xXxAmitushxXx
New member
../images/Emo214.gifDont Wake Me Up פרק 46 ../images/Emo9.gif../images/Emo214.gif
אזזז...פרק בזמן! כמה מפתיע חחחח
תודה לכל הבננות שהגיבו, ולכל אלה שאיחלו לי בהצלחה בפסיכו
אין עליכןן
אז אני לא אחפור לכן שוב, פשוט נגיע לעניין XD פרקים קודמים: http://www.tapuz.co.il/TapuzForum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=134345506 שורות אחרונות: (דני) "עוד ארבע שעות, והנסיעה לוקחת שלוש בערך. אם נצליח להגיע אליה בזמן" הבטתי בה קצת בכעס. "נו מה?...אתה יודע שאמא שלי מדברת הרבה" היא צחקה ואז ג'יימי צחק גם ואמר שהיא צודקת. "אתן זה עם מיוחד, אי אפשר להבין אתכן..." חיבקתי אותה וניסיתי לשכוח מזה. "גם אותך אי אפשר תמיד להבין" היא הביטה בי ואז חייכה "אולי זה בגלל המבטא שלך". ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ פרק 46, קריאה מהנה
*פרנקי* התיישבנו שלושתנו ומהר מאוד כל אחד עבר לעיסוקיו. דאגי ואני שלחנו אסמסים אחד לשני, הוא סיפר לי שהוא אחראי על המוזיקה. צחקתי כי ידעתי שבחיים לא היו שמים אותו כאחראי על האוכל, זו תהיה טעות! הוא צילם כמה תמונות מהבית של טום להראות לי איך הוא והארי קישטו ואני חייבת לומר שזה היה נראה מדהים! הכול היה ורוד או כחול בייבי, זה בגלל שהם עדיין לא יודעים אם התינוק הוא בעצם תינוקת. ובדרך גם עזרתי לו ונתתי לו עצות מה לעשות ואיך. התכתבנו הרבה, וזה בזמן שדני וג'יין ישנו. אני יודעת ששניהם יהרגו אותי אם הם יראו את זה אבל צילמתי את שניהם ישנים, זה היה מחזה נדיר. אפילו כשהם ישנים רואים כמה אכפת להם אחד מהשני. כל אחד ישב בתנוחה לא נוחה כדי שהשני ירגיש בנוח...והם חייכו מתוך שינה. שלחתי את התמונה לדאגי והוא כמובן הציע לי לעשות להם משהו, להציק להם אבל נתתי לו על הראש שגם הוא צריך להתנהג ככה. אז הוא ביקש סליחה והתחילה שיחה של התחנפות מצידו. "את יודעת שאני אוהב אותך!" הוא צעק לבסוף לפלאפון אחרי הויכוח. "כן..." נכנעתי לבסוף, כי לא יכולתי להמשיך להתווכח איתו. גם אני אוהבת אותו. "טוב אז נראה אותך פה עוד מעט..." שמעתי איך קולו התרכך. "אני אוהב אותך פרן...באמת" ראיתי שג'יין מחייכת אליי, אפילו לא שמתי לב שהיא התעוררה. "גם אני אוהבת אותך" חייכתי אליה בחזרה. כשניתקתי ג'יין חיכתה שאני אסביר לה מה בדיוק קרה. "פשוט אני רואה איך אתם מתייחסים אחד לשני, ודי התעצבנתי עליו שהוא לא ככה..." הסמקתי וג'יין חייכה. "אולי את לא רואה את זה, אבל הוא משוגע עלייך" היא אמרה לבסוף. "זה לא שאני לא רואה...פשוט הוא לא מקרין את זה גם כשאנחנו עם אנשים אחרים..." ניסיתי להסביר לה והיא הנהנה. "אולי הוא פשוט אוהב לאהוב אותך רק כששניכם ביחד, אולי מפריע לו שיש מסביבו מלא אנשים אחרים...תנסי להבין גם אותו" "זה קשה...לפעמים אני בכלל חושבת שהוא כבר לא אוהב אותי" אמרתי את זה, וכאב לי כ"כ הגרון... היא אחזה בידי אך לא זזה, היא לא יכלה לזוז כי דני נשען עליה... "מאמי, תאמיני לי שהוא אוהב אותך. את פשוט צריכה לדבר איתו על זה להסביר לו איך את מרגישה" "אני מנסה!" ואז היא חייכה שוב "אבל כשאת מנסה את מרימה את הקול שלך וכך גם הוא ובסופו של דבר אתם מתווכחים על זה... במקום לנסות להסתדר ולהבין אחד את השני" הנהנתי ונשענתי חזרה על המושב, דני התעורר לאט. "איך ישנת?" היא שאלה אותו עם חיוך והרגשתי צביטה קטנה בלב. "טוב...ובטח את לא ישנת בכלל, מצטער" הוא ליטף את שערה ונשק לה ופשוט רציתי לקבור את עצמי. "הגענו" הודעתי לשניהם. *טום* הנחתי את הנרות בתוך העוגה וחשבתי לעצמי "זהו, אני מוכן". דאגי נכנס עם חיוך ענקי על הפרצוף "נחש מה?!" הוא שאל אותי. "מה?" כבר הייתי מיואש, כל שתי שניות הוא בא אליי ושואל אותי מה לעשות ואיך, הארי למזלי לפחות עושה משהו מועיל. "סיימתי!" הוא התקרב והרים את כף ידו, החלקתי כיף והוא צחק. "נו?" "מה נו? אני אומר לך שסיימתי" הוא חזר על דבריו. "זהו? בגלל זה אתה מאושר?!" הוא מרחף...אולי הוא לוקח באנגים או משהו? "כן נו...לקח לי הרבה זמן עד שסיימתי לסדר, גם התקשרתי לפרנקי והתייעצתי איתה. קשה לך להגיד תודה?" אוקיי...הוא צודק אולי לא הייתי צריך להגיב ככה. "סליחה דאג, פשוט אני הייתי בלחץ ודי שיגעת אותי היום...תודה" חייכתי אליו בתקווה שהוא ישיב לי חיוך. "טוב בוא תראה..." הוא יצא והוביל אותי לגינה הקידמית. עיניי פשוט נפקחו לרווחה. "וואווו!" הסתכלתי על כל פרט, על העצים היו תלויות נורות בצורות של לבבות וכוכבים, מזל טוב בעברית, על השביל שמוביל לבית היו מונחות שקיות עם חול בתוכן ונרות גבוהים, מלא עלים ריחניים בצבעים כחול וורוד, וזה פשוט היה נראה מדהים! "אתה עשית את זה?!" שאלתי אותו בהפתעה והוא חייך. "דאג, אתה בהחלט החבר הכי טוב שאני יכולתי אי פעם לבקש!" חיבקתי אותו וכמעט שהתחלתי לבכות. הסתובבנו והלכנו לגינה האחורית כדי לבדוק מה עם הבנות ועם הארי. כולם היו עסוקים בהכנות האחרונות אז אני ודאגי הצטרפנו כדי לעזור להם. הצצתי בשעון והשעה הייתה שבע, עוד שעתיים וג'יו מגיעה...איפה פרן, דני וג'יין?! ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ פרק הבא בהודעה הבאה
אזזז...פרק בזמן! כמה מפתיע חחחח
