xXxAmitushxXx
New member
../images/Emo214.gifDont Wake Me Up פרק 9 ../images/Emo9.gif../images/Emo214.gif
מצטערת על השעה למדתי כל היום למועד ב' במתמטיקה
בהצלחה לכל מי שעושה !!!
פרקים קודמים: http://www.tapuz.co.il/TapuzForum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=131395245 שורות אחרונות: "נראה אתכם כשהכול ייסתדר, בוא דאגי" קמתי ודאגי אחריי "דני...אני באמת מצטער, אתה יודע שאני אוהב אותך ואני מקווה שהכול יסתדר בסופו של דבר" דני קם אליו וחיבק אותו, ובעיניו היו דמעות "אני גם מקווה שהכול יסתדר, אני לא רוצה שזה יהרוס כלום, אני ואתה עדיין אחים כן?" "ברור" דאגי חייך ואני והארי היינו מודאגים. למה הם הכניסו את עצמם?... קריאה מהנה, פרק 9
*דאגי* אחרי השיחה שהייתה עם דני הרגשתי הקלה עצומה, טום הסיע אותי לבית והתארגנתי מהר. סידרתי את המזוודה ונסעתי לשדה התעופה, זו לא בעיה בשבילי להשיג כרטיס לצרפת, וטוב שכך אני באמת פצצת זמן, אני חייב לדעת של מי התינוק, אני חייב לדעת אם הוא שלי... ואני חייב לדעת מה יקרה עם ג'יין. חיכיתי שעה עד שעליתי על המטוס, פחדתי מוות מהטיסה ומזל שהייתה בטיסה נערה מתבגרת שבמקרה מעריצה שלי כי היא החזיקה לי את היד ועזרה לי לנשום, כי באמת שאני לא יודע לנשום... הגעתי לצרפת והגעתי לבית המלון של ג'יין. זו לא הייתה בעיה להשיג את המפתח לחדר שלה... בכל זאת...דאגי פוינטר...חה חה חה... *ג'יין* אחרי שכולם היו בטוחים שאני בהריון, שלא ידעתי עליו אפילו... החלטתי לעשות בדיקת הריון. הלכתי לקנות חבילות של בדיקות הריון, ואני אומרת חבילות בכוונה...רק כדי להיות בטוחה. נכנסתי לחדר ולמקלחת ופיזרתי את כל הבדיקות בכל עבר. חיכיתי כמה דקות וכשראיתי את התוצאה התחלתי לבכות, אני לא מאמינה... הייתי חייבת להתקשר לדני כדי לספר לו, כי הוא בטח כבר יודע על כך וכשפתחתי את הדלת של המקלחת הוא עמד מולי. *דאגי* היא התחילה לבכות וחיבקתי אותה. הרמתי את ראשה כדי לראות מה התשובה והיא נדה לשלילה "מה?..." שאלתי "אני לא בהריון" היא התחילה לבכות שוב ואני בטוח שהיא הרגישה הקלה, וגם אני. אחרי כמה דקות היא אמרה לי לשבת ולחכות כי היא צריכה לסדר את כל הבלאגן שהיא עשתה במקלחת, חייכתי והתיישבתי במרפסת בחוץ. היא יצאה אחריי ועמדה. קמתי גם אני ונשענתי על המעקה של המרפסת, הנוף היה משגע. השמש החלה לשקוע והשמיים נצבעו בצבעים חמים. התקרבתי אליה והיא הביטה בי "למה עשית את זה? היה לנו כ"כ טוב..." "ג'יין, אני יודע מה את חושבת...אבל זה לא הייתי אני" התחלתי להסביר לה, והיא התחילה לבכות "אז דמיינתי אותך? דמיינתי אותה?" היא שאלה ועיניה הכחולות היו כ"כ יפות שהסתנוורתי מהן "תקשיבי...פרנקי הייתה באותו הזמן בסיבוב הופעות באמריקה, וזה לא הייתי אני...בכל הזמן שהייתי איתך הייתי תקוע או באולפן ההקלטות או בבית...או איתך. לא הייתה לי אף אחת, ואני גם לא רוצה אף אחת חוץ ממך..." "אני..." היא עמדה שם מבולבלת לחלוטין וללא מילים. רציתי רק לחבק אותה ולנשק אותה אבל ידעתי כי המעשה הנכון הוא להתרחק, היא של דני עכשיו. "ומה עם דני? זה מה שהוא עשה לך כשהוא חשב שאני בהריון ממך?" היא שאלה וליטפה את לחיי חייכתי "כן, אבל אם זה היה מישהו אחר ממזמן לא הייתי עומד פה." "אני כ"כ מצטערת על כל הבלגאנים שעשיתי..." "זה בסדר..." *ג'יין* אני שמחה על זה שלא נישקתי אותו, אני צריכה קודם להסדיר את העניינים עם דני... כשראיתי אותו חשתי הקלה ש...אף אחד לא יוכל להבין, הקלה כזאת מקבלים רק בגן עדן...אני בטוחה בזה. החלטנו לצאת למגדל אייפל אם אנחנו כבר בפריז...למה לא... עלינו על המגדל והבטנו על העיר הכי יפה בעולם, העיר הכי רומנטית. הגנבתי מבטים אליו בלי שישים לב...אם הוא היה יכול לדעת כמה אני אוהבת אותו...אם הוא היה יכול לדעת איך הוא נראה באורות האלו... החזקתי את ידו, זה המעט שאני יכולה לעשות, זה הרבה בשביל שנינו. הוא חייך והמשיך להביט על העיר היפה, וזאת תמונה שאני לא אשכח. רק שלושה ימים וחצי היינו בפריז. דאגי נשאר איתי בימים האלו. ולא, לא עשינו דבר. הם עברו כ"כ מהר כי נהניתי ועבדתי קשה בזמן שהוא הסתובב לו בעיר וקנה בגדים ומזכרות לכולם. חזרנו ללונדון וחיכינו בשדה התעופה לדני. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ פרק הבא בהודעה הבאה
מצטערת על השעה למדתי כל היום למועד ב' במתמטיקה
