- פותח הנושא חגיתושתוש
- פורסם בתאריך
פשטידות גבינה
אני יכולה להמליץ לך על ארוחת ערב מבוססת על פשטידת גבינה - אפשר לעשות אתה מתוקה אפשר מלוחה... בפשטידה יש גבינה וביצים והיא חצי ארוחה, יחד עם מלפפון או עגבניה - יש לילדה שלך ארוחה משביעה ובריאה. אם תכנסי לקישור : http://chagit73.tripod.com/m10.htm תוכלי למצוא את המתכונים לפשטידה בגירסתיה השונות אני עושה בדרך כלל את הגירסה המתוקה - כולם אוכלים אותה בהנאה רבה. בנוסף - אני יכולה להמליץ לך על מוצרי טיבעול - הקטנים שלי אוכלים אותה מגיל שנה (נקניקיות וקציצות) והיום הם אוכלים גם את השניצלים והחטיפים.
אני יכולה להמליץ לך על ארוחת ערב מבוססת על פשטידת גבינה - אפשר לעשות אתה מתוקה אפשר מלוחה... בפשטידה יש גבינה וביצים והיא חצי ארוחה, יחד עם מלפפון או עגבניה - יש לילדה שלך ארוחה משביעה ובריאה. אם תכנסי לקישור : http://chagit73.tripod.com/m10.htm תוכלי למצוא את המתכונים לפשטידה בגירסתיה השונות אני עושה בדרך כלל את הגירסה המתוקה - כולם אוכלים אותה בהנאה רבה. בנוסף - אני יכולה להמליץ לך על מוצרי טיבעול - הקטנים שלי אוכלים אותה מגיל שנה (נקניקיות וקציצות) והיום הם אוכלים גם את השניצלים והחטיפים.
אביא רעיון קצת חריג
הי חגיתוש, מצד אחד, נכון מאד לגוון הארוחות. מצד שני, ילדה בת שנה וחצי, שהיא אכלנית גרועה, הדבר הנכון ביותר לדעתי לעשות עבורה, להכין לה ארוחת ערב, כמו לכל המשפחה, לשתף אותה בארוחת ערב של כל המשפחה, או לאכל אתה יחד ארוחת ערב, כאשר לפחות את משתתפת אתה בארוחת הערב, והיא תאכל או לא - זו האחריות שלה. נקודת המוצא שלי, שעוברת כ"חוט השני" בכל נושא האכל, היא "חלוקות אחריות" בין מגיש האכל לאוכל. בנוסף לכך, האכל חשוב שיתפס כחוויה (רגשית, חברתית, חושית =ריח, טעם, צבע, מגע וכו´). ברגע שמחפשים מתכונים מיוחדים, הילדה מרגישה שעושים משהו מיוחד מנושא האכל. יש לי נסיון עם מגוון של אכלנים. יש שממעטים לאכל, ויש זללנים. גם הממעטים לאכל, בריאים ומצבם התזונתי תקין. הבעיה מתחילה כאשר מתחילים ללדאוג מכך שמישהוא אינו זללן, אינו אוכל טוב. זה פשוט תענוג להאכיל תינוק שגומר את מנת האכל, וזה בהחלט מתסכל עד לעליית רגשות דאגה ההולכים ותופחים, כאשר תינוק/פעוט לא מגלה התלהבות מנושא האוכל כפי שהיינו רוצים. הנוסחא הבדוקה = הנבואה שמגשימה את עצמה= הוא הופך להיות עוד פחות אכלן. כאשר מרפים, וככל שהגיל צעיר יותר(אפילו תינוקות בני כמה חודשים), הם לאט לאט מגיעים לאיזון האישי שלהם. התמונה זהה אצל ילדים שיש חשש לסובבים אותם מכך שהם שמנים ואוכלים יותר מידי. הם קולטים את העמדות הרגשיות, וכאילו"דווקא" טורפים. גם כאן, חשוב לרדת מהם. איך נשמע לך? תאוריות בוודאי. דסי
הי חגיתוש, מצד אחד, נכון מאד לגוון הארוחות. מצד שני, ילדה בת שנה וחצי, שהיא אכלנית גרועה, הדבר הנכון ביותר לדעתי לעשות עבורה, להכין לה ארוחת ערב, כמו לכל המשפחה, לשתף אותה בארוחת ערב של כל המשפחה, או לאכל אתה יחד ארוחת ערב, כאשר לפחות את משתתפת אתה בארוחת הערב, והיא תאכל או לא - זו האחריות שלה. נקודת המוצא שלי, שעוברת כ"חוט השני" בכל נושא האכל, היא "חלוקות אחריות" בין מגיש האכל לאוכל. בנוסף לכך, האכל חשוב שיתפס כחוויה (רגשית, חברתית, חושית =ריח, טעם, צבע, מגע וכו´). ברגע שמחפשים מתכונים מיוחדים, הילדה מרגישה שעושים משהו מיוחד מנושא האכל. יש לי נסיון עם מגוון של אכלנים. יש שממעטים לאכל, ויש זללנים. גם הממעטים לאכל, בריאים ומצבם התזונתי תקין. הבעיה מתחילה כאשר מתחילים ללדאוג מכך שמישהוא אינו זללן, אינו אוכל טוב. זה פשוט תענוג להאכיל תינוק שגומר את מנת האכל, וזה בהחלט מתסכל עד לעליית רגשות דאגה ההולכים ותופחים, כאשר תינוק/פעוט לא מגלה התלהבות מנושא האוכל כפי שהיינו רוצים. הנוסחא הבדוקה = הנבואה שמגשימה את עצמה= הוא הופך להיות עוד פחות אכלן. כאשר מרפים, וככל שהגיל צעיר יותר(אפילו תינוקות בני כמה חודשים), הם לאט לאט מגיעים לאיזון האישי שלהם. התמונה זהה אצל ילדים שיש חשש לסובבים אותם מכך שהם שמנים ואוכלים יותר מידי. הם קולטים את העמדות הרגשיות, וכאילו"דווקא" טורפים. גם כאן, חשוב לרדת מהם. איך נשמע לך? תאוריות בוודאי. דסי
ניסחת את זה נורא יפה!!!
אני אמשיך אותך (אם תרשי לי...) ואומר: שום בע"ח בטבע לא ממית עצמו ברעב...נכון? כך גם ילדים. ההתעסקות סביב האוכל היא מניפולציה של הילד לקבלת תשומת לב נוספת. לכן, אם אינו רוצה לאכול - שלא יאכל...תאמיני לי שכשיהיה רעב - הוא כבר יבקש לבד. ולגבי גיוון הארוחות - זה נורא נחמד לדעתי לגוון ארוחות אבל לא רק למען הילד אלא למען כל אלו שיושבים סביב לשולחן. מנסיון אישי - גם ביתי (בת 4.5) לא היתה אכלנית גדולה עד לפני שנה וחצי -שנתיים. היום היא היחידה מבין כל החברים שלה (ילדים של חברים שלנו) שיושבת ואוכלת בתאבון ואפילו מבקשת תוספת - וזאת כי מעולם לא עשינו מהאוכל "ביג דיל" ומעולם לא התחננו שתאכל. עם זאת תמיד היא ישבה איתנו בארוחות הערב (שכן הן המפגש המשפחתי שלנו במשך היום) ובמשך הזמן חיכתה את התנהגותנו סביב השולחן - וכמו גם את הרגלי התזונה שלנו (ובכלל זה אפילו למדה לאכול פשטידת תרד עם שום
)!!!
אני אמשיך אותך (אם תרשי לי...) ואומר: שום בע"ח בטבע לא ממית עצמו ברעב...נכון? כך גם ילדים. ההתעסקות סביב האוכל היא מניפולציה של הילד לקבלת תשומת לב נוספת. לכן, אם אינו רוצה לאכול - שלא יאכל...תאמיני לי שכשיהיה רעב - הוא כבר יבקש לבד. ולגבי גיוון הארוחות - זה נורא נחמד לדעתי לגוון ארוחות אבל לא רק למען הילד אלא למען כל אלו שיושבים סביב לשולחן. מנסיון אישי - גם ביתי (בת 4.5) לא היתה אכלנית גדולה עד לפני שנה וחצי -שנתיים. היום היא היחידה מבין כל החברים שלה (ילדים של חברים שלנו) שיושבת ואוכלת בתאבון ואפילו מבקשת תוספת - וזאת כי מעולם לא עשינו מהאוכל "ביג דיל" ומעולם לא התחננו שתאכל. עם זאת תמיד היא ישבה איתנו בארוחות הערב (שכן הן המפגש המשפחתי שלנו במשך היום) ובמשך הזמן חיכתה את התנהגותנו סביב השולחן - וכמו גם את הרגלי התזונה שלנו (ובכלל זה אפילו למדה לאכול פשטידת תרד עם שום
גם מתכון וגם שאלה
המתכון-לביבות גבינה כוס קמח תופח, גביע יוגורט, כמה כפות גבינה, ביצה, סוכר (לפי הטעם האישי), חלב (עד לקבלת מרקם רך אך לא ממש נוזלי). יוצקים לביבות למחבת ומטגנים בחמאה. יוצא טעים מאוד וכל המשפחה תהנה. שאלה-האם היא אוכלת לבד או עם כל המשפחה? הרבה פעמים כשהם רואים אחרים אוכלים זה פותח להם את התאבון ועושה להם חשק לנסות מאכלים חדשים. כי האוכל בצלחת של השכן תמיד יותר טעים
המתכון-לביבות גבינה כוס קמח תופח, גביע יוגורט, כמה כפות גבינה, ביצה, סוכר (לפי הטעם האישי), חלב (עד לקבלת מרקם רך אך לא ממש נוזלי). יוצקים לביבות למחבת ומטגנים בחמאה. יוצא טעים מאוד וכל המשפחה תהנה. שאלה-האם היא אוכלת לבד או עם כל המשפחה? הרבה פעמים כשהם רואים אחרים אוכלים זה פותח להם את התאבון ועושה להם חשק לנסות מאכלים חדשים. כי האוכל בצלחת של השכן תמיד יותר טעים
תודה
דבר ראשון - תודה לכולם על העצות. שמתי לב שההתרשמות ממני כאמא היא קצת שגויה, אז תנו לי להסביר קצת - אני לא חושבת שיכולה להיות אמא יותר רגועה ממני בכל העולם!!! אני לא מוטרדת מהר ולא נלחצת מהר, ולכן אני גם לא על סף היסטריה מכל נושא האוכל, פשוט נראה לי נחמד לגוון לה את הארוחות (גם אני שונאת לאכול כל יום אותו הדבר), ויאמר לזכותה - היא תמיד מוכנה לטעום דברים חדשים. בנושא הארוחות - לצערי, במשך השבוע לא יוצא לנו לשבת לארוחות ערב משפחתיות וזה רק היא ואני. כואב לי הלב אם היא לא אוכלת כי אחרי זה בלילה היא משלימה את זה במטרנה, וככה גם היא וגם אנחנו מתעוררים. אני גם לא מכריחה אותה לאכול, אי אפשר להכריח אותה, ולכן חשוב לי שהיא תאכל מאהבהת האוכל. מתכון אהוב עליה: מבשלים פסטה קצרה (מאלה עם הצורות) אח"כ מטגנים את זה עם קצת חמאה, גבינת קשקבל או צהובה מגורדת, קצת מלח ופלפל - וזה תמיד עובד!!! בתאבון ותודה
דבר ראשון - תודה לכולם על העצות. שמתי לב שההתרשמות ממני כאמא היא קצת שגויה, אז תנו לי להסביר קצת - אני לא חושבת שיכולה להיות אמא יותר רגועה ממני בכל העולם!!! אני לא מוטרדת מהר ולא נלחצת מהר, ולכן אני גם לא על סף היסטריה מכל נושא האוכל, פשוט נראה לי נחמד לגוון לה את הארוחות (גם אני שונאת לאכול כל יום אותו הדבר), ויאמר לזכותה - היא תמיד מוכנה לטעום דברים חדשים. בנושא הארוחות - לצערי, במשך השבוע לא יוצא לנו לשבת לארוחות ערב משפחתיות וזה רק היא ואני. כואב לי הלב אם היא לא אוכלת כי אחרי זה בלילה היא משלימה את זה במטרנה, וככה גם היא וגם אנחנו מתעוררים. אני גם לא מכריחה אותה לאכול, אי אפשר להכריח אותה, ולכן חשוב לי שהיא תאכל מאהבהת האוכל. מתכון אהוב עליה: מבשלים פסטה קצרה (מאלה עם הצורות) אח"כ מטגנים את זה עם קצת חמאה, גבינת קשקבל או צהובה מגורדת, קצת מלח ופלפל - וזה תמיד עובד!!! בתאבון ותודה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.