תודה רבה
בקשר ליוקרתה של האוניברסיטה העברית בירושלים בתחום היחסים הבינלאומיים- כן, ככה אומרים. אמנם אני לא מכיר מספיק טוב מוסדות אחרים בארץ, אבל בכל זאת בא לי לחוות את דעתי על יתרונות וחסרונות של יחב"ל (ספציפית) באוניברסיטה העברית.
יתרונות:
מדובר במחלקה יוקרתית שמתמחה ביחסים בינלאומיים במגוון תחומים (ביטחון, כלכלה, משפט וכדומה). ביחד עם המחלקה האחות למדע המדינה באוניברסיטה העברית מדובר ככל הנראה במחלקות המובילות בארץ למדעי המדינה, במיוחד לתארים שני ושלישי, ומלמדים כאן מרצים ידועי שם. ככה שאם פלוני שוקל תארים שני ואינשאללה שלישי בתחום יחסים בינלאומיים ו\או מדע המדינה כדאי לו לשקול בחיוב להתערות באוניברסיטה העברית עוד משלב מוקדם.
תוכנית הלימודים קשה ותובענית (כמובן, יחסית לתואר ממוצע במדעי החברה). אין הנחות והגישה היא רצינית.
בהנחה שרוב האנשים לומדים במסלול דו-חוגי (יחב"ל+חוג נוסף), ניתן לסמוך על האוניברסיטה העברית שגם שאר החוגים שלה הם יוקרתיים וטובים, אם לא המובילים בארץ- אם זה היסטוריה כללית, לימודי מזרח תיכון, לימודי מזרח אסיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, כלכלה, משפטים, תקשורת, וכמובן- מדע המדינה, וכו'.
יתרון נוסף של הלימודים בירושלים התפתח לאחרונה: עמותת "רוח חדשה" הירושלמית החלה להפעיל "תוכנית מתמחים" לסטודנטים. במסגרת התוכנית הזאת סטודנטים מכל מיני חוגים באוניברסיטה (יחסים בינלאומיים, מדע המדינה, כלכלה, תקשורת, משפטים, מנהל עסקים ועוד) משתלבים בעבודה לכמה שעות בשבוע במסגרת ארגונים ומוסדות שונים ברחבי העיר- בלא שכר. אמנם כסף לא רואים מזה, אבל מצד שני זו יכולה להיות, באופן פוטנציאלי לפחות, הזדמנות לצבור ניסיון וקשרים בתחומים כמו עזרה פרלמנטרית בכנסת ו\או בעירייה, דוברות ויחסי ציבור, עזרה במחקר, וכדומה. החל מהשנה הנוכחית האוניברסיטה החלה להכיר בחלק מן ההתמחויות לצורך קבלת נקודות זכות אקדמיות (ביחב"ל בינתיים רק לתלמידי שנה ג' ככל הידוע לי). אני, למשל, השתלבתי השנה (שלא במסגרת קורס) בהתמחות ביחידה לדמוקרטיה השתתפותית של מרכז ציפורי. אמנם זו התמחות שרלוונטית יותר אולי לחוג השני שלי, סוציולוגיה, או למדע המדינה, אבל בכל זאת- יוצא לי לעזור במחקר בנושא דמוקרטיה, ולהשתתף (ולו בצורה מינורית) בקידום פרויקט "עיר דמוקרטית" שהמרכז מבקש ליישם במספר ערים בארץ. זה די מגניב. כמובן, היתרון הזה בטל לו לפלוני יש פרוטקציות או אפשרויות אחרות להתשלב בעבודה משמעותית ומעניקת ניסיון באזור אחר בארץ. או לחילופין, אם דרושה לו לפלוני עבודה בשיכר בהקף משמעותי תוך כדי הלימודים בצורה שלא תאפשר לו להשתלב בהתמחות (אם כי, היו שמועות על מענקים לסטודנטים מיעוטי יכולת כלכלית תמורת ההתמחות. לא יודע פרטים).
קמפוס הר הצופים הוא מקום מגניב
.
יש פה הרבה מאוד כוסיות
. חסרונות:
אמנם, המחלקה ליחב"ל "מתחמה" ביחסים בינלאומיים, אבל לא באמת ברור האם ההפרדה בין יחב"ל למדע המדינה היא מועילה או רצוייה. באופן עקרוני התחום האקדמי של יחסים בינלאומיים הוא חלק מהדיסציפלינה הרחבה יותר של מדעי המדינה (Political Science), בדומה לפוליטיקה השוואתית, מחשבה מדינית ומנהל ציבורי. השמועות אומרות שההחלטה ההיסטורית להפריד את יחב"ל מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית נבעה משיקולים פרסונליים ולא משיקולים אקדמיים גרידא. עם זאת, ראוי לציין שמי שמעוניין לקבל בסיס רחב במסגרת לימודי התואר הראשון הפורמליים בתחומי מדעי המדינה באופן כללי יכול ללמוד מסלול דו-חוגי של יחב"ל+מדע המדינה, ואז לוותר על אופציות קורצות אחרות כמו יחב"ל+תקשורת, יחב"ל+היסטוריה (ובכלל זה החוגים הרגיונליים למיניהם), או כל חוג אחר שנטיית ליבו מושכת אותו אליו. באופן אישי אני לומד יחב"ל+סוציולוגיה. לסוציולוגיה הגעתי די במקרה והתלבטתי בין כמה חוגים. את מדע המדינה דווקא לא חשבתי לשלב עם יחב"ל, כי חשבתי בזמנו שיחב"ל יספק אותי בתחום לימודי הפוליטיקה, ואת החוג השני אנצל להרחבת הידע בתחומים אחרים. בדיאבד אני נהנה מסוציולוגיה, והתחום גם מועיל לי כי לסוציולוגיה יש השפעה רבה על מדעי המדינה ויחב"ל. מצד שני אני מרגיש שחסרה לי התעמקות בפוליטיקה השוואתית (ניתן לקחת קורס אחד בפוליטיקה השוואתית במסגרת יחב"ל- לקחתי אותו והוא ממש מעניין אותי). מנהל ציבורי ומחשבה מדינית לא כל כך מושך אותי משום מה, אז את זה אני לא מצטער ש"פספסתי". בקיצור, תחום אפור.
תוכנית הלימודים של החוג קשה ותובענית- יש אומרים תובענית מדי. זוהי בעיה שפוקדת במיוחד אנשים שהגיעו ליחב"ל וציפו ללמוד לימודי דיפלומטיה מעונבים במטרה לצאת מהפקולטה ישירות לשגרירות כלשהי (רמז- הם מתאכזבים מהר מאוד). כמו כן הבעיה פוקדת אנשים שלקחו את יחב"ל בתור חוג שני וציפו ללימודים מעניינים וכיפיים. תחת זאת, תוכנית החוג היא עמוסה, די נוקשה ולעתים הדרישות שלה עלולות להיראות לא פרופורציונליות (בעיקר בכל מה שקשור לכתיבת עבודות- הלימודים מכינים לקראת תארים מתקדמים מחקריים ולכן יש דגש על כתיבת עבודות מהסמסטר הראשון- ורבים מתבאסים מכך). מצד שני- מי שקריאה וכתיבה הם בראש שלו- כמוני, למשל- עשוי עוד ליהנות מזה.
נדמה לי שיש קצת בעיה עם קורסי החובה של החוג. אמנם, אי אפשר לומר שכלכלה בינלאומית ומשפט בינלאומי אינם תחומים משיקים ליחב"ל, אך למעשה חומר הלימוד שלהם שייך לדיסציפלינות של כלכלה ומשפטים, לא יחב"ל. יכול להיות שנותנים לזה טיפה יותר מדי דגש, וקצת פחות מדי דגש על אירועים בינלאומיים עכשוויים. בקיצור- מי שלא מתעניין בחלק ניכר מקורסי החובה (של שנה ב', בעיקר), צריך סבלנות כדי להגיע לנושאים המעניינים אותו יותר. מצד שני, ולפחות בכל מה שנוגע לעיסוק בנושאים בינלאומיים עכשווים- אני כמעט בטוח לחלוטין שהמצב אינו טוב יותר במחלקות אחרות למדע המדינה בארץ (אם כי תוכנית הלימודים של המרכז הבינתחומי ב"דיפלומטיה וממשל" נראית לי מעניינת למדי מהיסתכלות חטופה בשנתון שלהם).
יש הרבה כוסיות- איך אפשר להתרכז בספריה כשפתאום עובר לידך ישבן חטוב?!