../images/Emo213.gifמזל טוב לי../images/Emo65.gif
אז בשעה טובה ומוצלחת, אתמול חגגתי את יום הולדתי ה **, ת'אמת בכלל לא הרגשתי שזה היום הולדת שלי, הייתי בעננים ממקור אחר. וכמו שאומרים היה קצר מידי!
יום שבת הגיע החצי (שעומד להפוך לרבע, אז נא לא לגעוש ולרגוש) בטיסה שנדחתה איזה שבע פעמים (ולבסוף איחרה "רק ב שעתיים") את הערב העברנו בעבודה שלי (אקס שלו) וכולם היו בהלם שהוא בא (הא הא הא אוהבים אותי שם!) משם עברנו למסיבה וב12 בלילה פצחו בשירה רעננה בספניש תחת הכותרת "האפי בירט דיי" חצי עולם התקשר וחימם את הלב. ולאחר שהתעוררתי ב 5 בבוקר, ואכלתי 2 טקוס ב 48 שעות (נשבעת לכם אני נעלמת!) הבירות ממש לא עשו לי טוב ורק היה חסר לעלות על השולחן ולהתחיל לשיר
חוץ מדוד שלי ושני חברות אף אחד לא התקשר מהארץ וזה גרם לצביטה קטנה... האם זה אומר שהקשר לארץ הקודש מתרופף? האומנם אנשים מתחילים לשכוח מקיומי????
אז אתמול עם עוגות גלידה וחברי היקרים (המקסיקנים! כן אלו עם הסומבררו) גדלתי בשנה! השנה, הכל מרגיש כל כך שונה משנה שעבר, ולפני שנתיים ולפני שלוש שנים (את לפני ארבע שנים אני ממש לא זוכרת....נו הסיניליות!) מעניין איך אחגוג את שנה הבאה! עד 120 אומרים, בתקווה שאגיע צ'ינה.
אז בשעה טובה ומוצלחת, אתמול חגגתי את יום הולדתי ה **, ת'אמת בכלל לא הרגשתי שזה היום הולדת שלי, הייתי בעננים ממקור אחר. וכמו שאומרים היה קצר מידי!