xXxAmitushxXx
New member
../images/Emo214.gifDont Wake Me Up פרק 56 ../images/Emo9.gif../images/Emo214.gif
ממממ...מריחים את זה?? האקשן כבר ממש בפינהה
פרקים אחרונים: http://www.tapuz.co.il/TapuzForum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=135545657 שורות אחרונות: (דאגי) ג'יין עשתה מסיבה בבית של דני והופתענו לגלות שהסיבה למסיבה היא...שג'יו וקארי קיבלו את התפקידים שהן רצו בסדרה של ג'יין, אז חגגנו איתן. כמה ימים אחרי ג'יו וג'יין כבר נסעו ביחד לצילומים של הסדרה וקארי הייתה מצטרפת אליהן אחרי הבית ספר. הבנות היו נפגשות פעם בשבוע בערך מתעדכנות ומדברות שעות על גבי שעות וזה מוזר כי כמה הן יכולות לדבר? זה לא שהן לא מדברות גם בפלאפון שעות... בכל מקרה עברו כבר שלושה חודשים. אנחנו בסוף ספטמבר מה שאומר ש...ערב ההתרמה הוא עוד שלושה ימים וכולנו מתרגשים מאוד לקראתו. פרק 56, קריאה מהנה
*ג'יין* "אוי לא...אוי לא..." קמתי מהמיטה במהירות ורצתי לשירותים בעוד שאני מחזיקה את שתי ידיי על הפה. "ג'יין?" דני התעורר והלך אחריי במהירות. נכנסתי לשירותים וסגרתי את הדלת לפני שהוא הספיק לאחוז בה. "את בסדר?" הוא שאל אחרי שהקאתי את כל תכולת הקיבה שלי לתוך האסלה, זה היה דוחה. "בבקשה תבטיח לי שיותר לא תכין לי אוכל..." צחקתי "תפתחי את הדלת ג'יין..." "לא עזוב, אני נראית זוועה..." "אולי תישארי היום בבית? אני אטפל בך" יכולתי לראות אותו מחייך "אני לא יכולה...זה הצילומים האחרונים לעונה הזאת, אני חייבת ללכת..." "אוקיי, אז שאני אכין לך תה?" "טוב...תודה" אמרתי ושמעתי אותו הולך. קמתי לאט אוחזת בבטן, אני חייבת להפסיק לאכול שטויות...הקיבה שלי רגישה לכל הדברים המשונים האלו שהוא מכין... אבל פשוט קשה לסרב לו. שטפתי את הפנים וצחצחתי את השיניים, שמתי עליי מסה כזאת של איפור שלא יכלו לראות כמה חיוורת אני נראית. אבל אז החלטתי שלא מתאים לי ללבוש מסכה אז שטפתי את הפנים והתלבשתי כרגיל. ירדתי למטבח וברוס ישר קפץ עליי, הוא צורך תשומת לב גדולה בזמן האחרון...במיוחד ממני. "זה מרגיש לי מוזר" אמרתי לדני בעודי מתיישבת מול כוס התה החם שהוא הכין לי. הוא הסתובב אליי עדיין מחזיק במחבת עם החביתה, שכנראה הכין לעצמו. "מה?" הוא שאל ואז הרים את המחבת כדי להראות לי שהוא מכין אוכל, נדתי לשלילה והוא צחק "את הראשונה שסובלת מהאוכל שאני מכין, זה לא פייר...תמשיכי" הוא חייך "זה מוזר שויקי לא פה" "אה?" הוא הביט בי במבט מלוכסן לא מבין למה בדיוק זה מוזר שהיא לא פה. "היא הייתה פה כמעט חודש והייתי מדברת איתה הרבה וברוס תמיד היה צמוד אליה ועכשיו הוא לא מתרחק ממני..." ואז מיד הוספתי להגנתי "לא שזה דבר רע! פשוט זה מוזר" "אני לא יודע מה איתך אבל אני שמח שהיא ובן חזרו להיות ביחד. וזה שברוס נצמד אלייך זה בגלל שויקי התייחסה אליו הרבה בזמן שהיא שהתה פה ועכשיו היא לא נמצאת אז...הוא נדבק אלייך" "למה הוא לא נדבק אלייך?" אמרתי את זה קצת כדי להתגרות בו והוא שם לב לכך וחייך "כי אני לא מספיק נשית בשבילו" קמתי ונישקתי אותו נשיקה קצרה בפה. "אתה מספיק נשי בשבילי, דני-בוי" "אני יודעת" הוא חייך בקול צפצפני של בנות והניח את המחבת. "זה די מלחיץ כשאתה מדבר ככה" "זה סקסי." ברגע שהוא אמר את זה ברוס יצא מהמטבח כשהוא נובח. "אפילו הכלב שלך מפחד ממך!" צחקתי וחזרתי להתיישב. "הוא יתגבר על זה" דני חייך והתיישב מולי עם ארוחת הבוקר שלו. "אז את בטוחה שאת לא רוצה לאכול? אני יכול להכין לך משהו נורמלי..." "אני אקנה איזה כריך או משהו בקפיטריה, אני גם ככה צריכה לזוז" קמתי ואחרי שהוא סיים לבלוע את מה שהיה לו בפה נתתי לו עוד נשיקה, קצרה. "אל תחזרי מאוחר, אה" הוא חייך "בתיאבון" כשיצאתי מהדירה פתאום הרגשתי רעבה אבל מיד שמחתי על שסירבתי שדני יכין לי ארוחה, לא בא לי להיות עם קלקולי קיבה שלושה ימים לפני ערב ההתרמה...ממש לא בא לי.
ממממ...מריחים את זה?? האקשן כבר ממש בפינהה


