוע קראתי על התחרות הזו ופרסמתי בה הודעה (למה?! סתם ככה, באמת לא בשביל התחרות. חשבתי שהנושא מסקרן קצת בגלל השלכות גיל 30 עלינו יתומי צה"ל). אחרי שפרסמתי ההודעה חשבתי לעצמי שעכשיו כל אחד שפירסם יביא את כל החברים שלו ויבקש מהם להצביע ממש כמו בכוכב נולד ולמי שיש יותר חברים בתפוז... תהיה מוסיקה ויופי לו/ה. הופתעתי לגלות פתאום שישנם 3 מגיבים להודעה שלי. זה ריגש אותי ולא ברור לי למה בדיוק. חשבתי פתאום שזה "באמת". כלומר אנשים באמת מצביעים לפי הלך רוחם וגם תוכן ההודעות נעם לי. אח"כ ראיתי כמה הודעות היו בכלל ופתאום מצאתי את עצמי שואל: "כל כך הרבה אנשים קוראים בפורום הזה? כל כך הרבה אנשים שקוראים בפורום הזה שותקים? לכל כך הרבה אנשים איכפת למי יתנו "נגן מוסיקה" אבל לכל כך מעט אנשים איכפת מעניין כזה או אחר? כל כך הרבה אנשים דאגו ודואגים שמאן דהו יקבל נגן אבל לא היו מוכנים לרשום הצעה איך לחגוג את יום ההולדת 30?" אחרי כל כך הרבה מחשבות התעייפתי ואז נזכרתי ביוזמה אחרת של סיגל על התפקדות בפורום ובניגוד למעל 100 הודעות בהקשר התחרות נשארו שם אותן 12 הודעות שחצין הן איחולי ברוך הבא של סיגל

בסוף בסוף כשכבר חזרתי לחשוב שזה מיותר לחשוב ראיתי שיוזם הפורום, העמותה, המאבקים השונים ובכלל - לא הצטרף להתפקדות ולא ממש "שותף" להוואי או לקהילה שסיגל מנסה בכוח להחיות כאן. כנראה שאנחנו באמת דור ה-SMS (מסרונים) וככה גם נבחר את ראש הממשלה הבא וכך הוא יחליט אם לפתוח במלחמה ונגד מי. כנראה שהפורום הוא באמת לא קהילה חיה אלא יותר בכיוון של קהילה יתומה או לחילופין הפורום מהווה את לוח המודעות של העמותה. מדי פעם אני מגיע לביקור. רואה את המאמצים הראויים להערכה רבה של סיגל. אפילו משתף פעולה מדי פעם (כי זה לא הוגן רק לשבת ולהתבונן) ונמוג חזרה. אולי צריך להבטיח נגן או לחמניה עם שוקולד כפרס לכל דיון מתפתח שיכיל יותר מחמישה מגיבים ויכלול לפחות 10 תגובות ונראה פה יותר חיים כי בלי פרסים.... זה לא יומולדת כמו שאומרים לי הילדים.

 

[LLLSSS]

הודעה בקשר לתחרות היתה בעמוד הראשי של הפורומי

ם. בגלל זה נכנסו כ"כ הרבה אנשים להצבעה. כמו כן תפוז פירסמה קישור לתחרות לפחות פעמיים בכל הפורומים של תפוז. אז לדעתי זו היתה תחרות הוגנת.

 

[soso_sami]

אין בלבי דבר וחצי דבר על ההוגנות של התחרות

אני משוכנע שהתחרות הוגנת. סתם עלו בי הרהורים ותהיות למה נגן מוסיקה מצליח להביא כל כך הרבה אנשים לקרוא הודעה זו או אחרת ועד כמה זה תורם או משרת את מה שהפורום הזה אמור/צריך/התיימר/או כל פועל אחר לעשות. ברכות למי שזכה

אני ניסיתי להתייחס לגופו של עניין ומדוע יומולדת 30 הוא "אחר". חשבתי שמטרת התחרות לייצר דיון בנושא הזה. אם צריך לתרום נגן נוסף לתחרות - אני מוכן לתרום את שלי ובלבד שלא אחשד בקנטרנות או בכיינות.

 

[סיגל שהרבני]

מטרת התחרות היא גם וגם ../images/Emo13.gif

וגם לקדם את קיום הפורום באתר תפוז עדי ואני נשמח לרעיונות ולשיתוף פעולה כדי שהפורום יהיה יותר פעיל

 

[ayelety1]

למה הפורום לא פעיל-הרהורים ..

ראשית,סוסו-סאמי..הזדהיתי מאוד עם דברייך. גם אני מאילו שמדי פעם קוראים וכמעט לא כותבים.וזה לא כי אני לא לא אוהבת לכתוב בפורומים,להיפך. אני מאוד פעילה בפורום אחר בתפוז,ששם,אגב,אני כותבת לפעמים גם על דברים שאולי נוגעים יותר לפורום הזה.. התלבטתי אם להשיב על האתגר בשרשור "איך חגגת את יום הולדת 30". למה... כי ביום הולדת 30 ,ביליתי בבית חולים,וקיבלתי את ההודעה ה"משמחת" כי אובחנתי כחולה ב"טרשת נפוצה". מיותר לציין שהמחשבה על המשך היותי או לא יתומת צה"ל,לא ממש העסיקה אותי ביום זה..או בתקופה הקרובה לו.. היום,ברגעי התבדחות עם אימי,אני צוחקת על יכולת ההשרדות המופלאה שלנו ועל זה שלא בזבזתי שנייה ומיד החלפתי תואר מעורר רחמים אחד בשני ,ועברתי תוך יום ומבלי לבזבז דקה מיותרת,מיתומת צה"ל " ל"חולה במחלה כרונית חשוכת מרפא..". (טוב שהיום אני במצב שאני יכולה לצחוק על זה..) ואחזור לכותרת של ההודעה שלי.. למה לדעתי הפורום לא פעיל..כי כנראה שאינו עונה על צורך. פורום טוב ופעיל הוא כזה שעונה על צורך אמיתי של משתתפיו לקרוא ,לשאול ולהגיב. כנראה שרובינו,היודעים על קיום הפורום,לא מרגישים כי יש כזה צורך.ואולי זה סימן טוב..אולי זה סימן שרובינו המשכנו הלאה בחיינו למרות הקשיים ולמרות היתמות שנכפתה עלינו והפכנו לבוגרים העסוקים בדברים אחרים,טובים יותר וטובים פחות.. אני מצדיעה בפני סיגל המנסה להחיות את הפורום,ואם היה לי רעיון איך לעזור הייתי עושה זאת. האמת,אין לי. איני רואה בהיותינו "יתומי צה"ל" ,מכנה משותף המספיק לקיומו של פורום. זו דעתי האישית בלבד,והנכם מוזמנים לחלוק עליה. שבת שלום,

 

[soso_sami]

תודה ו - ../images/Emo24.gif../images/Emo9.gif ורק... טוב.

קשה לקרוא את ההודעה שלך. בטח את החלק הראשון האישי. לא יודע מה אומרים אז אני אדלג... ורק אשלח חיבוק גדול, כזה שעוטף ולא משאיר אור לראות את העולם, מרגיע, אבהי. אפרופו חיבוק אבהי, זהו אחד הדברים שאני הכי מקפיד להעניק לילדים שלי. אני זוכר לפני שלוש שנים באסון אוטובוס התלמידים בכפר יונה. הילדים באוטובוס היו מבית הספר "שלנו" ומס' חברים שלי נזעקו לבתי החולים לטפל בילדיהם. המקרה שאני הכי זוכר זה אבא שנסע הבייתה והגיע בדיוק שניה אחרי התאונה לאתר, שלף את שני ילדיו מהאוטובוס ונסע עימם לביה"ח. קינאתי באבא הזה על הזכות שניתנה לו להעניק לילדיו את החיבוק שהיו צריכים, להופיע כמלאך גואל עבורם דרך השמשה השבורה ולחלץ אותם בלי שבכלל ציפו לו (ממש לא קינאתי בו או בהם על התאונה והפציעה), קינאתי בילדים האלה שזכו לחיבוק הזה ולמאה הזה ולהבנה הזו של "אבא" כמלאך השומר. לעניין העניין בפורום. אולי באמת אין צורך בפורום - אני לא חושב כך. רק היום אחרי גיל 40+ אני מתחיל להבין, להפנים, להתיחס, לטפל ביתמותי והשלכותיה על התנהלותי, הזוגיות שלי, אבהותי ובכלל. רק בעזרת סיוע אני מתחיל לגרד את קצה ההבנה של המשמעות של יתמותי כיתום צה"ל לעומת יתום אחר. יש על מה לדבר, יש במה לטפל, יש המון משותף, יש המון לתרום. זה נכון שאנחנו לא "עוצרים" ולמרות היתמות החיים ממשיכים ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו להשתלב ולשרוד אבל את הדוגמא האולטימטיבית לכך שפשוט אין ברירה והחיים מזמנים לנו הפתעות טובות יותר ופחות, אתגרים ומשימות ולכן חייבים להמשיך. הדרך בה אנחנו בוחרים לפתור משברים ולהתמודד עם אתגרים בהחלט מושפעת מהיותנו יתומים ומסוג יתמותינו. זו דעתי האישית בלבד,והנכם מוזמנים לחלוק עליה. שבת שלום,

 

[ayelety1]

תודה!../images/Emo140.gif

 

[סיגל שהרבני]

שלום איילת

קודם כל אני מצטערת לשמוע על עצם מחלתך, אני יודעת שזו מחלה קשה אני מאחלת לך רק בריאות טובה אנחנו בהחלט מוכנים ללוות אותך במסע ועם המשא הדיון הוא מאוד במקום, עדי ואני סבורים שהפורום כן נותן מענה לצורך, עצם הדיון על כך לדעתי מצדיק אותו אנחנו תמיד כאן לענות על שאלות, להתלבט ולהתחבט אני מקווה שכולנו נוכל למצוא את האומץ הדרוש כדי לחפור עמוק ולדבר על הדברים שבאמת מציקים לנו, יש הרבה פניות מיתומים בוגרים שכבר עברו את גיל הזכאות ובגיל מבוגר מגלים שהיו להם זכויות וכל זה בגלל שהם לא התעניינו ולא בדקו, וחבל

 

[ayelety1]

סיגל,תודה על תשובתך.

אני יודעת שיש הרבה דברים שיכולתי לקבל ולא קבלתי,כי לא ידעתי וגם זה בעיקר מאחר ואימי,מסיבותיה שלה,החליטה שלא לדעת ולא לבקש. אני פניתי לראשונה לסיוע כשהתחלתי את לימודי הBA,ושם בערך התחיל והסתיים הרומן.. אני יודעת שיש הרבה צרכים ובעיות משותפות למשפחות שכולות,ואני רואה שיש דברים שלא מסתיימים בנו וממשיכים אפילו לדור ההמשך. (מסורת יום הזכרון-עצמאות של ילדי שונה בתכלית מזו של חבריהם..) אני כן רואה צורך בקיומה של העמותה,ואני חברה בה ומשלמת דמי חבר כדי שמי שבשונה ממני,כן מרגיש שהוא זקוק לעזרה,יקבל אותה. לגבי הפורום..אולי אני טועה,אבל בינתיים לא מצאתי צורך לכתוב,ופעמים רבות הפריע לי שהפורום הפך לבימת התנצחויות פוליטיות.. אני מבטיחה להמשיך ולקרוא פה,כפי שאני עושה עד כה,ואולי אמצא גם אני דרך להשתלב. איילת

 

[סיגל שהרבני]

לוקחת לתשומת לבי ../images/Emo140.gif

 

[עדי כספי]

משנת 2003 הפורום סייע ועזר ליתומים ולעמותה

נכון שלפעמים הפורום נראה ונשמע כ''לוח המודעות'' של העמותה... מה רע בכך? תתפלאו כמה יתומי צה''ל הגיעו דרכו אלינו ..(כפי שסיגל כתבה לעיל). אל תשכחו שבמשך שנים רבות סרבו הן ארגון האלמנות ואגף השיקום לשתף פעולה איתנו.! ולמרות זאת 1200 יתומים שמעו עלינו והצטרפו בלי בזבוז אגורה על מסעות פרסום ויחסי ציבור. לצערנו - שיתוף הפעולה שהובטח עם נאוה וצוותה לפני הבחירות לא מתממש... כך שנאלץ להמשיך את מסענו ואף להגביר את הקצב..וכל אחד מאיתכם צריך להיות שותף פעיל בכך.

 

[soso_sami]

אם כך.... טעיתי.

לא נורא! זו לא הפעם הראשונה בחיים וכנראה גם לא אחרונה. טעיתי במטרות הפורום, טעיתי במאפייניו. אני מודה לך, עדי על ההבהרה הנ"ל ומתנצל על ש"תפסתי" מקום בלוח המודעות הזה והפרעתי לגיוס החברים. בהצלחה!!

 

[עדי כספי]

ידידי ואחי לצרה לא רק לוח אלא גם

החום של הקיץ והקסאמים בשדרות השפיעו עלי ועל כולם כנראה... בפתח הפורום כתוב בדיוק למה הוא נועד: תדמיתו הציבורית של יתום צה"ל בישראל הינה של אדם המטופל היטב מכל הבחינות ע"י מדינתנו, אך האמת מרה היא. מזה שנים רבות מסרב שר הביטחון ומשרדו להכיר או אפילו לנהל דו שיח עם יתומי צה´´ל בישראל, אל מול משפחת השכול מופלים היתומים לרעה. אחת הסיבות העיקריות היא שליתומים אין ארגון המייצג אותם בפני משרד הביטחון גופים ומוסדות ממשלתיים אחרים. ´´עמותת יתומי מערכות ישראל וצה"ל´´ הוקמה במטרה להוות כתובת ליתומי מערכות ישראל וצה´´ל לסייע במתן פתרונות לבעיות היתומים והגדרת מעמדם הייחודי בחוק. וכתוב בפירוש: לראשונה בישראל ניתנה לנו במה פומבית, "מקום" לדבר בו, להשמיע, לשמוע, לשאול, לשתף, לשוחח, להתווכח, לחשוב ולתכנן ביחד, לתרום ולהירתם, להרגיש שאינך לבד, שלמצוקה יש מקום, לתמוך ולקבל תמיכה, להתייעץ ולהיפגש. וכתוב בפירוש: פורום זה נועד לכולנו: ליתומים למצוא אמפתיה והזדהות, ולציבור להבין את מצוקתנו. אם אתם מכירים יתומ/ת צה´´ל אנא הפנו אותו לכאן. אני מודה ל"תפוז" על שיתוף הפעולה. יו´´ר העמותה - עדי כספי וכן ידידי, מידי פעם משמש פורום זה כלוח מודעות /שופר התרעה / ולכיסוחים קלים וחביבים. אז בואו כולם ונגלה מידת בגרות בהתנהלות הסבלנית לגבי הפורום ואורחיו.

 

[סיגל שהרבני]

מה שעדי אומר זה שכל המטרות חשובות

ואנחנו תמיד שמחים לשמוע רעיונות חדשים (רצוי במסרים) ואני לא חושבת שהוא נראה כמו לוח מודעות