שרשור התפקדות חדש

[עוד נועה]

../images/Emo210.gifשרשור התפקדות חדש../images/Emo210.gif

אמנם כבר התפקדנו בקומונה אבל עכשיו אנחנו פורום גדול וגאה. בינתיים הצטרפו אלינו עוד מניקות בעבר ובהווה. אז בואו נעשה את זה מסודר ונתפקד. מזמינה את כוווווווולן. הריוניות, מניקות ושואבות פעילות ובדימוס. בואו בהמוניכן והתפקדו.

 

[עוד נועה]

נותנת דוגמא אישית ומתפקדת

אני נועה, 37, אשתו האוהבת של שי שלי(עוד שי). יחד אנחנו ההורים של מאיה ויובל בני שש וחצי ושירה ורוני בנות אוטוטו 10 חודשים. מאיה ויובל נולדו לאחר סדרת טפולי פוריות בIVF מספר 2.5, דילול משלישיה וניתוח קיסרי מוזמן בגלל מצגים. התחלת ההנקה שלהם היתה קשה מאד ובעזרת מדריכת הנקה מקסימה, הצלחנו למרות כל הסיכויים והם ינקו עד גיל שנתיים. שירה ורוני נולדו אחרי בלידה רגילה אחרי IVF ראשון. יונקות מלא + אוכל מכל הסוגים כמעט, רק לא טחון ובכמויות לא מסחריות... אני מורה לאנגלית בתיכון במקצועי אבל כרגע מנצלת שבתון שהגיע בדיוק בזמן כדי לגדל את שירה ורוני לעבור ברוגע את כתה א' של מאיה ויובל. נהנית מאד מהשבתון שמאפשר לי להגשים חלום וללמוד להיות מדריכת הנקה עם התמקדות בהנקת תאומים. נהנית להיות בקשר עם מניקות תאומים ושמחה לראות שאנחנו זן שהולך ומתרבה...

 

[עוד נועה]

וגם תמונה

 

[luna10]

מתפקדת כמובן

אני לונה, בת 35 אמא לאופק בן 4 וגרה במודיעין. ההריון שלו הושג לאחר 3 טיפולי IVF והיה הריון תאומים. בשבוע 33 הפסיק הדופק לעוברית ויילדו אותי בשבוע 34. את אופק הנקתי 8.5 חודשים. לפני שנה הייתי בהריון שוב לאחר טיפולי IVF - הריון שהפסיק להתפתח בשבוע 8. חודש וחצי אחרי - במחזור הראשון עשיתי עוד טיפול IVF ונקלטתי עם תאומות. ההריון היה תקין , השפיות שלי היתה מוטלת על הכף לאור ההסטוריה שלי ומפלס הלחץ הרקיע לשמים. לפני חודש וקצת עברתי ניתוח קיסרי בגלל מצג עכוז ונולדו שיר וגאיה המקסימות. אני מניקה אותן ומשלבת בקבוק או שניים של תמ"ל ביום בלית ברירה. הן לפעמים נשארות רעבות ואני מרגישה שהן שואבות על ריק ומתעצבנות מזה מאוד. וגם אני. ההתחלה של התמ"ל היתה לי מאוד קשה ומלווה בבכי ובהרגשת תסכול וכשלון עם כל בקבוק. היום אני משלימה עם זה ואם זה תורם לשפיות שלי ולזה שאני לא אהיה עצבנית - זה שווה את זה לבנות שלי ולילד שלי וגם לחצי שלי.

 

[rsharon]

גם אני: רותי עם רועי וגיא וגם ענבר

רותי בת 39 גם ממודיעין. אמא של ענבר בת שנתיים ושמונה חודשים, ורועי וגיא בני 20 יום. התאומים הם הפתעה מוחלטת שהתקבלה כמתנה גדולה ליום הולדתי האחרון ב-1 בפברואר. ההריון התנהל כשורה עד שבוע 29 בו תקפו אותי צירים מוקדמים ואושפזתי למשך שבועיים, תחילה באשקלון ל-10 ימים בגלל מחסור במקום בפגיות בבתי חולים במרכז הארץ, ואת שאר הימים בתל השומר. לאחר השחרור בשמירת הריון כולל כמה ביקורים במיון בגלל צירים. בסוף החזקתי מעמד עד שבוע 38 וילדתי בלידה רגילה טובה מאוד. את ענבר ניסיתי להניק ללא הצלחה יתרה, כולל ניהול לו"ז כפול של נסיונות הנקה די כושלים ושאיבות במשך חודש. ענבר היתה "סרבנית הנקה", וכל הנסיונות לפתות אותה בשיטות מגוונות ביותר העלו סרק. כמובן שהיום היא מאוד מתעניינת בציצי שלי... אני מניקה את רועי וגיא במאמצים מרובים עד כה, משלבת עם שאיבות ותמ"ל. רועי הוא כבר די "מקצוען" אבל גיא הוא די "יו-יו", לפעמים יונק אפילו יותר טוב מרועי ולפעמים ממש מסרב לינוק ופורץ בצווחות אימים. אני מכירה מאוד בערך ההנקה, גם הבריאותי וגם הרגשי, ומאוד רוצה להניק אותם. מקווה שאצליח להתגבר על הקשיים הראשונים.... רצ"ב קולאג' משפחתי שהכנתי רק בשבוע שעבר לגן של ענבר - הנושא הנלמד" משפחה.

 

[rsharon]

ויש עתיד...

ענבר מצטרפת לשואבות

ודרך אגב - לא זוכרת מי במפגש שאלה על המדלה לקטינה... אז אפשר לראות אותה גם בתמונה...

 

[ממה מיה]

../images/Emo6.gif זה מה שנקרא עזרה מהבת הבכורה

רק שלא תתלהב ותתחיל ממש לשאוב, יש כל מיני מאמרים על גברים שהחלו לייצר חלב, נשים שאמצו ילדים בעקבות שאיבות. שלא נמצא מאמר על פיצקעלה בת שלוש שהחליטה לעזור לאא ולייצר חלב

 

[סיון של בר ועדן]

גם אני

אני סיו, 28 מקיבוץ בצפון, אמא לבר ודן המתוקות שהיום חוגגות שנה. הבנות נולדו לאחר זריקות הורמונים (סבב ראשון) לאחר הריון קצר אך קשה מאוד של 26 שבועות במשקלים 770 ו 640 גרם. יונקות מלא בתוספת לתפריט עשיר של מוצקים. מבלות עם אמא בבית (בגלל הפגות) ומחכות שיגמר החורף והמחלות. ותמונה מלפני כמה ימים....

 

[luna10]

../images/Emo65.gif../images/Emo49.gif../images/Emo65.gif

לרגל יום ההולדת הראשון

 

[ממה מיה]

הסיפור הזה מצמרר אותי כל פעם מחדש

ואחרי שפגשתי את הבנות המקסימות עוד יותר. וחסרה לי כאן התמונה של המקפיא..

 

[osi28]

מניקה בדימוס מתפקדת...

אני אוסי, אמא לכפיר ושני בני שנה וחמישה חודשים. נודלו בניתוח קיסרי (מצג עכוז-עכוז. מה שנקרא "עניין להם ת'טוסיק...") בשבוע 37 1.הנקתי את שניהם, אבל מהר מאוד התייאשתי מההנקה של כפיר. הוא היה הקטן מבין שניהם, ולא ינק מי יודע כמה. תמיד היה צריך להוסיף לו בקבוק.אם הפורום הזה היה קיים אז, אולי לא הייתי מוותרת כ"כ מהר

בכל מקרה, את שני הנקתי מלא עד שהגיעו המוצקים (חצי שנה בערך), ובגיל שנה נגמלנו אחת מהשנייה בהדדיות מופלאה... והנה ה

ים שלי בצילום משותף מלפני חודשיים

 

[דבורה1]

דוגמה אישית- אז עד הסוף

אני דבורה -כך לפחות התעקשו הורי לקרוא לי

בת 30 על הדרך להוספת עוד שנה לרזומה- אבל זה בהכחשה. אמא של שני

שאין כמותם ואני בכלל לא משוחדת- אופק (הבן) ושביט (הבת), בני השנה וחודש וחצי. ינקו מלא עד גיל המוצקים ומניקה עדיין את שניהם. מתעדת בקרוב לכתוב את סיפור הלידה וההנקה המלא שלהם, כי אני חושבת שיש שם נקודות חשובות. אני במקצועי עורכת פרסומים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אבל בנשמתי תומכת הנקה

מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה? מנהלת פורום הנקת תאומים- תמיכה.

ואחר כך? נראה. אולי נשתלט על העולם

....(מונוגונית זה בשבילך) מצורפת תמונה מיומולדת שנה

 

[מונוגונית]

../images/Emo6.gif

 

[איג3]

שמחה להצטרף לפורום המקסים...

בני הבכור אוטוטו בן 6 ...(עוד פחות מחודש- איזה לחץץץץץ) ינק עד גיל שנה וחצי. עד גיל 9 חוד' שאבתי (מלא) כי חזרתי לעבודה ובמקביל התחלנו מוצקים ואוכל מרוסק. בגיל שנה וחצי גמלתי אותו מהנקה בלילה ובזה הסתיימה ההנקה אצלו. הבן השני, לא כ"כ היה 'מחובר' להנקה, עד היום אני רואה את השוני בין שניהם... ולמרות זאת, הנקתי עד גיל שנה! ועכשיו התאומות המקסימות שלי יונקות בלי עין הרע. מקווה שילך לנו טוב יחד... כרגע, לא נותנת תוספות, מדי פעם שואבת ומקפיאה. למתי?! אין לי מושג... לא ככ מסוגלת לתת להן בקבוק עם תוספת. ואני בבית כל הזמן ערה יחד איתן בשעות ההאכלה אז מניקה... משתדלת להניק אותן יחד. (ביום חמישי, בדיקה אצל הרופא, קצת מלחיץ אותי... מקווה שהן עלו יפה...)

 

[אלמוג שלי]

שמחה להצטרף

אני אמא לילד מקסים בן שנתיים ו- 4 שנולד בקיסרי חירום. יונק מלידה (ינק מצוין מהרגע הראשון שניסיתי). ההנקה שלו הוכיחה לי שהגוף שלי יכול לעשות משהו טבעי כ"כ לאחר האכזבה מהקיסרי. ינק עד גיל 7 וחצי חודשים, כולל שאיבות לאחר החזרה לעבודה. בגיל 7 וחצי חודשים החליט שהוא לא רוצה יותר. את התאומים המתוקים שלנו (בן ובת) ילדתי לפני 4 וחצי חודשים בקיסרי אלקטיבי (בגלל העבר המיילדותי שלי) במשקלים של 2.4 ו- 2.7 התחלת ההנקה שלהם היתה קשה. היו בעיות תפיסה והיות וילדתי בחג לא היתה מספיק תמיכה של הצוות ומצאתי את עצמי רבה איתם על זה שאני רוצה להניק. תוך שבוע הגעתי בבית להנקה מלאה. בגלל שהילד הגדול שלי (שהוא לא כ"כ גדול) היה זקוק לי אחר הצהריים אחד ההורים שלי נותן מאז ועד היום בקבוק תחליף לאחד מהם, כך שיצא פעמיים עד 3 בשבוע שאחד מהם קיבל תחליף. כרגע בגלל בעיות של עליה במשקל אנחנו נותנים באופן קבוע אחת ליום תחליף לכל אחד מהם. תמיד מישהו אחר נותן, משתדלת לא בשעות קבועות כדי לא להרגיל את הגוף שלא ייצר חלב בשעות מסוימות. מקווה שברגע שהדברים יסתדרו לחזור להנקה מלאה . רק לאחרונה אני מרגישה שהם לוקחים מרווח ארוך יותר בין הארוחות (ונותנים לי קצת לנשום). בעלת MBA במנהל עסקים ובעלת תפקיד ניהולי בתחום השיווק. כרגע בחופשת לידה שהארכתי בלי מלדעת עד מתי (עדיין קשה לי לומר עד מתי). רוצה להניק את הקטנים כמה שיותר .

 

[אמא ביולוגית]

אותה הגברת בשינוי הניק

מצטרפת ומתפקדת! enoway לשעבר, ועכשיו אמא גאה לטל ושחר, תאומים בנים בני חדשיים (היום!) יונקים מלא מגיל שבועיים בערך. אישישיר רוב הזמן, ומדי פעם שאוב בבקבוק מסבאסבתא (כדי שלא ישכחו איך לקבל בקבוק וכדי שאנחנו לא נשכח איך לישון שלש שעות ברצף). בת 26, ביולוגית במקצועי (ולהלן הניק המתחכם), סיימתי תואר שני ומתחילה שלישי ברגע שאחליט לחזור (הגשתי את התיזה בבוקר הלידה! לדעתי זה מה שהוביל לירידת המים באותו הלילה) התאומים הפתיעו אותנו לחלוטין (בעצם הופעתם המהירה כל כך, ועוד בדאבל) אבל היום- אושר גדול...

 

[ממה מיה]

גם אני הגשתי תיזה לקראת הלידה..

ההריון של איתן נתן לי פוש לסיים סוף סוף את כתיבת התיזה. טסתי לארץ בשבוע 35 כדי להיבחן וחזרתי לשבדיה בשבוע 36 ביום האחרון שמותר היה על פי חברות התעופה לטוס... 4 שבועות לאחר מכן, עם קבלת המכתב על סיום הדרישות לתואר שני נולד איתן. עד היום אנחנו צוחקים שהלידה של התיזה היתה קשה יותר...

 

[אמא של פילפילון]

../images/Emo205.gif מתפקדת בשמחה. דודה לעתיד

של עמי ותמי, התאומים של אחותי הבכורה (היום בשבוע 31 פלוס 3

). מתכוננת לתפקידי כדודה ומקווה לסייע בצורה מיטבית בכל אתגרי ההורות הראשונים, ויש רבים כאלה. בפני עצמי בת 35 (בעוד מספר שבועות), אמא של סופגניה

בת 9 וחצי, גמבוץ

בן שבע (כמעט) ומופלטה

בן שנתיים וחמישה חודשים. עדיין מניקה את המופלטה ובעלת וותק מצטבר של למעלה מחמש שנות הנקה. ועדיין, בטוחה שיש לי ללמוד המון על הייחוד בהנקת תאומים. מברכת אתכן לפתיחת הפורום בנפלא והנחוץ.

 

[התחלהחדשה]

מניקת תאומות עתידית מתפקדת

אני בת 34 אמא לפשושה גדולה בת דקה לשש ובת זוגתו של אישי

. בעוד כשבועיים צפויה ללדת בקיסרי אלקטיבי עקב מצגים. מרגישה קצת "מאותגרת מינקתית " עקב הצלחה חלקית בהנקה של הגדולה , אבל מלאה רצון להבין ללמוד ולהצליח. מאוד שמחה שהכרתי את הבנות במפגשי ההכנה הקודמים , אני חושבת שההכרות הזאת נותנת לי ביטחון להבין ששיש חיה כזאת שנקראת מניקות תאומים ולשמחתי החיה הזאת מוגנת אבל לא נכחדת ! (להפך מתרבה בתנאי שטח חחח).

 

[frige]

גם אני מתפקדת - מניקה

היום קצת פחות, כי הם כבר יותר מעדיפים אוכל אחר ובקבוק. משתדלת כמה שאפשר, בעיקר בלילה. בהתחלה ניסיתי להניק את שניהם בכל ארוחה עד שהתברר שהם בכלל לא עלו במשקל, אז עברתי לפעם אלעד ופעם איתי וכשאחד יונק השני מקבל סימילאק. הם בני 9 חודשים היום הם כבר אוכלים פירות, ירקות, מכינה להם דייסת סולת, סימילאק וכמובן בסוף היום ובלילה הנקה. הראל למשל ינק הנקה מלאה שנה וחצי. כשנכנסתי להריון הגוף שלי לא עמד בזה והפסקתי להניק אותו. המבאס הוא ששבוע לאחר שהפסקתי להניק את הראל, הפסיק הדופק לעובר בשבוע 10. אח"כ קיבלתי פיצוי את אלעד ואיתי המקסימים. (הכל בטיפולים, גם הראל, גם בהפלה וגם אלעד ואיתי). בהצלחה לכל המניקות וגם אלו שלא. חזק ואמץ. תגדלו אותם בנחת והמון אהבה.