xXxAmitushxXx
New member
../images/Emo214.gifDont Wake Me Up- פרק 38 ../images/Emo9.gif../images/Emo214.gif
ישר לעניין כי אני קצרת זמן כמו תמיד... אבל רק רציתי להגיד תודה לכל מי שמגיבה, זה נותן לי באמת מצב רוח טוב לראות שאתן אוהבות את הפיק ושאני מצליחה להצחיק לפעמים XDD אז אני מצטערת שאין לי זמן תמיד להגיב, אבל אני קוראת את כל התגובות, תודה
פרקים אחרונים: http://www.tapuz.co.il/TapuzForum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=133484761 שורות אחרונות: (דני) "מצטער אחי, אבל אתה יודע שאסור לך לצבוט אותי!" ברנט הביא לי בירה ואז כמה בנים החלו לשרוק, סימן לכך שמארק הגיע. כולם כיבו את האורות ונעמדו מאחורי דברים שיכלו בערך להחביא אותם, ואני מדגיש את המילה בערך. בקושי יכולתי לראות משהו, מזלי שברנט תפס אותי. בדיוק ברגע שהדלת נפתחה וכולם צעקו "הפתעה" מישהי התנפלה עליי ונישקה אותי, הפלאשים של המצלמות לא איחרו להגיע. אתם יכולים לנחש בעצמכם מי זו הייתה. פרק 38, קריאה מהנה
*דני* "מה לעזאזל...?" שמעתי את דאגי ועוד כמה שהיו חברים קרובים שלי אומרים. התנערתי מלאורה והבטתי בה בהלם. "מה את חושבת שאת עושה?!" צעקתי כמו משוגע. "אתה זה שהתנפלת עליי עכשיו!!" היא צעקה עליי בחזרה. "מה?!?!" הייתי מרביץ לה אם ברנט והארי לא היו תופסים אותי. התחלתי לקלל אותה והחברות שלה לקחו אותה משם כשהיא בוכה. "ז***" מלמלתי. מארק התקרב אליי ונתן לי אגרוף לפרצוף, ברור שהוא יאמין לאחותו... דאגי וטום תפסו אותו ומשכו אותו משם לא לפני שאמר "כל הזמן משחק בבנות! איזה מין חבר אתה?! שלא תעז להתקרב לאחותי! עוף מפה!!" ניערתי את עצמי מידיהם של הארי וברנט ויצאתי משם. לא נסעתי עם המכונית שלי אז התחלתי ללכת ברגל. ניסיתי לתפוס בפלאפון את ג'יין אבל היא לא ענתה. *ג'יין* כשכל החבורה התיישבה לאכול גלידה שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל כל כך הרבה פעמים שלא יכולתי להתעלם. ראיתי שפרנקי התקשרה חמש פעמים, ג'יו שבע פעמים, דני פעם אחת. והודעה התקבלה מלאורה. חשבתי שבטח פרנקי וג'יו ובטח גם דני נהנים במסיבה, ואני אתקשר אליהם יותר מאוחר. מה שעניין אותי יותר זו ההודעה מלאורה. פתחתי את ההודעה, אבל זו לא הייתה הודעה רגילה... היא שלחה לי תמונה שלה ושל דני מתנשקים, הקטע שהכאיב לי זה שהתאריך היה מהיום, מלפני עשר דקות. היא כתבה לי "לא חשבת שאני אצא ככה כלבה? הנה ההוכחה לכך שטעית, ו...הוא באמת מנשק מדהים" הרגשתי איך כל הכוחות שלי עוזבים אותי, הרגשתי שעוד שנייה אני מתפרקת. הפלאפון התחיל לצלצל שוב, פרנקי וג'יו והפעם גם דאגי, טום, הארי ואייזי. מה יש להם?! כיביתי את הפלאפון, לא יכולה להתמודד עם זה עכשיו. ג'ייסון התקרב אליי. "ג'יין? הכול בסדר?" הוא שאל בדאגה ואני רק הנהנתי. "את רוצה לצאת מפה?" הוא שאל והתחלתי לרעוד. "כן..." עניתי והוא אחז בידי והתרחקנו משם. הדמעות החלו יורדות מעיניי, מלוחות וצורבות. הרגשתי איך גופי נחלש עם כל צעד שאני עושה. ראיתי מרחוק את ג'יימי ולוסי צוחקים ומתנשקים... עד שראו אותי. ג'יימי אמר משהו ללוסי ואז רץ לקראתנו. "ג'יין?" הוא שאל ללא מילים ונדתי בראשי. "ג'ייסון תודה, אבל אני יכולה ללכת מפה לבד" נעצרתי ואמרתי לו. "את בטוחה?" "כן, תודה רבה על הכול. היה כיף" חייכתי כמה שיכולתי, לא רציתי שהוא יירחם עליי או שהמבטים שלי ירדפו אותו כל הלילה. "ג'יימי אני הולכת הביתה" אמרתי לו והוא הנהן ותפס אותי אבל אני השתחררתי ממנו. "לבד" הוא הביט בי, מנסה לומר משהו אך הוא ידע שלא משנה מה הוא יעשה, זה לא ייגרום לי להרגיש יותר טוב. הוא הנהן והביט בי בעודי יוצאת מהיריד. *דאגי* "היא לא עונה!" פרנקי צעקה במכונית, למרות שישבתי לידה. סגרתי את הפלאפון אחרי השיחה השישית שעשיתי אליה. "היא ניתקה את הפלאפון" "אתה חושב שהיא כבר יודעת?" היא שאלה אותי והנהנתי. ראיתי על הפרצוף של פרנקי שהיא רצתה להרביץ ללאורה, היא בהחלט הייתה מסוגלת לכך, אם מארק לא היה נמצא שם... "כן, את ראית שהחברות של לאורה צילמו את התמונות..." עניתי. "טוב תמשיך לחפש אחריו" היא אמרה בעודה מסתכלת בצדדים. "הוא לא נורמלי! זה כביש ראשי!" "תירגעי, שום דבר לא יקרה לו...הוא יהיה בסדר" ניסיתי להרגיע אותה. האמת היא שבטח דני עדיין לא יודע שג'יין יודעת. הפלאפון שלי צלצל, זה היה טום. "מצאתם אותו כבר?" הוא שאל. "לא...ואנחנו עולים עכשיו על כביש 25 " עניתי והבטתי בשלטים שמצד הכביש. "זה לא הגיוני שעדיין לא מצאנו אותו...הארי ואייזי על הכביש הנגדי ואני וג'יו בכביש 238, ואלו הכבישים היחידים מפה. אולי הוא עוד שם?" הבטתי בפרנקי ובלי לומר מילה היא עשתה פרסה. "אנחנו חוזרים, נתקשר אם נמצא אותו" אמרתי לו וניתקתי. "בא לי להדביק לה כזאת כאפה, שתעבור דרך העור שלה והורידים והעצמות ותרסק את כולה!" "תזכירי לי לא לריב איתך בחיים" חייכתי, רק כדי שהיא תירגע מעט. "תנסה להתקשר אליה שוב..." "אין, היא לא עונה" הגענו לרחוב של מארק והפעם הבטתי יותר בתשומת לב. לפני ששמתי לב לכך מצאתי את עצמי צועק לפרנקי שתעצור. דני עמד מולנו, מסונוור מהאור של המכונית. פרנקי צרחה ואני פשוט רעדתי. יצאתי במהירות מהמכונית. "מה אתה מפגר?! מה אתה עושה באמצע הכביש??" צעקתי על דני, שעדיין לא יצא מההלם. "היא לא עונה לי..." הוא לחש והמשיך ללכת באמצע הכביש. פרנקי רצה אחריו ועצרה אותו. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ישר לעניין כי אני קצרת זמן כמו תמיד... אבל רק רציתי להגיד תודה לכל מי שמגיבה, זה נותן לי באמת מצב רוח טוב לראות שאתן אוהבות את הפיק ושאני מצליחה להצחיק לפעמים XDD אז אני מצטערת שאין לי זמן תמיד להגיב, אבל אני קוראת את כל התגובות, תודה
