xXxAmitushxXx
New member
../images/Emo214.gifDont Wake Me Up פרק 26 ../images/Emo9.gif../images/Emo214.gif
אזזז...מוכנות לעוד פרק
פרקים קודמים: http://www.tapuz.co.il/TapuzForum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=132392661 שורות אחרונות: (הארי) היא חייכה ונישקה אותי "נראה אותך יותר מאוחר" "תהני" "תודה" היא נישקה אותי שוב "אני אוהבת אותך" "גם אני" חיכיתי עוד דקה-שתיים והסתכלתי עליה, איך שהיא יצאה מהמכונית והלכה לעבר הבנות. שמחתי שזה לא נגמר, ושהיא בכלל לא חשבה ככה. התנעתי את האוטו ולא הפסקתי לצחוק כשראיתי איך ג'יו רצה לאייזי. בנות... פרק 26, קריאה מהנה
*ג'יין* כשאייזי יצאה מהמכונית והתקדמה לעברנו ג'יו רצה אליה והתחילה לצרוח כמו משוגעת. פרנקי הביטה עליי והתחלנו לצחוק ביחד. "חכי, זה עוד יקרה גם לך" היא חייכה אליי וקמנו שתינו כדי לברך את אייזי. ג'יו ממש התרגשה, היא מיוחדת. היא לא כמו בנות צבועות אחרות שאני מכירה. האמת שגם פרנקי כזו. זה קצת כואב שאני כבר לא בקשר עם כל החברים שלי מהתיכון...אבל כולם עסוקים ותמיד אם יש מסיבה או משהו יוצא שכמה אנשים תמיד לא באים והאנשים האלו זה דווקא מי שאני הכי בקשר איתם. ואז אני נדפקת...אוףף... "אייזי איזה כיף שחזרת!! את לא מבינה איך הארי היה נראה כשאת לא היית פה, ממש אומלל" פרנקי חיבקה אותה ואז אייזי הביטה בי "היי" פלטתי, למה אני תמיד זאת שיוצאת כמו ילדה בכיתה א'? "ג'יין נכון?" היא שאלה "כן..." בקושי הספקתי לנשום והיא חיבקה אותי. פרנקי וג'יו חייכו במבוכה, ואני חיבקתי אותה בחזרה "תודה לאל! עכשיו הוא לא ישגע את הארי לבוא איתו לפאבים להשתכר עד אובדן חושים!" היא שיחררה אותי והתחלנו כולנו לצחוק. פרנקי ואני לקחנו את פרסלי וברוס לכמה סיבובים בפארק ואייזי וג'יו התיישבו ודיברו. *ג'יו* כשפרנקי וג'יין היו מחוץ לטווח הראייה שלנו אייזי הביטה בי ברצינות "מה?" שאלתי אותה, לא מבינה מה היא תוקעת מבטים כאלו בי "מה מה?! מה לעזאזל לאורה הזאת תקועה כל הזמן? איך זה שתמיד היא חוזרת ותמיד רואים אותה בכל מקום?!" "אייזי, תירגעי. דני וג'יין חכמים מה שלאורה תנסה לעשות הם יבינו את זה" ניסיתי להרגיע אותה למרות שאם גם היא יודעת על זה אז זה ממש לא הולך להסתיים בצורה יפה. "איך את בכלל יודעת על כל זה?" שאלתי אותה אחרי שנייה "כשהארי החזיר אותי התחלנו לדבר והוא אמר לי שדני וג'יין יוצאים. את ג'יין אני מכירה בערך, כולם מכירים אותה מהסדרה שלה. ואני זוכרת שראיתי את לאורה מסתובבת שם כל הזמן, הן היו חברות טובות" "את חושבת שאולי ג'יין ולאורה משתפות פעולה ביחד?" שאלתי את מה שחששנו מכל "ממש לא! אני יש לי תחושות בנוגע לאנשים, היא לא רעה כמו לאורה. כשאוליביה תגלה על כל זה היא תהיה שבורה..." "אוליביה? מה היא קשורה?" שאלתי את אייזי שנראתה פתאום עצובה "כשדני נפרד ממנה אחרי שהוא התנשק עם לאורה זה כאב לה. כי היא ידעה שלאורה זה היה סתם חד פעמי. היא אהבה אותו. ואם היא תגלה שלאורה מנסה שוב לזכות בליבו זה יהרוס אותה" "היא עדיין אוהבת אותו?" "אני לא יודעת. את מכירה אותה היא תמיד מתחמקת ואומרת שלא אבל אני מרגישה שכן...בכל מקרה אם לאורה חושבת אפילו לשנייה שהיא תהיה חלק בסיפור הזה היא טועה ובגדול, וצריך לעצור אותה" "איפה את ישנה היום?" ניסיתי לדעת מה קורה איתה ועם הארי, אני יודעת שהמצב ביניהם לא הכי הכי... "אני חושבת שאני אשן היום אצלו, אוליביה תסתדר היום" היא חייכה "הכול בסדר ביניכם נכון? אין סיבה לדאגה" רציתי שהיא תרגיע אותי, אני כ"כ אוהבת אותם. "הכול מעולה, דיברנו ממש קצת היום אבל נסדר את הכול בערב" היא חייכה ואז ראינו שפרנקי וג'יין מתקרבות. ישבנו שם שעתיים בערך, הזמן טס וראינו שכבר מחשיך. אספנו את עצמנו ונכנסנו למכונית. השירים היו שקטים ורגועים. ג'יין ופרנקי נרדמו מאחורה שנייה אחרי שהתנעתי את המכונית – של פרנקי! והכלבים בידיהן. כשהגענו לדירה של הארי אייזי הביטה בי וחייכה, לא היה צורך לדבר. התחבקנו והיא יצאה בשקט מהמכונית. התחנה הבאה הייתה הדירה של דני, לא רציתי להעיר את ג'יין אז התקשרתי לדני. "הלו?" שמעתי שהוא חצי רדום "דני...אני מצטערת להעיר אותך אבל ג'יין פה" "איפה??" הוא נלחץ "תירגע..." צחקתי בשקט "היא ישנה במכונית, לא נעים לי להעיר אותה..." "אני כבר יורד" הוא ענה וניתק. חיכיתי בדיוק שתי דקות והוא עמד מחוץ למכונית. פתחתי את החלון והוא חייך "תודה ג'יו" "אין בעד מה" "היא נהנתה?" הוא שאל וצחקתי "אם היא איתי סמוך עליי שהיא תהנה" הוא הלך למושב האחורי וכשראה שגם פרנקי שם הוא נד בראשו וצחק. עזרתי לו לפתוח את הדלת והוא תפס את ג'יין והרים אותה, היא הייתה מעולפת. "ברוס, הביתה!" הוא צחק כשברוס בקושי ירד מהמכונית. הבטנו בו איך הוא רץ לעבר הדירה. "מה אתה עושה לה שהיא עייפה ככה?" הסתכלתי על ג'יין וצחקתי "יש לי הרבה טריקים במיטה" הוא הביט בי וצחק "סתם נו...אני לא יודע, יש לי השפעה כזו על בנות. אם כבר מדברים גם את היית ככה כשרק הכרתי אותך, מה לא?" נתתי לו חבטה בכתף והוא חייך "תודה" הוא נישק אותי בלחי והלך איתה. "איך אני לא רגילה לראות אותו ככה" פרנקי שהתעוררה אמרה. הסתכלתי מחוץ לחלון וחייכתי "אנשים משתנים" "אני עוברת לשבת מקדימה חכי שנייה" היא אמרה ויצאה מהמכונית וכשהתיישבה שאלה מה השעה "אחת...איך הזמן טס" הפלאפון של פרנקי צלצל והיא ענתה "אנחנו בדרך" "שלוש דקות" "כן..." "גם אני" היא ניתקה ונשענה על המושב בחזרה. *דני* איך היא נראית שלווה כשהיא ישנה. "דני?" היא פקחה את עיניה ולא הבינה למה אני מחזיק אותה "תמשיכי לישון" חייכתי ונישקתי אותה במצח "אני יכולה ללכת..." "אני נהנה מזה, זה בסדר" היא חייכה והניחה את ראשה שוב על כתפי. כשעמדתי מול הדלת של הדירה ניסיתי לפתוח את הדלת ולא הלך לי, היא צחקה ועזרה לי. "תודה" "בכיף" עלינו לחדר וכבר התחילו לכאוב לי הידיים, היא שמה לב לזה וירדה. היא התנדנדה לשירותים ואחרי כמה דקות נשכבה לידי על המיטה. "נהנת היום?" שאלתי אותה והיא הנהנה "איך ברוס היה? הסתדרתן איתו?" היא לא ענתה לשאלה הזו וכשהסתכלתי עליה, עינייה היו עצומות. חייכתי וכיביתי את האור. היא הושיטה לי את ידה בחושך וליטפה את השיער שלי, תפסתי את היד שלה והנחתי אותה על הלב שלי. היא התקרבה אליי וחיבקה אותי. אני חייב להגיד שזה לא היה הכי נוח שבעולם...אבל זה כיף להרגיש אותה קרוב אליי. "לילה טוב" לחשתי והיא זימזמה משהו לא ברור. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ פרק הבא בהודעה הבאה
אזזז...מוכנות לעוד פרק
