זכו לאהוב- פרק תשיעי!

../images/Emo214.gifזכו לאהוב- פרק תשיעי!../images/Emo214.gif

אני כ"כ אבל כ"כ אבל כ"כ מצטערת!!! לא פירסמתי את הפיק בימים שהייתי אמורה כי היו לי מבחנים ועשרים אלף דברים על הראש ולכן...היום אני מפרסמת 4 פרקים !!! אממ...חחח די הרבה אבל פיצוי הולם לא? פרקים קודמים:http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=121370372 קריאה מהנה !! פרק תשיעי: "הלו?" דאגי לחש והיה נשמע עצבני "דאגי?" איימי שאלה "כן?" "זאת איימי" "אהה היי מה קורה?" כשהבין שזו היא התרכך מעט "אנחנו יכולים להיפגש ולדבר?" "על מה?" כאילו שהוא לא יודע. "על מה שקרה היום?ואתה בחזרות אני מפריעה?" "לא קרה כלום אני מצטער שהתפרצתי ככה לא הייתי צריך לעשות את זה...וכן אני בחזרה ולא את לא מפריעה" היא שמעה אותו צוחק מהטלפון וחייכה. "אוקיי, אז אפשר להיפגש? בבקשה?" היא ניסתה לשכנע אותו. "כן..."הוא נאנח "מתי לאסוף אותך ומאיפה?" "אם אני אבוא אליך מחר בערב זה יהיה בסדר?" "כן ברור אני אסלק את טום הארי ודני ויהיה טוב" "טוב אז מחר באיזו שעה בערך תבואי שאני אארגן אוכל ואסדר את הבית?" "בשמונה" "אחלה נתראה" "ביי" "ביי" "עם מי דיברת?" ג'ייק נכנס בפתאומיות ושאל אותה כי ראה איך עיניה נפתחו והיא הייתה נראית מאושרת למדי. "עם איירין היא אמרה שמחר אני חוזרת..." היא התחמקה מזה בגדול ! "טוב יאללה בואי אני אסיע אותך לדירה" ג'ייק התחיל לארוז את הדברים של איימי יותר נכון את הדברים שדאגי הביא לה. "תודה ג'ייק" היא קמה ועזרה לו. "אין על מה" הוא חייך. "איך שהתגעגעתי!" איימי הניחה את דבריה וקפצה על הספה. ג'ייק התבונן בה לרגע והציע "אולי נצא ביחד היום?" "האמת שתכננתי להישאר בבית לראות טלוויזיה או משהו" היא התיישבה והביטה בו "אפשר להצטרף?" "לבד..." היא ניסתה להישמע כמה שפחות קרה אבל...הוא הבין את המסר "דאגי, שוב פעם" מבטו השתנה במהירות והוא די כעס "מה קשור דאגי?" "לא משנה" "טוב" לא היה לה כוח לתרץ היא גם לא הייתה חייבת לו כלום. "טוב אני זזתי. מחר בבוקר אני אאסוף אותך לעבודה תהיי מוכנה ברבע לשמונה" "טוב ושוב...ג'ייק,תודה על הכול" "אין על מה" הוא התקרב אליה ונשק לה ללחי הוא לא רצה לנשק אותה שוב על פיה אבל הוא ידע שהוא ישיג אותה איכשהו. "ביי" היא הלכה לישון חושבת על כל מה שעברה הימים האלו ונרדמה עם חיוך על פניה. למחרת היא הגיעה לעבודה היא הזמינה מונית רצתה לנסות להסתדר לבדה, היא גם לא רצתה להיות עם ג'ייק כ"כ. היא הגיעה לעבודה ואיירין לא הייתה אבל דאגה לשמור לה הדרכות ומשימות מה לעשות ואיך לעשות. היא עברה משימה-משימה לקוח-לקוח ניירת-ניירת תייקה את הכול וסידרה כל דבר כפי שאמור להיות. היא חשבה כל היום על איך תדבר עם דאגי מה תגיד לו איך היא תגיד לו היא נלחצה אבל ידעה שיהיה בסדר,היא קיוותה. כשסיימה את העבודה לבדה חייכה מאוזן לאוזן ששרדה יום לבד וחזרה לדירה שלה להתארגן לפגישה. איימי לבשה חולצה לבנה שקופה ומתחת גופיה שחורה ושרשרת קטנה מכנס שחור ואולסטאר שחורות, לא רצתה להראות שהשקיעה..רק שיחה,חשבה לעצמה. היא נעלה את הדלת והתחילה ללכת ברחוב מהרהרת על מה היא מרגישה כלפי דאגי. היא שמעה בפלאפון שירים שלו כמו איגנורנס וסיילנס וצחקה וחשבה שזה ממש לא מתאים לדאגי לשיר שירים כאלו,פעם אולי היא אמרה "טוב נו זה דאגי מתאים לו" אבל אולי הוא לא באמת כזה? היא רצתה לדעת מי זה דאגי. היא הגיעה לדירה שלו ונקשה בדלת "רגע" היא שמעה את דני צועק "היי" דני פתח את הדלת "אני רואה שאת לא מתכוונת לוותר אה?!" הוא חייך איימי נכנסה "אל תחשוב על זה אפילו" "אני לא אציע לך תה אבל רוצה לשתות?" דני ניסה להתנהג בנימוס. "מים,תודה" היא צחקה "קולה מספיק טוב". דני קרץ לה "הוא מתיפייף הבחור" "ומה אתה עושה פה? אין לך בית?" "חברה שלי נסעה ולא רוצה להישאר לבד אבל אל תדאגי אני אשחק בפלייסטיישן החדש ולא אפריע לכם" הוא צחקק "בפלייסטיישן החדש?? וואי אתה מתבגר מהר מידי" היא חייכה "חחחחח, לא מצחיק !"הוא ניסה לייבש אותה ולא הלך לו, ואחרי שתי שניות הם התפקעו מצחוק. דאגי ירד מהמדרגות בלי ששמו לב ופשוט בהה בה. כמה שהיא יפה. "היי,מתי ירדת?" היא גרמה לו לקפוץ כאילו העירה אותו משנתו. "מצטער ריחפתי לי" הוא סידר את השיער שנפל על עיניו, וגרם לה לרטט. "על מה חשבת?" היא בקושי יכלה לדבר "על כמה שאת יפה" הוא לא שם לב לפליטת הפה שלו "אממ אני מנחשת שתודה?" איימי הביטה בדני שהביט בשניהם וחייך והלך לסלון "דני הציע לך לשתות הוא לא ייבש אותך נכון?"דאגי התקרב אליה ואז הסתכל על דני שהיה קבור בפלייסטיישן שלו "הוא כמעט הביא לי,עד שבאת" היא חייכה.כמה שהוא אהב שהיא מחייכת. "טוב בואי אם לא אני אז מי?" "אני?" הם צחקו ופנו למטבח.
 
../images/Emo214.gifפרק עשירי../images/Emo214.gif

"קולה? מים? כי תה אני לא מתכוון להציע לך" דאגי נראה משועשע "אני אקח מה שאתה לוקח" היא התיישבה על אחד הכיסאות שהיו במטבח "אני לוקח בירה" דאגי פתח את המקרר והביט בה "אז במקרה הזה אני אקח קולה" מבטיהם נפגשו ונוצר מתח כזה. "כוס גדולה או ענקית?" "אתה רציני?" "לא ואני לא אשתה בירה סתם רציתי לדעת מה את באמת רוצה לשתות" "מתוחכם שכמותך" נתנה לו מכה קטנטנה "איי זה ממש כאב !" הוא הביט בה בהלם "מה?? באמת?? וואי אני מצטערת אני לא הת-" "אני צוחק" הוא חייך ושיפשף את זרועו "היית חייבת לראות את ההבעה שעשית" "תודה באמת..." "אין על מה. קחי" הוא הגיש לה את הקולה "אוי רגע שכחתי להשים לך קרח !" "זה בסדר" היא צחקה "זה גם ככה קפוא לגמרי" "טוב אז רוצה שנדבר בפנים או בחוץ?" "מה שאתה רוצה לא משנה לי..." "בואי במרפסת שבחדר שלי יש אוויר משגע" "תגיד את זה שוב" "את מה?" "משגע" "משגע" הוא אמר את זה במבטא הכי כבד שיכל לבריטי להיות. "איזה מבטא יש לך!" היא הצביעה עליו נלהבת ומשועשעת "איזה?" הוא הסתכל עליה,לא מבין אבל מחייך "של בריטי !" "רק עכשיו שמת לב לזה?" הוא צחק הבין את חוש ההומור המוזר שלה. "לא אבל עכשיו ממש דיברת במבטא בריטי רוב הזמן דיברת בצורה שונה,לא מובנת" היא צחקה. "בואי כבר" הוא משך אותה למרפסת שלו. היא הייתה המומה. מלא נרות היו מפוזרים ושמיכה על הריצפה וכריות כאילו כול יום הוא רגיל לזה. היא די נפגעה. "אז אתה מביא לפה הרבה בנות?" "למה את שואלת?" הוא נראה מופתע, היא מקנאה?. "סתם" "רק בגלל שאכפת לי מה את חושבת עליי,לא,אני לא מביא לפה הרבה בנות,רק מיוחדות כמוך" "מיוחדות?" "כן" הוא התיישב על השמיכה "תסביר מה זה מיוחדות בשבילך" "בנות שלא מתלהבות מזה שאני מפורסם,שלא באמת אכפת להן מזה,שלא אכפת להן מכמות הכסף,מאיך שאני נראה,מחברים שלי מ...לא יודע דברים שאני יודע שלא אכפת לך" "איך אתה יודע את זה?" "העיניים שלך לא משקרות" מבטה החד תפס את ליבו.הוא לא האמין שמישהי תוכל לגרום לו להרגיש בצורה כזו. "העיניים שלי?" היא הסתכלה לו בעיניים.איך הוא חושב ככה? למה הוא חושב ככה? אני מכוערת אני...היא הורידה את מבטה "את יפה" היא הרימה את ראשה והסתכלה בעיניו ודמעות החלו לעלות בעיניה,ושוב הסיטה את מבטה למטה. "את בוכה?" הוא הרים את סנטרה וראה את העיניים שלה בוהקות די אדומות ויפות כ"כ נקיות ויפות משדרות פגיעות אהבה הבנה הכול במבט עיניה, הוא בחיים לא ראה מישהי פגיעה כמוה, הוא לא רצה לפגוע בה, הוא אמר לה את האמת, את מה שהוא חושב "לא,עזוב" היא הורידה את ידיו "אני מצטער לא התכוונתי לפגוע בך,באמת,וזו מחמאה ואני לא משקר" "די,בבקשה" היא לא האמינה לו. איך היא לא יכולה להאמין לי? היא יפה ואני מתכוון לזה.הוא חשב לעצמו ובלי ששם לב היא התקרבה אליו וחיבקה אותו. "היי את בסדר?" הוא חיבק אותה חזק,מלטף את שיערה גורם לה להרגיש חום,היא הרגישה בטוחה בזרועותיו,רוצה שהרגע הזה יימשך לעד. אחרי כמה ד'ק דני נכנס "היי דאגי הפיצה הגיעה" דאגי הרים את ראשו, "תודה" אמר וסימן לו ללכת. "אני מצטערת" היא התרחקה ממנו והוא ניגב את דמעותיה "זה בסדר,אבל אני רוצה לדעת שאת בסדר" "כן..תודה" היא חייכה "ככה אני אוהב לראות אותך מחייכת,את לא מבינה,שאת מחייכת אני חייב גם לחייך ושאת בוכה...נחשי מה זה גורם לי להרגיש..." הוא התקרב אליה ונשק לה בלחי.היא לא מוכנה.חשב לעצמו,מוכן לחכות לה כמה זמן שתרצה,אהבה כזו לא מוצאים כל יום. "טוב בואי נדבר על מה שהתכוונו לדבר עליו" הוא הציע,הוא לא רצה לגרום לה לבכות שוב. "כן..בנוגע לאתמול.." היא מחתה את שאריות הדמעות שנשארו. "למה התפרצתי ככה?" הוא ניחש לבד "כן" "זה סיפור ארוך..." הוא ניסה להתחמק מזה,הוא לא רצה להיזכר במה שקרה,כאב לו. "יש לנו זמן לא?" "דאגי? הפיצה שלכם ולקחתי קצת" דני נכנס הגיש את הפיצה וצחק "שמת לב שתמיד שאנחנו רוצים להתחיל לדבר הוא נתקע??" דאגי שאל את איימי "כן,דני אתה חייב להפסיק עם זה" איימי הביטה בדני וחייכה "אין בעיה ודאגי? אתה חייב לי כסף !" "כמה זה עלה?" "13 פאונד" "אין בעיה קח" הוא הוציא את הארנק ומתוכו 20 פאונד, הגיש לו וחייך "עכשיו אתה חייב לי" "אבל אתה לא תקבל את הכסף,אתה כבר יודע את זה" דני צחק והתיישב לידם "אה?? מה אתה חושב שאתה עושה?" דאגי סימן לו לקום ודני לא קולט "נו כבר... להתנשק לא תתנשקו היום! יאללה משעמם גם לא כיף לשחק לבד בפלייסטיישן" "טוב אז כשנסיים לאכול נשחק איתך" היא הציעה ודאגי ישר הביט בה וחייך.יותר מדי נחמדה. הם סיימו לאכול וניקו אחריהם ויצאו לסלון איימי אספה את משולשי הפיצות שנשארו והניחה על הדלפק. היא שמעה את צלצול הדלת "לפתוח?" "כן" היא שמעה את דאגי צועק "היי" היא פתחה את הדלת וראתה את החצי השני של מקפליי "היי איפה החמורים ואיפה הפיצה?" טום צחק "החמורים בסלון- פלייסטיישן, והפיצה על הדלפק אני אביא אותה" "אוקיי תודה" והם רצו לסלון. היא ניגשה לדלפק לקחה את הפיצה והתקדמה לסלון "היא ממש נחמדה" היא שמעה את טום אומר "כן,סופסוף מישהי שלא תשבור לך ת'לב" הארי טפח על הכתף של דאגי. "אתם בכלל לא מכירים אותה,היא יותר ממה שאתם חושבים ודאגי? חסר לך שאתה תפגע בה אחרת יהיה לך עסק איתי" דני קם ועשה תנועת גורילה איימי צחקה "טוב שתקו היא באה" דאגי אמר וכשאיימי נכנסה ראתה כמה הוא אדום וחייכה "קחו,זה מה שנשאר" היא צחקה "מי החזיר?" "אתה מתכוון מי החזירים..." היא הצביעה על דני ודאגי ושניהם עשו פרצופים "אה?! אני? אתה!" כולם צחקו. "טוב יאללה איימי את מצטרפת למשחק?" הארי הציע לאיימי לשחק איתם "אמממ... אני חושבת שאני רק אפריע אני ממש גרועה במשחקים כאלו" "זה בסדר,גם אני,היחיד שממש טוב פה זה דני הוא חורש על המשחקים לפני ההופעות" טום אמר "טוב..אז אני אצטרף" היא השתכנעה "בואי שבי פה" דאגי הציע לה לשבת לידו "תודה" היא אמרה והתיישבה לידו אט-אט היא ניצחה אחד-אחד קודם את הארי כי היה באמת הכי גרוע מבין כולם ואז את טום שלטענתו בגלל ג'יוהאנה לא התאמן הרבה זמן ואז את דאגי שפשוט לא האמין כי היחיד שמסוגל לנצח אותו זה דני. והגיע השלב שבו נלחמה נגד דני כל הזמן איימי ודאגי הביטו אחד בשני וצחקו. הארי טום ודני הביטו אחד בשני והבינו מה באמת הולך לקרות. "לאאאאא !" דני קם בפתאומיות. "יששששששששש" היא קמה וקפצה "אני לא מאמין" דני הביט בהם בהלם "מה הלך פה הרגע?" טום מעביר מבטים מאחד לאחד "טום..." הארי נשם עמוק "איימי...ניצחה את דני !!" "מהה?? איך אפשר??" טום הביט בהלם במסך ושתק "חוץ ממני תמיד תהיה הכי טוב!" היא חייכה לדני. היא קפצה על דאגי וחיבקה אותו. "אבל אתה יודע שאתה בשבילי מספר אחד נכון?" הוא חייך ורק בגלל אמירה זו הוא חיבק אותה שוב ובלי ששמו לב הם נשארו לבד בחדר "איפה כולם?" היא שאלה כששמה לב "אוכלים פיצה?" "נה,תראה" היא הצביעה על המגש הריק אפילו את סימני הרוטב שנשפך הם ליקקו. הוא צחק והם נשארו מחובקים "אפשר?" הוא שאל "מה?" "לנשק אותך?" היא הביטה בו וחייכה.והוא לא מבין איך המילים יוצאות,איך הכול זורם איתה וכ"כ אמיתי איתה. לפני שבכלל הספיקה לענות לו הוא קירב אותה אליו עוד יותר ונשק לה. היא הרגישה ריחוף,חום,רטט הכול כל מה שיכלה להרגיש כל מה שציפתה מהנשיקה שקיוותה שתהיה ביניהם היא הרגישה,היא הייתה מאושרת וחייכה. נשיקתם הייתה ממושכת ולא שמו לב לזה זה היה נראה להם כמה שניות "אוי כ"כ הרבה זמן יאללה יש לכם גם את מחר !" דני צחק.דאגי ואיימי התרחקו אחד מהשנייה ישר. "למה אתה חייב תמיד להפריע תסביר לי את זה" דאגי התעצבן ואז ראה את פניה של איימי נבוכות ואדומות וחייך. "ככה אני,מצטער" דני חייך שוב. "טוב אני חושבת שאני אזוז" איימי לחשה "אני אלווה אותך" דאגי קם "ביי דני, תמסור ד"ש להארי ו
 
../images/Emo214.gif פרק 11 ../images/Emo214.gif

כל הדרך חזרה הם התחככו אחד בשני נוגעים-לא נוגעים זה הזכיר קצת את כיתה ז'. "מה קרה שתקנו שנינו?" הוא נהיה אדום "נשיקה קרתה" היא הסתכלה עליו וחייכה "אהה אז זה מה שהיה שם !" הוא חייך והרגיש במכה שנתנה לו ועיוות את פרצופו "ולא אכפת לי אם כאב לך" התגרתה בו. הוא תפס את ידה ומשך אותה אליו. הוא הסתכל לה בעיניים "אני חושב שאני..." היא שמה את אצבעותיה על שפתיו ואמרה בלחש "אל...בבקשה, אני עדיין לא מוכנה, תבין בבקשה..." "טוב" הוא חייך, הוא הבין. הוא חיבק אותה והיא נענתה לו בזרועותיה.אחרי זה הם הלכו שלובים בידיהם. הם הגיעו לפתח דירתה ומצאו את ג'ק שרוע על הרצפה וריח של שתייה,הוא היה שיכור. "איימי?! דאגי?! מה אתם עושים פה ביחד?" הוא צעק והבל פיו היה מסריח. "ג'ק??" "אתה זה שצריך להסביר לנו מה אתה עושה פה!" דאגי התעצבן,הוא ידע,זה יהרוס לו את כל הפגישה איתה. "בוא נעזור לו לקום" איימי הציעה וראתה את המבט שדאגי שלח בה "בבקשה" היא חייכה והוא עזר לה להרים אותו. "לאן ניקח אותו?" דאגי שאל. "אליי אני אזמין לו מונית..." איימי הביטה בדאגי והוא ישר אמר "אלייך? טוב אז אני נשאר,אני לא משאיר אותך איתו לבד כשהוא ככה" והצביע על ג'ייק. "טוב" היא חייכה אליו ואז היא הביטה בג'ייק ופרצופו הביע בחילה ולפני שהם שמו לב ג'ייק הקיא את כל תכולת קיבתו. "יופי..." איימי נגעלה ודאגי צחק "למה אתה צוחק??" "התגובות שלך מצחיקות אותי" "התגובות שלי?" "כן..ורק שתדעי את עדיין יפה,גם כשאת מכוסה בקיא..." הם צחקו שניהם. הם עלו לדירה עם ג'ייק. דאגי סגר את הדלת. "אכפת לך אם אני אלך לשירותים לנקות את עצמי?" איימי הביטה בו ופחדה להשאיר את שניהם לבד. "כן ברור" "כבר חוזרת,אל תעשו שטויות" היא התרחקה ושמעה אותם מתחילים לשוחח "אל תהרוס עוד פעם שמעת? חסר לך שאתה תתקרב אליה" היא שמעה את קולו של דאגי. "למה מה תעשה לי?" ג'ייק היה שיכור אבל בכול זאת ענה כאילו הכול בסדר. "בפעם הבאה אני אהרוג אותך,פעם אחת הרסת לי ת'חיים הפעם הזאת אני לא אתן לך" קולו של דאגי היה שבור היא אוהבת את החיוך שלו ,המבטים, ההתנהגות שלו שלפעמים כמו של ילד, וכשצריך להיות רציני הוא כזה היא חייכה לעצמה והחליפה בגדים. הם המשיכו לדבר עוד קצת,היא שמעה הכול. לרגע היא לא שמעה אותם מדברים ונבהלה. היא נכנסה לסלון וחיפשה את דאגי. "היי,המונית הגיעה עכשיו" הוא הגיע מאחוריה, נגע בכתפה והושיט לה תה "זה בסדר שהכנתי? פשוט-" היא התקרבה אליו וחיבקה אותו נזהרת על הכוס התה. דאגי הניח את הכוס על השולחן וחיבק אותה חזק "הכול בסדר?" "אני זאת שצריכה לשאול אותך את זה.." "אה..שמעת את השיחה?" הוא ליטף את שערה "כן...אפשר לשאול מה קרה?" היא רצתה שיספר לה,שירגיש שהוא יכול לסמוך עליה. הוא התיישב על הספה ומשך אותה אליו בצורה כזאת שגבה על חזהו וראשה ליד ראשו מסתכלים על הקיר ומחזיקים ידיים. "אז ככה...הייתה לי איזו מישהי..קראו לה לוסי" דאגי שם לב שלאיימי נהיה לא נוח, הוא תיאר לעצמו למה... "אם לא נוח לך אז-" "לא זה בסדר תמשיך" היא תפסה את ידיו בעדינות מלטפת אותן נהנת ממגע העור הנעים והחם שלו. "אז התאהבתי בה ממש והיא...חשבתי שהיא הרגישה כמוני עד שתפסתי אותה מתנשקת עם ג'ייק שהיה האקס שלה..." היא שמעה את הקול שלו שבור והפעם היא הרגישה שממש כואב לו,הוא לא זז. איימי הסתובבה אליו וראתה איך הוא עצבני וידיה תפסו את ראשו. "דאגי? אתה עדיין מרגיש כלפיה משהו?" "כשאני איתך אני שוכח מהכול,אני לא יודע איך להסביר את זה אבל למרות שנפגשנו לפני כמה שבועות אני אוהב אותך..." הוא תפס בידיה לא רצה לשחרר אותן "דאגי..." "אל תאמרי כלום, רק כשתהיי מוכנה,ואני אחכה, מבטיח" הוא נישק את מצחה וקם. "אני חושב שאני אלך...נראה אותך מחר?" הוא חייך חיוך שבור היא התקדמה אליו וחיבקה אותו ודמעות עלו בגרונה.היא הרימה את ראשה אליו ונשקה לו "המילים היחידות לא יוכלו לתאר את מה שאני מרגישה אבל בבקשה חכה לי" הוא הביט בה מאושר, ראה שיש לו סיכוי, והוא יכול לגרום לה לומר לו מה שרצה לגרום לה להרגיש, מה שרצה שתרגיש כלפיו, אהבה. "איך זה לעזוב את ישראל ולחיות פה?" "איך אתה יודע?" "תראי יש לך מבטא" הוא חייך "ויש את איירין..." "זה קשה,אני גרה פה לבד אני צריכה לדבר בשפה שאני לא חזקה בה אני צריכה להתמודד עם כ"כ הרבה דברים אבל יהיה טוב נכון?" "ברור,ואני פה אם תצטרכי אותי את יודעת" "תודה" "אין על מה,אני יודע איך זה" "שעזבת את הבית בגיל 15?" "כן" "אתה רוצה לדבר על זה?" "אם את מבטיחה שתשמרי את זה לעצמך" "ברור" היא תפסה את ידיו קצת יותר חזק. "בגיל 15 את יודעת אחרי שאבא שלי עזב הייתי שבור...אמא שלי ואחותי היו סגורות עם עצמן ואני שנאתי את החיים שלי.הבאס הייתה ועדיין החברה הכי טובה שלי.אז החלטתי לעשות עם זה משהו.ראיתי מודעה בעיתון שכתוב שיש אודישנים ללהקה חדשה. באותו הזמן הייתי בלהקה די מפגרת שידעתי שלא ילך כלום, אז הלכתי לאודישנים.פגשתי את טום ודני הקאתי עשיתי פאדיחות ולא יודע איך...קיבלו אותי. אמרתי לאמא שקיבלו אותי היא בכתה אני בכיתי ארזתי היא נתנה לי כסף ועזבתי עם הבאס. הכרתי את הארי וטום ודני טוב יותר גרתי איתם נהינו אחים והחברים הכי טובים הארי לימד אותי להתגלח טום ודני עזרו לי מכל אחד למדתי משהו אחר ואני בחיים לא אשכח מה שהם עשו בשבילי.הם אמרו לי מה אני צריך לעשות מה אני צריך להיות הדריכו אותי הכי טוב כמו אח גדול.גיל ההתבגרות זה גיל מסובך אף-אחד לא מבין אותך ולמזלי כולנו היינו בגיל ההתבגרות אז עברנו חוויות דומות.בקיצור..." הוא נאנח "אני יודע שיהיה לך יותר קל,אני אעזור לך וגם טום דני והארי" היא התיישבה מולו ובעיניה היו דמעות.היא חיבקה אותו. "אני מצטער שגרמתי לך לבכות" הוא תפס את ראשה וחייך אליה. "יהיה טוב.אני מבטיח".
 
../images/Emo214.gif פרק 12 ../images/Emo214.gif

פרק אחרון להיום... 4 פרקים...וואוו...זה הרבה אז אל תצפו שביום שני אני אפרסם...חחחח סתם.. אמממ... קריאה מהנה פרק אחרון להיוםםם :]] פרק 12: איימי כבר הייתה מוכנה לעבודה,היא שתתה נס-קפה וקראה את העיתון.איזה שירות מהעבודה היא חייכה לעצמה. היא קיבלה sms "בוקר טוב.מקווה שישנת טוב תודה על הכול,ועל אתמול. א"א-ד." היא לא הבינה מה פשר ההודעה ומיד קיבלה הודעה חדשה "התכוונתי לאוהב אותך-דאגי.חחח מצטער. יום טוב !" היא צחקה וכתבה בחזרה: "אין על מה,היה לי כיף אתמול,עדיין חושבת ומרגישה את הנשיקה יום טוב!" היא שלחה לפני שתתחרט,היא בחיים לא אמרה מה שחשבה ועשתה מה שרצתה. איתו היא יכלה לעשות הכול בלי להתחרט בלי להרגיש שבוחנים אותה על כל צעד שהיא עושה. היא פשוט הייתה היא. היא שמעה מישהו מצפצף.היא יצאה אל החלון וראתה את ג'ייק הוא הסתכל עליה והיא סימנה לו שהיא יורדת. "היי" ג'ייק היה נבוך, הוא זכר בערפול מה היה אתמול אבל ידע שהתנהג כמו מטומטם. איימי נכנסה למכונית "בוקר טוב" היא הרגישה לא בנוח. "תשמעי...אני מצטער על אתמול אני לא כ"כ זוכר מה היה אבל אני יודע שהתנהגתי כמו טיפש...הייתי שיכור ולא שלטתי בעצמי...אני מצטער,ואני לא אפריע לך ולדאגי אני מבטיח". כשהוא אמר את המשפט האחרון המבט בעיניו השתנה,איימי ראתה שהוא לא באמת מתכוון למה שהוא אומר. "זה בסדר אל תדאג" היא לא ידעה מה עוד לומר. "אז...לעבודה?" "אממ..כן" הם נכנסו לחברת התקליטים. "ביי" "ביי" "איימי? מה שלומך? איך את מרגישה? טיפלו בך טוב? לא הייתי אתמול ולא ראיתי איך הסתדרת. הסתדרת לבד?" איירין ניגשה אליה וחיבקה אותה כאילו שחיבקה את בתה הקטנה. היא שמה לב שאיימי לא נושמת היא צחקה ושיחררה אותה. "אני מצטערת...כ"כ דאגנו לך פה,את בסדר?" היא בחנה את פניה של איימי. "כן..תודה מיס-" "רק איירין,שכחת?" היא קטעה אותה. "מצטערת..איירין" היא חייכה בביישנות "תשמעי הבנים עכשיו בחדר הקלטות את יכולה להיכנס לשם לעזור להם? להראות להם איפה הכלים וכל הדברים שאת יודעת והם-לא? הם די מבולגנים...אז תוכלי להיות איתם היום? זו גם משימה פחות קשה מאשר כל המסמכים ש-" "כן אני אעזור להם !" היא הייתה כ"כ מאושרת לעבוד עם מקפליי כל היום?? זה רק צחוקים איתם ! "יופי,תודה" איירין חייכה והוסיפה "ובהצלחה עם דאגי נקווה שהוא לא כמו שאר המפורסמים..." "מה?" איימי שאלה אותה אבל איירין כאילו נעלמה. איימי נכנסה לאולפן ההקלטות וראתה את הארי וטום "היי איימי" הארי נופף לה מאחורי חלון זכוכית ענק ועל טום היו אוזניות ענקיות והוא לא שמע אז הארי נתן לו מכה במרפק וסימן לו להסתובב. "אהה היי איימי" הוא צחק ואז הפנים שלו התעוותו "הארי זה ממש כאב !" הארי צחק והמשיך לתופף. איימי לחצה על המיקרופון כאילו שלטה על הכול וידעה מה כל כפתור עושה "תגידו אתם יודעים איפה דני ודאגי?" היא נבהלה לשמע הקול המוזר שיצא לה וצחקה הם חייכו "את מתכוונת לשאול איפה דאגי לא?" טום שוב קיבל מרפק לזרוע והארי חייך והוסיף "הם נמצאים במקום שבו יש אוכל" "אוקיי תודה אני אלך לקרוא להם" היא צחקה כי ראתה את הארי מתחיל לצעוק על טום. איימי ראתה את הקעקוע של דאגי וחיפשה את הראש שלו שהיה תקוע בתוך המקרר "אז אתם באים לפה בשביל לאכול?" דני ששתה בירה השפריץ לכל עבר כי חשב שעלו עליו ודאגי דפק את הראש במקרר ונשכב על הרצפה. "ואני מנחשת שגם בשביל לשתות,דני?" איימי צחקה וניגשה לדאגי שהיה שכוב על הרצפה תופס את הראש שלו. "אתה בסדר?" "עד שהגעת לפה והוצאת מהחזה שלי את הלב ועכשיו את שרידי התאים שנשארו לי בשכל" הוא חייך והיא הושיטה לו את היד שלה לעזור לו לקום. זה לא עזר.היא צחקה וכשהיה על רגליו היא חיבקה אותו. הוא סימן לדני שיעזוב את הסמרטוט ושיצא מהחדר,אבל דני,שלא מבין רמזים נשאר בוהה בהם שוכח שהבירה נשפכת... "דני?" איימי הסתובבה אליו. "כן?" "איפה שמת את הבירה?" והתחילה לצחוק אחרי שראתה את דני תופס את הראש בידיים,עוזב,ורץ לחפש עוד סמרטוטים. "אחרי שנשארנו לבד..." דאגי תפס את זרועותיה ומשך אותה אליו. הוא רכן אליה והיא עמדה על קצות אצבעותיה "גבהת !" הוא צחק והיא נתנה לו מרפק בבטן "מה נעלבת?" הוא הרים את סנטרה ורכן לנשק אותה,ובמרחק סנטימטרים אמר "את יודעת שאני בחיים לא ארצה לפגוע בך נכון?" היא חייכה וכרכה את זרועותיה מסביב למותניו והוא נישק אותה. איימי התחילה להבין מה היא מרגישה,ג'ייק היה טעות גדולה בזה היה הייתה בטוחה. דאגי עכשיו מעורר בה רגשות שלא ידעה שבכלל קימות.
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifיואו יש לך כתיבה ממש זורמת את יודעת?

איכותית כזאת
"אתה בסדר?" "עד שהגעת לפה והוצאת מהחזה שלי את הלב ועכשיו את שרידי התאים שנשארו לי בשכל" הוא חייך והיא הושיטה לו את היד שלה לעזור לו לקום. את זה במיוחד אהבתי=]. -בוט-
 
../images/Emo214.gifתודהה !!! ../images/Emo9.gif לא הייתי אומרת איכותית

חחחח...אבל ממש תודהההה :]]]]]]] אני שמחה שאהבת תמיד חשבתי מה את תגידי כי הפיק שלך ממש מדהים התמכרתי אליו וסתם...רציתי לדעת מה את חושבת אני שמחה כ"כ שאהבת !! :]]
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifלא יודעת למה..עכשיו כשני קוראת את זה

שוב, אני מוצאת שגם זה הצחיק אותי: קולה? מים? כי תה אני לא מתכוון להציע לך" דאגי נראה משועשע LMAO
 

Just Shira XD

New member
יאיי 4 פרקים מדהימים :)

אוקיי הולכת להיות פה חפירה !! (בכל זאת,4 פרקים חחח) פרק 9: "קולה מספיק טוב". דני קרץ לה "הוא מתיפייף הבחור" "ומה אתה עושה פה? אין לך בית?" הוא לא צריך להתיפייף,גם ככה הוא מושלם
תכלס אין לו בית חחחח "מצטער ריחפתי לי" הוא סידר את השיער שנפל על עיניו, וגרם לה לרטט. גאשששש סקסיי
פרק 10: "אה?? מה אתה חושב שאתה עושה?" דאגי סימן לו לקום ודני לא קולט "נו כבר... להתנשק לא תתנשקו היום! יאללה משעמם גם לא כיף לשחק לבד בפלייסטיישן" חחחחחחח ס'חמוד הדני הזה !!
"לאאאאא !" דני קם בפתאומיות. "יששששששששש" היא קמה וקפצה "אני לא מאמין" דני הביט בהם בהלם "מה הלך פה הרגע?" טום מעביר מבטים מאחד לאחד "טום..." הארי נשם עמוק "איימי...ניצחה את דני !!" "מהה?? איך אפשר??" טום הביט בהלם במסך ושתק איך הם בשוק חחחחח XD אהבתי איך שעשית את הארי וטום בקטע הזה נשיקתם הייתה ממושכת ולא שמו לב לזה זה היה נראה להם כמה שניות "אוי כ"כ הרבה זמן יאללה יש לכם גם את מחר !" דני צחק.דאגי ואיימי התרחקו אחד מהשנייה ישר. "למה אתה חייב תמיד להפריע תסביר לי את זה" דאגי התעצבן ואז ראה את פניה של איימי נבוכות ואדומות וחייך. "ככה אני,מצטער" דני חייך שוב. חמודיזםםםם בעיקר דני הדוחף הזה חחחחחחחח כל שניה הוא נתקע
פרק 11: אני אקצר ואגיד שדאגי דפק חתיכת נאום בסוף,יאוו חפר מה הוא נזכר לדבר פתאום?? תמיד הוא שותק חחחחח :) פרק 12: הארי נתן לו מכה במרפק וסימן לו להסתובב. "אהה היי איימי" הוא צחק ואז הפנים שלו התעוותו "הארי זה ממש כאב !" XDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD טומי שליייי איימי ראתה את הקעקוע של דאגי וחיפשה את הראש שלו שהיה תקוע בתוך המקרר "אז אתם באים לפה בשביל לאכול?" דני ששתה בירה השפריץ לכל עבר כי חשב שעלו עליו ודאגי דפק את הראש במקרר ונשכב על הרצפה. "ואני מנחשת שגם בשביל לשתות,דני?" איימי צחקה וניגשה לדאגי שהיה שכוב על הרצפה תופס את הראש שלו. "אתה בסדר?" "עד שהגעת לפה והוצאת מהחזה שלי את הלב ועכשיו את שרידי התאים שנשארו לי בשכל" הוא חייך והיא הושיטה לו את היד שלה לעזור לו לקום. גאדד כמה צחקתי-דאגי הפשוש הזההההה !! בפיק שלך השמן הוא לא טומי אלא דווקא דני ודאגי,נייס :) קיצרר,איימי ודאגי כאלה מתוקים ואת עושה את כל הבנים ממש קרועים D: מחכה להמשך (סורי על החפירה
)
 
../images/Emo214.gifבכלל לא חפירהה!

תמיד אני רואה את ארבעתם מצחיקים...אין אני לא יכולה לעשות פרק בלי שדני מצחיק וקרוע ומסטול שכזה... זה האופי שלו שאני כ"כ אוהבת דאגי פה יותר רומנטי, ומדבר הרבה...כן !! חחח ככה אני אוהבת לדמיין אותו
טום והארי...האמת שלא כתבתי כ"כ הרבה עליהם ועל חברות שלהם אבל אני משתדלת כמה שיותר לתקוע את כולם ביחד...הם חבורה כזאת בלתי ניתנת להפרדה אני כ"כ שמחה שאהבת!! תודה על התגובה הזאת עשית לי ת'שבוע !!
:)))))
 
למעלה