xXxAmitushxXx
New member
../images/Emo214.gifDont Wake Me Up פרק 58 ../images/Emo9.gif../images/Emo214.gif
סורי !!! היו שבועיים מטורפיםםם!!!! פרקים קודמים: http://www.tapuz.co.il/TapuzForum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=135758936 שורות אחרונות: (פרנקי) "הבעיה היא שעם דני טום והארי אין דברים כאלו...אנחנו בדרך כלל עומדים בזמנים, או שפשוט כולנו מבריזים" הוא צחק והתקדם אליי כדי לנשק אותי. "שיהיה לך יום טוב, אם תצטרכי משהו תתקשרי אליי" "טוב" חייכתי לבסוף והוא יצא. אז מה אני עושה עכשיו? שאלתי את עצמי ופרסלי הביט בי בעיניו הגדולות ופרצופו המעוך שאני כה אוהבת. "סיבוב?" שאלתי אותו והוא נבח. "אוקיי. פליי!!" צעקתי גם לכלבו של דאגי והוא ירד במהירות כבר עם הקולר. חייכתי וידעתי שלפחות משהו אחד טוב ייצא מהיום הזה. פרק 58, קריאה מהנה
*ג'יו* "איפה היא?!" שאלתי מתרוצצת בין המסדרונות של בית החולים. כולם הביטו בי עם פנים אבלות ולא יכולתי להאמין. רופא אחד נעמד מולי, עיניים כחולות מהפנטות, שיער שטני עם בלורית כזו, מישהו מהסרטים. הוא אחז דפים בידו ושאל לשמה. הנהנתי כששמעתי את שמה ואז פניו הושפלו. "אני מצטער..." הדמעות זלגו ולא פסקו, קארי התקדמה אליי וחיבקה אותי. זה לא היה אמור להיות ככה. "לא..." נאנחתי ונפלתי על הריצפה, מיואשת. "לא..." "איך נספר לו?" קארי בכתה גם היא, עיניה היפות כאובות ואדומות. "אני לא יודעת..." עניתי והמשכתי לבכות, גם אחרי שהבמאי צעק "קאט" ג'יו רצה אליי עם תלבושת של חולה בבית חולים. "היית גדולה!!" היא חיבקה אותי וצחקה "אני לרגע האמנתי שאני מתה!" "אל תדברי ככה" הסמקתי, אני די בטוחה בזה. "כדאי שתתחילי להפנים שאני אתן לך מחמאות כל הזמן, כי את פשוט טובה!" היא חייכה ואז הביטה בקארי "ואת!! וואוווו... כשאמרת את החלק שלך מקודם...אין לי מילים, באמת" "תודה ג'יין" קארי חייכה "מישהי רוצה לשתות?" היא שאלה ואני וג'יין נדנו לשלילה. "טוב אני כבר חוזרת" היא הלכה למזנון והתיישבנו על הכיסאות שלנו, מחכות לצילומים הבאים. "אני עייפה...מאוד!" אמרתי לג'יין בעודנו סוקרות את סט הצילומים, מביטות באנשי התפאורה משנים את החדרים ומתכוננים לצילומים הבאים. "ספרי לי על זה..." היא צחקה "אני לא מאמינה שסוף סוף סיימנו להקליט ושהכול כבר מוכן!" "אני מתה לראות איך הכול יהיה בסוף" "פרנק סיפר לי שיש לנו סיכוי ממש אבל ממש טוב...כי אמה ווטסון מזייפת הרבה" היא חייכה והתחלנו לצחוק שתינו. *דאגי* הלכתי לדירה של דני, הוא כזה משועמם שהציע לי לראות איתו את "חייזרים בעליית הגג". "היי אח שלו" הוא פתח את הדלת בעודו לובש בוקסר...וזהו. "לא קר לך??" הצטמררתי, היה איזה מינוס חמישים מעלות בחוץ! "אחי, המזגן שלי פשוט תותח" הוא צחק ונכנסנו לדירה. אחרי חמש שניות הבנתי על מה הוא דיבר, הזיעה כבר כמעט נטפה לי מהמצח והתחלתי גם אני להוריד כמה שכבות. "טוב חמש דקות אני יורד" הוא אמר ונעלם. בינתיים התיישבתי ליד ברוס שהיה שקוע בטלוויזיה ושיחקתי ווי. לא לקח לו חמש דקות כפי שאתם מבינים. כשלבסוף החליט לרדת הוא זז כ"כ מהר ולא אמר לי דבר והדבר הבא שאני זוכר הוא שעמדנו מול חנות תכשיטים. "מה זה?" שאלתי אותו "דני...אתה לא צריך..." שנינו צחקנו והוא דחף אותי לחנות. "שלום" דני עמד מול המוכרת שחייכה אליו ואם היא הייתה יכולה בוודאי הייתה מפשיטה אותו בעיניה עם כל המבטים האלו. "איך אני יכולה לעזור?" "אני מחפש טבעת נישואין..." עלה סומק על לחיו של דני ואז זה היכה בי. "מה?!" כמעט שצעקתי. הוא הסתובב אליי במהירות עם חיוך מטופש על פניו "על מה כבר חשבת?" "אני יודע...סתם תכשיט או משהו..." עניתי והוא חייך שוב "וואי...אתה באמת?..." "אתה לא חושב שהגיע הזמן?" הוא שאל ואני הנהנתי. "מהרגע הראשון שראיתי אתכם ביחד דמיינתי לעצמי שנעמוד פה מתישהו" חייכתי והוא חיבק אותי. "תקווה שהיא תגיד כן" "אני מקווה בשבילה שהיא תגיד לא" צחקתי והוא נד בראשו והסתובב למוכרת שהראתה לנו כל מיני סוגים של טבעות. "לא...לא...לא...לא" הוא אמר על כמעט כל טבעת. "אני רוצה משהו מיוחד..." "משהו מיוחד זאת אומרת משהו יקר? משהו ענק?" המוכרת שאלה בבלבול "האמת שלא...משהו אינטימי לא פלצני..." הוא אמר לה ושוב היא הראתה לו עוד כמה טבעות. *דני* ואז ראיתי אותה. בקופסה לבנה עם עיטורים זהובים. חשבתי לעצמי שבטוח בפנים תהיה טבעת מיוחדת. "אפשר לראות?" שאלתי את המוכרת וזו הנהנה ופתחה אותה. אני ודאגי החסרנו נשימה, אני נשבע! זו הייתה טבעת מרובעת, עדינה כזו,ובתוך היהלום נוצרה צורת לב- שבברור לא הייתה אמורה להיראות ככה, אלא כאילו במקרה נוצרה, בצבע אדום חלוש. "אפשר לחרוט הקדשה בפנים?" שאלתי, עדיין מהופנט "ברור" היא חייכה, רואים שהיא כמעט התייאשה ממני. "אז אני לוקח אותה" חייכתי "היא די יקרה...ועוד עם חריטה עליה..." המוכרת הזהירה וקטעתי אותה עם ידי "תאמיני לי...הכסף זה ממש לא העניין פה. היא שווה הרבה יותר" "היא בהחלט זכתה" המוכרת אמרה, מתכוונת לג'יין. דאגי הנהן. "מה תרצה שיהיה כתוב עליה?" דאגי הביט בי וכמו המוכרת השתוקק לדעת מה יהיה כתוב. "אני אוהב אותך" אמרתי ישר "זהו?" דאגי הביט בי "זו האמת...האמת הפשוטה" "האמת שזה נכון, לא צריך להגזים" המוכרת חייכה אליי ורשמה את כל הפרטים במחשב. שילמתי לה ואני ודאגי יצאנו משם. ריחפתי. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ פרק הבא יום חמישי
תגובות
סורי !!! היו שבועיים מטורפיםםם!!!! פרקים קודמים: http://www.tapuz.co.il/TapuzForum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=135758936 שורות אחרונות: (פרנקי) "הבעיה היא שעם דני טום והארי אין דברים כאלו...אנחנו בדרך כלל עומדים בזמנים, או שפשוט כולנו מבריזים" הוא צחק והתקדם אליי כדי לנשק אותי. "שיהיה לך יום טוב, אם תצטרכי משהו תתקשרי אליי" "טוב" חייכתי לבסוף והוא יצא. אז מה אני עושה עכשיו? שאלתי את עצמי ופרסלי הביט בי בעיניו הגדולות ופרצופו המעוך שאני כה אוהבת. "סיבוב?" שאלתי אותו והוא נבח. "אוקיי. פליי!!" צעקתי גם לכלבו של דאגי והוא ירד במהירות כבר עם הקולר. חייכתי וידעתי שלפחות משהו אחד טוב ייצא מהיום הזה. פרק 58, קריאה מהנה
