כל סוף הוא התחלה חדשה...

../images/Emo214.gifכל סוף הוא התחלה חדשה...../images/Emo42.gif../images/Emo214.gif

חברים יקרים, אני מנסה לחשוב על המילים המתאימות לזה, ומודה שקשה לי... אני חושבת שהפורום הזה עשה המון נפלאות לכל מי שבפורום, גרם לנו להכיר אנשים אחרים, להתגבש, אפילו לריב, להיות מאוחדים וגם להתנתק, להכיר חברים טובים, לשמוע שירים איכותיים, לחוות חוויות, לכתוב ביקורות, אם תחשבו על זה - לכל אחד ואחת מהפורום הזה יכול להיות סיפור אישי...כולנו ידענו שאנחנו פה בשביל מטרה אחת - לתמוך בכפיר אפשטיין - והיינו משפחה חמה ואוהבת שבאה להופעות, שמגיבה לכתבות, שעושים מפגשים, שמכינים מתנות, אפילו מגשימים חלומות... אני רוצה להודות לכל אחד ואחת מכם, עשיתם את הפורום הזה לא פעם מקום מפלט כשרע, וגם מקום למשחקים, מקום לאופטימיות, מקום שמלא באהבה.... המקום הזה כל כך מיוחד, כל כך תופס מקום בלב שלנו
ואני מקוה שזה הזכרון הגדול שתמיד ישאר לכולנו מהפורום... בהתחלה, חשבתי שהדיבורים וההתעסקות בכל הנוגע לאלבום הבא יעזרו לפורום לעלות שוב, אך כולנו מתשתנים, גודלים, מתבגרים, ולא תמיד יכולים להשאר ולהתמיד בפעילות הפורום... בסופו של דבר ולצערי הרב, הגיעו האילוצים לסגור את הפורום ביום חמישי הקרוב... אל תשכחו שצפוי להיות פורום במקום אחר, ונמשיך להיות בקשר, להיות בהופעות, להיות משפחה !
אוהבת אתכם המון המון.... וכעת הזמן שלכם להגיד את המילים האחרונות
 

inbarIL

New member
משפחה אהובה שלי.../images/Emo23.gif

קצת קשה לי לכתוב את ההודעה הזו.. מאז שכבר הבנתי שהולך להיפתח פורום חדש הרבה ממה שחשבתי עליו זה איזו כואבת תהיה הפרידה מכם. כבר לא כואב לי לחשוב שהפורום הזה לא יהיה, כי כבר השלמתי עם טבע הדברים שקרו פה בחודשים האחרונים, ואני אפילו חושבת שזה דבר חיובי. אני אישית חייבת תודה מאוד גדולה לפורום הזה. אני נכנסתי לכאן עם סימן שאלה בעיניים ויצאתי עם חיים שלמים, שבלעדיהם לא הייתי מי שאני היום.
כאן הכל התחיל מבחינתי. כאן הכרתי את העולם הזה, כאן נחספתי.. כאן (ולא אכפת לי כמה זה קיטשי) יכולתי לחלום ולהגשים את החלומות. בצורה הכי מדהימה שיש. כאן הכרתי אנשים שליוו וילוו אותי הרבה שנים, ושמהווים חלק מטורף מהלב שלי. כאן שיתפתי במה שעובר עליי, בתוך ומחוץ לעולם הזה. כאן יכולתי לצחוק, לשמוח, לכאוב, לאהוב, ולהרגיש שיש מאחוריי באמת משפחה. משפחה לכל דבר. באמת שעברתי פה לא מעט דברים. נכנסתי בנאדם אחד ויצאתי שונה. הרבה יותר בוגרת, הרבה יותר מבוססת, הרבה יותר אני. והרבה מזה בזכותכם. אני מרגישה שתמיד הפורום הזה היה בצל של הדברים בחיים שלי.. כל דבר שהלך איתי זה הלך יד ביד עם הפורום.. תמיד זה היה מקום בשבילי לשתף, לספר, להוציא, ולדעת שאני אקבל תמיכה מלאה. אם ב
, אם במילים, אם בשתיקות. אני מרגישה שהתהליך הזה של הניתוק של רובנו הוא מאוד טבעי.. צבא, ש"ש, עבודה, נישואים (
), ובאמת שמאוד קשה להחזיק ככה את הדברים. אין מה לעשות.. ככה זה, וזה לא דבר רע. להפך. ככה החיים, ככה אנחנו מתבגרים. אני רק אגיד שניתנה לי הזכות להיות שותפה לתהליכים של כל אחת מאיתנו.. ושותפה לחברות עם כל אחת מאיתנו.. אני אוהבת אתכן. באמת. אין לכן מושג כמה הענקתן לי, כמה היוותן לי בית, כמה הייתן שותפות לתהליך התבגרות שלי, כמה עברתן איתי, וכמה אני מאושרת שעברתי את מה שעברתי איתכן.
בכל אופן, זו לא באמת פרידה, כי אני כ"כ מחוברת אליכן.. הפכתן להיות חלק מהחיים שלי.. ככה ששומדבר לא באמת נעלם
ואני בטוחה שעדיין נתראה וניפגש ונצחק ובטח ובטח שנישאר בלב אחת של השניה. אני רק אגיד תודה עצומה להדר על הטיפול המסור והמדהים שהיא העניקה לפורום, על זה שהיא הייתה מנהלת מדהימה.
תודה מאוד גדולה לנטע, האדומה שלנו
שבאמת עשתה את המקסימום בשביל הפורום והשקיעה בו את עצמה. תודה לכן על זה שעשיתן את זה מה שזה.. ושהייתן (ועודכן
) חלק מהמשפחה המדהימה הזו
ותודה כמובן לכפירי.. שחוץ מהמוזיקה שלו (
) נתן הרבה הרבה יותר. מבחינת הפורום וכמובן מבחינה אישית (אבל זה כבר משהו אחר). אניווי.. יצאתי רגשנית על.. אממ.. תודה על הכל. אני אוהבת אתכן. ענבר.
 
../images/Emo214.gifענברי...

כמעט בכיתי מההודעה שלך, ידעתי שאת תרגשי
כל מה שאני רוצה להגיד לך הוא שאין לך מושג בכלל כמה את הענקת ותרמת לכל מה שאנחנו, ולפורום הזה... אני בחיים לא אשכח אותך ומקוה שתמיד נשאר בקשר
 
וואו, מאיפה להתחיל?...

בדיוק כשיצאתי מהבית לכיוון החדר אינטרנט בפנימיה כדי להשגיח, ראיתי שקיבלתי סמס מענברי, סמס שמבשר על סגירת הפורום.... זה היה קצת שוק, והיה לי די עצוב, אבל האמת היא שהרגשתי זה קרוב.. הפורום הזה היווה חלק ממש גדול מהחיים שלי בשנתיים האחרונות. הגעתי לכאן בלי לדעת מי זה כפיר אפשטיין ובלי לדעת מי האנשים שיש כאן ויצאתי מכאן עם חיבור בלתי ניתן לתיאור עם כפיר, ועם האנשים בפורום הזה. הדרך שהפורום הלך בה הייתה מדהימה. היו בה עליות, ומורדות, היה אקשן, היה קצת פחות,היו הופעות, היו סכמ"שים היו התפקדויות, היה מפגש אינטימי של טאובר ענבר ושלי, היה מפגש מדהים עם כפיר ופורר וכולם, והכל היה וגם ימשיך להיות חלק ענקי מהחיים שלי. כל מה שצברתי פה, הפריקה, התמיכה, הצחוק, הליווי אחת של השניה [והשני] בכל דבר תמיד יהיה משהו מיוחד שלא היה לי בשום פורום אחר, זו הייתה הדרך שלי להגיע לחברות מדהימה עם אנשים דרך המוזיקה, וזה הדבר הכי מדהים שקיים. ביומולדת 18 שלי, לפני כמעט שנה, הפכתי לפאקינג אדומה, וזה כלכך ריגש אותי. לא בגלל שהכינוי שלי יותר מגניב [טוב, לא רק בגלל זה] אבל בגלל שהפורום הזה היה בייבי שלי, שהשקעתי בו המון וזו הייתה מעין הוקרה מהדר, ומהפורום כולו להשקעה שלי. טוב, אולי לא בדיוק הוקרת תודה אבל זה עשה לי משהו מיוחד, קצת קשה לי להסביר. אני חייבת לציין גם שלצד כל החוויות המטורפות שעברתי פה, ולצד כל השמחה, תמיד ידעתי שזה סוג של בריחה. רוב הזמן הפורום היה בגדר דך באינטרנט שאני יכולה לברוח אליו מהמציאות, היו את ההופעות, והמפגשים המועטים, אבל רוב הזמן החוויות היו וירטואליות. אני לא אומרת שזה רע, אבל זה כן ניתוק מסוים מהמציאות. הניתוק שלי מהפורום היה חלק משינוי ענקי שהתחלתי לעבור בחיים שלי לפני חודשיים ביציאה לשנת שירות. זה התחיל מסמינר של שבועיים שהייתי מנותקת מפלאפון, שעון ובטח ובטח שאינטרנט, זה פתח לי חלון הזדמנויות מצוין לפתח קשרים עם אנשים מהגרעין ומהשכבה שלי בתנועה בכלל. אני יודעת שאם לא היה הניתוק הזה לא היו נוצרים הקשרים המדהימים שיצרתי עם חבר'ה מגרעינים אחרים, וגם עם הגרעין שלי. זה התחיל שם, וזה ממשיך עכשיו, בכדורי, בזה שאני גרה עם עוד 14 אנשים בדירה קטנה, ואני לא סתם גרה איתם, אני יוצרת איתם משהו חדש ואני משנה איתם משהו. זו חוויה מטורפת. אני לא מצליחה לדמיין את החיים שלי בנקודה הזו בלי התנועה הזו, בלי השכבה הזו, ובלי הגרעין. זו התמודדות קשה, וזה שינוי ענקי, זה לא קל לדבר על הקשיים שלי עם אנשים, לפתוח בפניהם את הרגשות שלי בכללי והרגשות שלי כלפיהם, טובים ורעים כאחד, אבל זו התמודדות משתלמת ומספקת. וכמובן שיש בנוסף את החניכים, שלאט לאט נוצר איתם קשר אמיתי, לאט לאט הם נפתחים, ומתקרבים אלינו, ולאט לאט הם מבינים את השינוי הענקי שיכול להתחולל בחיים שלהם אם הם רק יתחילו ליצור. הבנתי שיפתח פורום חדש, וזה משמח, אני בטוחה שבדרך כזו או אחרת אני אהיה חלק ממנו, ואני יודעת, שהוא יוכל לפרוח. אני מחכה בקוצר רוח לדיסק שיבוא, להתרגשות של הופעת ההשקה, [שאני מקווה להיות בה] אני מחכה להופעות בכלל! חשוב לי שתדעו שאני אוהבת אתכן, אני אוהבת את הפורום הזה, ואני שמחה ומאושרת על כל דקה שהייתי וחוויתי בו. הדר וענבר, כל הכבוד לכן על ההשקעה המדהימה בכלל ובתקופה האחרונה בפרט. הדר, אני לא זוכרת אם יצא לי כמו שצריך לברך אותך על החתונה, אז אם לא- מזל טוב. אני שמחה בשבילך שמצאת את האחד שעושה אותך מאושרת ומאחלת לך המון בהצלחה בחיים המשותפים. לכל מי שהיה פה אי פעם, בכל תקופה אפשרית- אתם עשיתם את הפורום הזה למה שהוא. וכפירי, אתה מדהים. מזל שיש את תפוז שהביא אותי אליך ואותך שהבאת אלי את הפורום המדהים הזה ובכלל מזל שיש אותך! אוהבת. מזכירה לכם שאני אוהבת, נטע. פאקינג רפרשינג מנטה.
 
../images/Emo214.gifאני רק רוצה להגיד גם לך משהו קטן...

אני באמת גאה בך, המון, על השינוי שעברת ומה שאת מחוללת... המון בהצלחה
 
בסופו של דבר נשאר ביחד...

אנשים כבר איבדו טעם בתפוז..או שזה תהליך התבגרותי כלשהו.. עוד לא באמת שמתי לב.. העיקר שכולנו נמשיך להתראות בהופעות ולשמור על קשר.. זה מה שהכי חשוב!
 

סופרחלי

New member
../images/Emo92.gif../images/Emo92.gifלמה למה למה ../images/Emo201.gif

למה לזגור את הפורום למה דור אני לא מבינה מה הבעיה
 
למעלה