xXxAmitushxXx
New member
../images/Emo214.gifDont Wake Me Up פרק 52 ../images/Emo9.gif../images/Emo214.gif
וואוווו
אחרי הרבה זמן...חזרנו! חחח נ.ב: כפי שחלק מכן יודעות היום היה לי צו ראשון, היה פשוט מייאש! התור לכול עמדה לוקח שעות! עצה שלי- תעשו את כל הבדיקות הרפואיות לפני...לא כדאי להתרוצץ עם כוס מלא בשתן במיוחד אם אומרים לכם שהיא לא תקינה (לא שזה קרה לי למזלי.!! XDD אבל היו שם כמה שביקשו מהם כמה פעמים לעשות את הבדיקה, ממש לא נעים..חחח) בכל מקרהההההה הנה עוד פרקים
פרקים קודמים: http://www.tapuz.co.il/TapuzForum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=134695571 שורות אחרונות: (הארי) ידעתי שזו לא אשמתה, ושזו גם לא אשמתי. אבל לא יכולתי שלא להרגיש אשם. ואם הייתי נמצא איתה? ואם תמיד הייתי לצידה כשיכולתי אולי לא היו פוגעים בה. אולי אם הייתי מתקשר אליה באותו הלילה, מזהיר אותה שלא תשתה יותר מידי שלא תהיה לבד. מי יודע? אולי זה לא היה קורה, אולי גם אני הייתי מציע לה להינשא לי... מי יודע? אולי היא הייתה אומרת כן. פרק 52, קריאה מהנה
*טום* הלכתי לביתו של הארי, משום מה הייתה לי הרגשה שמשהו לא היה בסדר אתמול. נקשתי על הדלת וחיכיתי עד שהוא יפתח, אבל הוא לא פתח. הצצתי בשעון וראיתי שהשעה עוד מוקדמת כדי שהוא ילך לישון אז נקשתי שוב פעם. שמעתי נהמה מבפנים ובדקתי אם הדלת נעולה...היא הייתה פתוחה. "הארי?" שאלתי כשנכנסתי "כן, כנס" שמעתי אותו אומר אבל שמעתי גם רעש של דפים. הצצתי לסלון וראיתי שהוא מנסה להסתיר מלא דפים "מזה?" שאלתי אותו במהירות, מצביע על הדפים שהוא החזיק בידיו, מנסה להעלימם. "זה?" הוא שאל "כן" הנהנתי "אוה...זה סתם משהו שכתבתי, לא רציני" הוא חייך חיוך שבור והכניס אותם לתוך תיקייה שקופה. התיישבתי לידו והושטתי את ידי "מה?" הוא שאל "תן לראות" קבעתי והוא גלגל את עיניו. "בבקשה אל תשאל כלום, אוקיי?" "אוקיי" אמרתי, אבל ידעתי שברגע שאני אקרא את מה שהוא כתב יהיו לי הרבה שאלות. ובכן...לא היו לי. "וואוו..." אמרתי, הוא הותיר אותי ללא מילים. "אם זה מה שקורה שמישהי עוזבת אותי אז..." הוא ניסה לחייך, אבל זה לא בדיוק הצליח לו. "אתה רוצה לדבר על זה?" שאלתי. ידעתי שהארי הוא לא מאלה שיספרו מה עובר עליהם, אלא אם כן שואלים אותם. גם כ"כ הייתי מרוכז בג'יו ובתינוק ששכחתי שיש לי את המשפחה השנייה שלי. "אני ואייזי לוקחים הפסקה...ואנחנו לא יודעים לכמה זמן" הוא אמר בפשטות אבל יכולתי לראות איך כל מילה, כל הברה לוקחת ממנו משהו, שוברת אותו. "אני לא אשאל למה, אני בטח גם לא אקבל תשובה" אמרתי והוא הנהן בכובד ראש. החלטתי להישאר איתו, התקשרתי לג'יו והודעתי לה שאני אגיע מאוחר. כנראה שאייזי דיברה איתה כי היא שאלה מה שלום הארי, לא שיקרתי ואמרתי שגרוע. ראינו סרטים ביחד, דיברנו הרבה, שיחקנו אבל משהו היה חסר. הלב של הארי. *ג'יו* אחרי שטום הודיע לי שהוא יגיע מאוחר החלטתי ללכת לבקר את ג'יין. "ג'יו!" ויקי פתחה את הדלת וקפצה עליי. "ויקי?!" שאלתי בתדהמה "מה את עושה פה??" "אל תשאלי...אבל כנסי!" היא צחקה ונכנסנו מהר פנימה, היה כ"כ נעים בבית שלהם. ברוס התרוצץ מצד לצד עם גרביים ונעליים וכל מיני דברים שלא הצלחתי לזהות, זה גרם לי לצחוק. התיישבתי בספה וויקי שמכירה אותי כ"כ טוב הכינה לשתינו כוס תה חם. היא התיישבה לידי, אך פנתה עם כל גופה אליי. חיוך ענקי על פניה. "אל תגידי לי שיש בעיות עם בן..." נאנחתי. "נפרדנו, אבל זה בסדר. הוא התקשר מקודם וביקש סליחה אז אנחנו עולים שלב לאט לאט, עד שהוא יופיע פה ויגיד לי שהוא אוהב אותי אני לא אסלח לו" היא צחקה "את בהחלט יודעת איך לאלף אותם" "שמעתי שאת בהיריון...אני בשוק, איך אפשר לעכל את זה?!" היא הביטה בי ומידי פעם הציצה לבטן שכבר גדלה. "פשוט מתעוררים עם זה כל בוקר, מגלים שזה עדיין שם...זה מדהים!" חייכתי אליה והיא חיבקה אותי בהתרגשות. "אממ...איפה ג'יין ודני?" שאלתי והיא חייכה "יצאו לסיבוב בעיר, היה להם משעמם פה איתי" "לא יכול להיות!" צחקתי והיא הניחה את כוס התה על השולחן והרימה את ברוס אליה. "איך זה שלא ראיתי אותך אתמול?" שאלתי אותה, נזכרת בזה. "הגעתי ואז בן התקשר אליי בוכה...והייתי כבר בחוץ כשהגעת ואז כולם היו סביבך וגם לא היה לי מצב רוח, בכיתי... לא רציתי שיראו אותי ככה. אני מצטערת" היא הביטה בי בכאב, ונזכרתי באייזי... "אל תדאגי הוא יבין במוקדם או במאוחר שהוא אוהב אותך, את פשוט צריכה להיות סובלנית" חיבקתי אותה וקמתי. "את הולכת?" היא שאלה וחייכתי במבוכה "האמת שבאתי כדי לדבר קצת עם ג'יין אבל גם לא התכוונתי להישאר הרבה זמן. אני מתעייפת מהר ואני מפחדת לנסוע לבד..." התנצלתי והיא קמה וחיבקה אותי. "תבואי לבקר שוב" "אני מקווה שלא, כי זה יהיה סימן שעדיין לא חזרתם אחד לשנייה" חייכתי ונפרדתי ממנה. כשהייתי בדרכי הביתה ג'יין התקשרה. "ג'יו! אני כ"כ מצטערת...אם היית אומרת לי שאת באה לא הייתי הולכת עם דני" היא צחקה "מה, למה?" שאלתי, גם עם חיוך על פניי "סתם שיגע אותי רצה להסתובב, להסתכל על תכשיטים, על כובעים ובגדים ואני ממש עייפה בזמן האחרון" היא הסבירה "הוא רק רצה לבלות איתך" "אני יודעת, פשוט הסתובבנו מהבוקר...והפפראצי האלו, לא נמאס להם" "אה...טוב תקשיבי, אני נכנסת הביתה אבל רציתי לשאול אם נהנית אתמול!" הייתי מאושרת כששאלתי אותה, כי ראיתי מה היה איתה ועם דני ואוליביה...מוזר. "האמת שהיה ממש סבבה, ראית שדיברתי עם אוליביה?" הפעם היא לחשה "כן..." "אז אני חייבת לספר לך מה היא אמרה...אני חייבת שתעזרי לי..." "אני אעשה הכול בשבילך!" חייכתי "ג'יו אין עלייך, אני פשוט אוהבת אותך!" היא צעקה לטלפון וצחקתי "כן כן, נדבר בבוקר לילה טוב מאמי" "לילה טוב" כשהגעתי הביתה פרקתי את חפציי וישר עליתי לישון, אם טום יבוא אני בטוח אתעורר. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ פרק הבא בהודעה הבאה
וואוווו
