../images/Emo214.gifDWMU פרק ראשון ../images/Emo9.gif../images/Emo214.gif
*ג'יין* בעמוד הראשון של העיתון הייתה פרוסה תמונה ענקית שלי עם הפסלון של הגבר מזהב, התרגשתי עד שהדמעות זלגו ללא שליטה. ג'יין ברוקס סוף סוף זכתה להכרה שכ"כ רצתה. בנוסף, היה כתוב שם גם על ראיון בלעדי עם זוכת האוסקר והצצה למאחורי הקלעים של הסדרה למי שיענה נכונה על שאלה אחת. מוזר לא ידעתי שהסכמתי לדבר כזה...שיהיה, למה לא? הפלאפון לא הפסיק לצלצל כולם רצו לאחל לי איחולי ברכה והצלחה בהמשך. ניסיתי לענות לכולם על ההודעות המרגשות והאי-מיילים והמכתבים המרגשים, רק חבל שלא היה לי מספיק זמן... צלצול הטלפון של הבית קטע את מחשבתי, רצתי במהירות לענות, הטלפון היה בקצה השני של החדר. "הלו??" התנשפתי לטלפון, נשמע צחוק מהקו השני. "מה קורה איתך?? אני בקושי יכול לדבר איתך עכשיו..." לקח לי שנייה להבין עם מי אני מדברת. "דני! אני כ"כ מצטערת..." נאנחתי ושמעתי אותו צוחק שוב "אתה לא מבין עד כמה עזרת לי בשבועיים האחרונים, ואני כ"כ מצטערת שלא התקשרתי אלייך בחזרה, הייתי כ"כ מגעילה! אתה כועס עליי?" "נראה לך?! איך אני יכול לכעוס על מלאך שכמוך?". חנפן, צחקתי במחשבותיי. "תתפלא" גיחכתי "אבל יש דבר אחד שאת חייבת לעשות למעני, פשוט חייבת" "דבר..." חייכתי וקיוויתי שזו לא הזמנה ליציאה...אני יודעת שזה לא נשמע טוב אבל... "בחג המולד אני עושה מסיבה אצלי בבית. אני לא מוכן לתשובה שלילית ואת יודעת את זה" ידעתי שהוא באמת רוצה שאני אבוא... אבל... "תקשיב..." התחלתי לומר אך הוא קטע אותי "אני לא צריך להקשיב אני רוצה שתגידי כן. אל תעשי לי פאדיחות, אמרתי להרבה אנשים שהם ייפגשו את חברה שלי ואני צריך שתהיי שם" יכולתי לדמיין אותו, משחק עכשיו בשיער שלו, אולי מגרד את המצח שלו כי הוא לא יודע מה לעשות. יכולתי לדמיין את העיניים שלו שמביטות בחדר, העיניים הירוקות תכולות שגורמות לי להשפיל את מבטי כשאני מביטה בו. "דני..." "אני יודע...את לא באמת חברה שלי, וכמה אני רוצה שתהיי..." "אנ-" "אני יודע מה את מרגישה, וגם אני יודע איך אני בעצמי מרגיש. אנחנו יכולים לפתור את הבעיות שיכולות להיווצר, אבל אולי נתחיל ליצור אותן כדי שיהיה לנו מה לעשות?" "מה?" לא הצלחתי להבין דבר ממה שאמר, המבטא הבולטוני שלו היה כבד "כן גם אני לא מבין מה אמרתי, בכל מקרה..." הוא צחק "את באה?" "כן..." אמרתי בהיסוס "יופי, גם אם היית אומרת לא הייתי מגיע לביתך וחוטף אותך ולוקח אותך בשביל המסיבה המטורפת שהולכת להיות" אני בטוחה שהוא חייך, וגם אני. "טוב, אתה מתחיל להלחיץ אותי..." התיישבתי על הספה כי ידעתי שהוא יתחיל לשאול אותי שאלות ונמשיך לדבר עוד כמה שעות טובות, ככה זה היה בינינו. "אני יכול לספר לך משהו?" הוא שאל וידעתי, זהו... זה לא ייגמר עד מחר. *דני* אחרי השיחה שלנו אתמול הרגשתי נהדר, היום קבענו להיפגש ולדבר קצת. אני מרחם עליה, באמת...אני כמעט כל יום מתקשר אליה ומספר לה על בנות כביכול שאני מנסה להתחיל איתן, הכול בשביל שתהיה לי סיבה לדבר איתה, לשמוע את הקול שלה, את הצחוק שלה. לדמיין איך היא יושבת, מה היא עושה בזמן שאני מדבר איתה, אולי היא לא באמת מקשיבה לי, אבל באמת שלא אכפת לי, העיקר הכוונה והעיקר שהיא יכולה לשמוע אותי ואני אותה. לבשתי את חולצת הפיקניק שהיא תמיד צוחקת עליי בגללה, חולצה לבנה ארוכה מתחת, ג'ינס כהה (ובידי החזקתי קפוצ'ון, ליתר ביטחון...בכל זאת מזג האוויר הלונדוני...). כמובן שיש אביזרים נלווים אבל אין צורך לפרט, לכו תראו פוסטרים שלי... חה חה חה... נכנסתי למכונית והתחלתי לנסוע לכיוון הדירה שלה, בדרך ראיתי את הבית של טום דאגי והארי. אמרתי להם שהיום אני לא אגיע להקלטות הם לא שאלו למה...אז לא הייתי צריך לשקר וזה טוב...כי האמת היא שלא סיפרתי להם מי היא, האחת שאני רודף אחריה כבר חודשיים. עם כל החברות הקודמות זה היה שונה, אחרי שבוע הם היו מכירים אותה ויודעים אם היא טובה לי או לא. ורוב הפעמים זה היה לא. הפעם רציתי לעשות את זה כמו שצריך, להתחיל את זה לאט ובטוח כי ככה זה הכי טוב. אחרי כל הסיפור עם לאורה ידעתי שאני צריך להתאפס על עצמי, בקושי יצאתי איתה חודשיים ונפרדנו. אבל טוב שכך, עכשיו אני מכיר את ג'יין. לא תאמינו איך הכרתי אותה. יום אחד אמא שלי מתקשרת ואומרת שיש לה כרטיס להופעה של ברוס ספרינגסטין בלונדון, ומכיוון שהיא הייתה חולה באותו הזמן היא הציעה לי ללכת, כמובן שהתעקשתי שתיקח זיכוי או משהו כי זה לא יפה אם אני אלך והיא שוכבת חולה בבית. היא דחפה לי את הכרטיס לג'קט וכשהגעתי הביתה מצאתי את עצמי מתכונן להופעה שלו. כשהגעתי לשם (שלוש שעות לפני המופע) סיפרתי שאני דני ג'ונס וניסיתי לנצל את העובדה שאני מפורסם, והצלחתי. נכנסתי למאחורי הקלעים ודיברתי שם עם ברוס והחבר'ה, היה אחלה. הלכתי לראות את הבמה, להשוות נו...ואז ראיתי אותה. היה לה שיער שחור חלק שנפל על כתפיה, עיניים כחולות מדהימות וחיוך שאני בחיים לא אשכח. אני לא בטוח למה היא חייכה אבל היא הייתה נראית מאושרת ומוכרת... בלי לחשוב הרבה ניגשתי אליה, ואני...לוקח לי זמן לאסוף את עצמי לאזור אומץ ולהתחיל עם בחורה, אבל איתה זה היה כ"כ פשוט, או שלא... "סליחה?" שאלתי והיא הסתובבה מיד, עדיין עם חיוך מרוח על פרצופה "היי" היא ענתה, והרגשתי צביטה קטנה. "היי..." בהחלט תפסה אותי ללא מילים, היא שוב חייכה והציגה את עצמה, ואני את עצמי. היא אמרה שהיא זיהתה אותי וסיפרה לי שהיא שם בגלל שבעצם את המופע מצלמים גם לסדרה שלה. ואז הבנתי שזו ג'יין ברוקס, שחקנית מתחילה. מוכשרת ברמות מטורפות. ראיתי כמה פרקים של הסדרה שלה כי ג'יו ממש התלהבה ממנה והדביקה את כולנו... כנראה שהפרצופים שעשיתי הסגירו אותי כי היא אמרה שבטח לא זיהיתי אותה, התנצלתי ושוב...(בפעם השלישית גלידה?) היא כבשה אותי עם החיוך שלה. היא גם התנצלה והסבירה שהיא חייבת לעשות חזרות בשביל הסדרה והבטיחה שניפגש מאחורי הקלעים. בכל אופן דיברנו מאחורי הקלעים, לקחתי אותה הביתה כי היא נתקעה, החלפנו פרטים ואנחנו מכירים כבר חודשיים. וזה בלי שהמגזינים והצהובונים שמו לב. אפילו הלהקה שלנו התארחה אצלה בסדרה ואף אחד לא שם לב שאנחנו מכירים מלפניי, הבנים אמרו שזה מוזר שאני לא ניסיתי להתחיל איתה. הם מכירים אותי יותר מידי לעומק...לא טוב...לא טוב... ג'יין קשה להשגה, אני לא יודע בדיוק למה היא לא מוכנה לצאת איתי אבל היא פשוט...לא מוכנה...וזה הורס אותי, אולי בגלל זה אני כ"כ משקיע וכ"כ לא רוצה לאבד אותה כי היא לא מפחדת לאבד אותי, אני חושב... היינו נפגשים פעמיים בשבוע והייתי עוזר לה בשינון הטקסטים והיא הייתה עוזרת לי לכתוב את השירים, וברובם היא הייתה מקור ההשראה שלי. כשהיא מחייכת אני יכול להתחיל לכתוב 20 שירים וכשהיא צוחקת...ובכן...הרבה יותר, תהיו בטוחים בכך. בכל מקרה, אני בדרך לדירה שלה. שומע בלינק 182 כי דאגי לא מפסיק להתלהב שהלהקה שהוא כ"כ אוהב עשתה קאמבק.
אז...בואו אני אספר לכם משו
כתבתי פיק חדש (עדיין ממשיכה לכתוב אותו) ואני מתחילה לפרסם אותו היום
הנה מה שאני כן יכולה לומר: שם הפיק: Dont Wake Me Up (-כשאני אפרסם אני ארשום אותו בקיצור: DWMU) פאנדום:מקפליי
אורך:בינתיים 41 עמודים וזה רק ממשיך לגדול *מוחעחעחעחע* דמויות:דאגי, דני, הארי, טום, ג'יו, ג'יין, אייזי, לאורה, פרנקי (מי לא נמצא זו השאלה הנכונה XDD ) PG-13 בטא:המסנג'ר שלי לא עובד ולא יכולתי לשלוח למי שביקשה להיות הבטא את הפיק, בכל מקרה אני בטוחה שהוא יחזור לפעול השבוע, ככה שאין לחץ נכון?...חחח לא בדיוק יודעת עוד מה לכתוב, אם אתן רוצות לדעת משו תשאלו
הפרק הראשון בהודעה הבאה
