עוגייה קטנה
Active member
../images/Emo210.gif שבת שלום כולם
איזה יופי שיש פורום כזה.. המצב הגיע לשיאו ולכן החלטתי לשתף אותכם (ומתנצלת מראש על האורך ואנסה לקצר) אני עובדת כ-3 שנים במקום מסויים (חח ברור שמסויים..) אני נחשבת לעובדת טובה מאוד גם בעיני בעל החברה (לדעתי גם מצויינת וזאת לא פראזה) לפני כ-חצי שנה האחראית שלי התנפלה עלי בצורה מאוד חייתית ולא אנושית. (היא הייתה לחוצה כמו טמפון) מתחילת המשמרת היא נדבקה אלי כמו ערפד.. לא עזבה אותי לרגע. (היינו מעט מאוד אנשים) לדוגמה: כל שנייה היא נגשה אלי והעירה לי שאני לא עומדת בקצב, כמו למשל ''יעקב עושה יותר ממך'' וכו'.. את לא תורמת ועוד שאני לא זוכרת כרגע....(הדברים נאמרו בצורה מאוד משפילה ולפני אנשים) בהתחלה לא התייחסתי ולא שמתי לב כי הרגשתי מאוד רע (פיזית) והשיא היה: ''מצידי את יכולה להתחיל את החופש מעכשיו..'' (חופש שאושר לי עוד לפני כן..) ככשמעתי את זה לא יכולתי לשאת את זה יותר וקמתי ללכת. לפני זה אמרתי לה שהיא מתנהגת בצורה מגעילה (משהו כזה..לא זוכרת בדיוק) ואז היא המשיכה להתווכח בצורה ממש מגעילה, טענה שירדתי בקצב העבודה ועוד כל מיני דברים שלא קשורים בכלל לנושא כמו למשל חדירה לפרטיות: את גולשת באינטרנט בלילה ולכן קשה לך לקום (לא נכון בעליל ובמיוחד לא עניינה !!), ועוד כל מיני שכרגע איני זוכרת והכל בצורה דורסנית, משפילה, שתלטנית, בלי יכולת לתת לי להגיב.. בעקבות זאת נכנסתי ממש להלם ואח''כ לדכאון עד כדי כך שלא יכולתי אפילו לנצל את החופשה שתוכננה. דיברתי עם האחראי מעליה והוא הציע שאצא לחופש ואח''כ נפגש שלושתינו כי הוא צריך לשמוע גם אותה. (עם בעל החב' אין מה לדבר כי ידוע שהוא לא מדבר על דברים ''קטנים'' עם עובדים ''זוטרים'' - שהוא בעצם חי מהם) מאוד התלבטתי אם לחזור לשם. בסופו של דבר חזרתי והאחראית התייחסה אלי מאוד יפה - נראה לי בגלל שהרגישה אשמה. לפני כמה ימים היה ביני ובינה (האחראית) ויכוח קטן ולגיטימי בקשר לעבודה (מטרתי היתה לטובת החברה- היא היתה מאוד לחוצה בגלל העבודה דבר שקורה לה המון) ואז היא הגיבה במין זלזול כזה: לא צריך, תעשי משהו אחר בלאו הכי את מבלבלת בין הרשימות (?!) שוב - ממש שקר !! נהפוך הוא, הקפדתי מאוד לא לבלבל.. (אני מאוד מסודרת ומאורגנת בעבודה והם יודעים את זה כולל בעל החברה) כשהמשכתי להתווכח/לשאול (דבר לגיטימי לחלוטין) למה לעשות את זה היא ניגשה אלי מאוד קרוב ונתנה עלי שאגה - יותר מאריה (לפני כולם כמובן) שאני מפריעה לאנשים לעבוד - שוב, דבר לא נכון בעליל (!!!) אלו היו דיבורים יחסית שקטים וזה בגלל שהחדר מאוד קטן ושומעים בו כל דבר קטן.. אגב, השאגה שלה הרבה יותר הפריעה לעבודה... כמובן קמתי, ניגשתי אליה ואמרתי לה שזה לא מקובל עלי שהיא שואגת עלי. ואז היא התחילה שוב לדבר סחור סחור ולא לענות לעניין והזכירה לי כל מיני דברים לא קשורים לעניין כמו: את לא תורמת (אני התורמת העיקרית שם), יש לך אופניים (?!) (איחרתי פעם 8 דק' כי היתה לי איזה בעייה איתם..) ועוד כל מיני שלא קשורים לעניין.. אגב הרמתי ת'קול שלי כיוון שגם היא הרימה. היא ביקשה שאוריד את הקול (חח) עניתי לה שהיא גם תוריד ושתענה ותתמקד רק לשאלה אחת: מה הסיבה שהיא שאגה עלי.. כמובן שהיא שוב הלכה סחור סחור ולא ענתה נקודתית. .(אמרתי לה שהכל יעבור לאחראי מעליה) היא סיימה בזה שהיא רוצה שאעבוד 3 פעמים בשבוע ולא פחות..(דבר שאני עומדת בו) ואם לא - אעבור לפעמיים בשבוע - במין איום כזה...(דבר שבעצמי רציתי לעשות בעבר אבל ירדתי מזה) אבל מה זה שקור לשאגה?! כשרציתי לקבוע עם האחראי שמעליה פגישה הוא טען שהוא מאוד עסוק, אין לו זמן לדבר ושהוא שמע כבר ממנה (לזה היה לו זמן..) ושאתקשר ביום א' למרות שאמרתי שאני רק רוצה לקבוע איתו פגישה.. (לי זה נראה זלזול - כי אותה היה לו זמן לשמוע ) מכל זה אני מסיקה שהיא לא מסוגלת לעמוד בלחצים (המנהלים לא יודעים את זה) ולכן לא מתאימה להיות אחראית.. רציתי להוסיף עוד כמה דברים חשובים לסיום. הם מאוד מעריכים אותי והאחראית גם מאוד מחבבת אותי (מאוד מאוד תמוה לנוכח ההתייחסות שלה -בעבר, כאשר התחילה בתפקיד האחראית הייתי עוזרת לה בכל מיני דברים שלא על מנת לקבל תמורה אלא עזרה נטו) דבר שני: הם עוברים על החוק בכל מיני צורות: הלנת שכר בצורה שיטתית (בעבר לא קיבלנו בכלל תלושי שכר שזאת בפרוש עבירה), אי קבלת כל הזכויות והתנאים הסוציאלים שמגיעים לנו. לסיום אני ממש מתלבטת מה לעשות.. להמשיך להוציא אנרגיה על שיחות או פשוט לעזוב ולאיים על דיווח של כל הדברים הלא חוקיים.. בסה''כ אני אוהבת ת'מקום ות'עובדים (והמקום 'אוהב אותי..
אשמח מאוד לתגובות וסליחה על אורכם של הדברים...
איזה יופי שיש פורום כזה.. המצב הגיע לשיאו ולכן החלטתי לשתף אותכם (ומתנצלת מראש על האורך ואנסה לקצר) אני עובדת כ-3 שנים במקום מסויים (חח ברור שמסויים..) אני נחשבת לעובדת טובה מאוד גם בעיני בעל החברה (לדעתי גם מצויינת וזאת לא פראזה) לפני כ-חצי שנה האחראית שלי התנפלה עלי בצורה מאוד חייתית ולא אנושית. (היא הייתה לחוצה כמו טמפון) מתחילת המשמרת היא נדבקה אלי כמו ערפד.. לא עזבה אותי לרגע. (היינו מעט מאוד אנשים) לדוגמה: כל שנייה היא נגשה אלי והעירה לי שאני לא עומדת בקצב, כמו למשל ''יעקב עושה יותר ממך'' וכו'.. את לא תורמת ועוד שאני לא זוכרת כרגע....(הדברים נאמרו בצורה מאוד משפילה ולפני אנשים) בהתחלה לא התייחסתי ולא שמתי לב כי הרגשתי מאוד רע (פיזית) והשיא היה: ''מצידי את יכולה להתחיל את החופש מעכשיו..'' (חופש שאושר לי עוד לפני כן..) ככשמעתי את זה לא יכולתי לשאת את זה יותר וקמתי ללכת. לפני זה אמרתי לה שהיא מתנהגת בצורה מגעילה (משהו כזה..לא זוכרת בדיוק) ואז היא המשיכה להתווכח בצורה ממש מגעילה, טענה שירדתי בקצב העבודה ועוד כל מיני דברים שלא קשורים בכלל לנושא כמו למשל חדירה לפרטיות: את גולשת באינטרנט בלילה ולכן קשה לך לקום (לא נכון בעליל ובמיוחד לא עניינה !!), ועוד כל מיני שכרגע איני זוכרת והכל בצורה דורסנית, משפילה, שתלטנית, בלי יכולת לתת לי להגיב.. בעקבות זאת נכנסתי ממש להלם ואח''כ לדכאון עד כדי כך שלא יכולתי אפילו לנצל את החופשה שתוכננה. דיברתי עם האחראי מעליה והוא הציע שאצא לחופש ואח''כ נפגש שלושתינו כי הוא צריך לשמוע גם אותה. (עם בעל החב' אין מה לדבר כי ידוע שהוא לא מדבר על דברים ''קטנים'' עם עובדים ''זוטרים'' - שהוא בעצם חי מהם) מאוד התלבטתי אם לחזור לשם. בסופו של דבר חזרתי והאחראית התייחסה אלי מאוד יפה - נראה לי בגלל שהרגישה אשמה. לפני כמה ימים היה ביני ובינה (האחראית) ויכוח קטן ולגיטימי בקשר לעבודה (מטרתי היתה לטובת החברה- היא היתה מאוד לחוצה בגלל העבודה דבר שקורה לה המון) ואז היא הגיבה במין זלזול כזה: לא צריך, תעשי משהו אחר בלאו הכי את מבלבלת בין הרשימות (?!) שוב - ממש שקר !! נהפוך הוא, הקפדתי מאוד לא לבלבל.. (אני מאוד מסודרת ומאורגנת בעבודה והם יודעים את זה כולל בעל החברה) כשהמשכתי להתווכח/לשאול (דבר לגיטימי לחלוטין) למה לעשות את זה היא ניגשה אלי מאוד קרוב ונתנה עלי שאגה - יותר מאריה (לפני כולם כמובן) שאני מפריעה לאנשים לעבוד - שוב, דבר לא נכון בעליל (!!!) אלו היו דיבורים יחסית שקטים וזה בגלל שהחדר מאוד קטן ושומעים בו כל דבר קטן.. אגב, השאגה שלה הרבה יותר הפריעה לעבודה... כמובן קמתי, ניגשתי אליה ואמרתי לה שזה לא מקובל עלי שהיא שואגת עלי. ואז היא התחילה שוב לדבר סחור סחור ולא לענות לעניין והזכירה לי כל מיני דברים לא קשורים לעניין כמו: את לא תורמת (אני התורמת העיקרית שם), יש לך אופניים (?!) (איחרתי פעם 8 דק' כי היתה לי איזה בעייה איתם..) ועוד כל מיני שלא קשורים לעניין.. אגב הרמתי ת'קול שלי כיוון שגם היא הרימה. היא ביקשה שאוריד את הקול (חח) עניתי לה שהיא גם תוריד ושתענה ותתמקד רק לשאלה אחת: מה הסיבה שהיא שאגה עלי.. כמובן שהיא שוב הלכה סחור סחור ולא ענתה נקודתית. .(אמרתי לה שהכל יעבור לאחראי מעליה) היא סיימה בזה שהיא רוצה שאעבוד 3 פעמים בשבוע ולא פחות..(דבר שאני עומדת בו) ואם לא - אעבור לפעמיים בשבוע - במין איום כזה...(דבר שבעצמי רציתי לעשות בעבר אבל ירדתי מזה) אבל מה זה שקור לשאגה?! כשרציתי לקבוע עם האחראי שמעליה פגישה הוא טען שהוא מאוד עסוק, אין לו זמן לדבר ושהוא שמע כבר ממנה (לזה היה לו זמן..) ושאתקשר ביום א' למרות שאמרתי שאני רק רוצה לקבוע איתו פגישה.. (לי זה נראה זלזול - כי אותה היה לו זמן לשמוע ) מכל זה אני מסיקה שהיא לא מסוגלת לעמוד בלחצים (המנהלים לא יודעים את זה) ולכן לא מתאימה להיות אחראית.. רציתי להוסיף עוד כמה דברים חשובים לסיום. הם מאוד מעריכים אותי והאחראית גם מאוד מחבבת אותי (מאוד מאוד תמוה לנוכח ההתייחסות שלה -בעבר, כאשר התחילה בתפקיד האחראית הייתי עוזרת לה בכל מיני דברים שלא על מנת לקבל תמורה אלא עזרה נטו) דבר שני: הם עוברים על החוק בכל מיני צורות: הלנת שכר בצורה שיטתית (בעבר לא קיבלנו בכלל תלושי שכר שזאת בפרוש עבירה), אי קבלת כל הזכויות והתנאים הסוציאלים שמגיעים לנו. לסיום אני ממש מתלבטת מה לעשות.. להמשיך להוציא אנרגיה על שיחות או פשוט לעזוב ולאיים על דיווח של כל הדברים הלא חוקיים.. בסה''כ אני אוהבת ת'מקום ות'עובדים (והמקום 'אוהב אותי..
אשמח מאוד לתגובות וסליחה על אורכם של הדברים...
