../images/Emo215.gif Let It Go
מאירועי הפרק הקודם [פרק 3]: קייטי עושה לרוקסי בדיקות, ופתאום רוקסי מחזיקה את היד שלה. קייטי קוראת מהר לבן ורוקסי מתעוררת. קייטי מודיעה את זה למשפחה של רוקסי, ואמא של רוקסי מספרת את זה לסבתו של ג'יימס, ורגשותיה מעורבלים. מאט ודייב באים לבית של סטיב, ושואלים אותו למה הוא לא בא לביה"ס והוא אומר להם שחברים שלו באו אליו. פרק 4: -בבית של סטיב- -נקודת המבט של מאט- הרגשתי שהוא משום מה משקר לי. אבל דיי שכחתי מזה, כי הייתי שקוע בתוך הפלייסטיישן ובקולה. דייב וסטיב הגיעו לגמר של המשחק. "יא בנפרוצה אל תהרוג אותי!" סטיב אמר. "אני לאאאא. שיט!" דייב אמר. "מגיע לך" "היי, אל תשכח שאני לוחם עם בחורה!!!" דייב אמר. "נו ברור, כי אתה ממש מזדהה איתה." אמרתי. "אמאשלך מזדהה איתה" דייב אמר לי. "נו זה ידוע שהיית בחורה בגלגול הקודם." "לא אני לא." "שתוק." אמרתי. "שתוק אתה." דייב אמר. "חהחהחה השחקנית שלי קורעת את העכוז של השחקן שלך." "זה רק זמני!!" סטיב אמר והמשיך לשחק. "השחקן שלו בטח הומו" דייב אמר ושנינו צחקנו. "אתה הומו!" סטיב אמר. "לא, אתה הומו!" דייב אמר. הייתה שתיקה ואז סטיב ניצח במשחק. -בבית החולים- -נקודת המבט של אמא של רוקסי- "אתם יכולים לראות אותה" קייטי אמרה. "בואו אחריי." עברנו הרבה חדרים, בכל חדר ניסיתי להציץ. הייתי כ"כ נרגשת, עברו לי במוח כ"כ הרבה מחשבות. הבת שלי חוזרת אליי. "טוב, הגענו. מי נכנס ראשון?" היא שאלה. "הממ.... אמא שלה." בעלי ענה. "אתה בטוח?" שאלתי. "כן." "טוב, תהיי עדינה איתה, תשדלי לא לצרוח וגם לא לחבק אותה ממש חזק. בגלל שהמצב הפסיכולוגי שלה לא כ"כ טוב, אל תשאלי אותה יותר מידי שאלות על מה שקרה." "אוקיי." אמרתי ונכנסתי. ראיתי אותה על המיטה. את הילדה הקטנה והיפה שלי. "רוקסי!" אמרתי ועלו לי דמעות של אושר לעיניים. "אמא!" היא לחשה, ראו שהיא הייתה חלשה עדיין. חיבקתי אותה ואמרתי לה "אני אוהבת אותך יותר מכל דבר בעולם." "גם אני אוהבת אותך" "איך את מרגישה?" שאלתי. "בסדר, קצת תשושה, אבל בסדר." "טוב, לא פלא. היית מחוסרת הכרה כמעט שבוע." "אמא... אני מצטערת. אני לא הייתי צריכה לעשות את זה." היא אמרה. "תעזבי את זה עכשיו, העיקר שעכשיו את בסדר." אמרתי לה. "איפה אבא?" "ליד הדלת. את רוצה שאני אקרא לו?" "תכף." "טוב חמודה שלי." אמרתי ונשקתי לה על המצח. "ואיפה ג'יימס?" היא שאלה. לא ידעתי איך לענות לה. "ג'יימס.. הממ..." "הוא פה?" "תקשיבי רוקסי... ג'יימס נמצא ב.." לא הספקתי לסיים את המשפט ובן נכנס. "אני צריך לעשות בדיקות לגברת הצעירה" "טוב, אז אני הולכת. אני אוהבת אותך המון!" אמרתי ונתתי לה חיבוק ונשיקה. "גם אני אוהבת אותך המון, אבל אמא, מה עם ג'יימס?" "אח"כ חמודה. טוב?" "כן." היא אמרה. "בן, מתי אבא שלה יוכל להכנס?" שאלתי. "הבדיקות יימשכו מקסימום 15 דקות ואז הוא יוכל להכנס." "יופי. תודה רבה בן." אמרתי ולחצתי לו את היד. "אין על מה, זה התפקיד שלי." הוא אמר ויצאתי מהחדר.
מאירועי הפרק הקודם [פרק 3]: קייטי עושה לרוקסי בדיקות, ופתאום רוקסי מחזיקה את היד שלה. קייטי קוראת מהר לבן ורוקסי מתעוררת. קייטי מודיעה את זה למשפחה של רוקסי, ואמא של רוקסי מספרת את זה לסבתו של ג'יימס, ורגשותיה מעורבלים. מאט ודייב באים לבית של סטיב, ושואלים אותו למה הוא לא בא לביה"ס והוא אומר להם שחברים שלו באו אליו. פרק 4: -בבית של סטיב- -נקודת המבט של מאט- הרגשתי שהוא משום מה משקר לי. אבל דיי שכחתי מזה, כי הייתי שקוע בתוך הפלייסטיישן ובקולה. דייב וסטיב הגיעו לגמר של המשחק. "יא בנפרוצה אל תהרוג אותי!" סטיב אמר. "אני לאאאא. שיט!" דייב אמר. "מגיע לך" "היי, אל תשכח שאני לוחם עם בחורה!!!" דייב אמר. "נו ברור, כי אתה ממש מזדהה איתה." אמרתי. "אמאשלך מזדהה איתה" דייב אמר לי. "נו זה ידוע שהיית בחורה בגלגול הקודם." "לא אני לא." "שתוק." אמרתי. "שתוק אתה." דייב אמר. "חהחהחה השחקנית שלי קורעת את העכוז של השחקן שלך." "זה רק זמני!!" סטיב אמר והמשיך לשחק. "השחקן שלו בטח הומו" דייב אמר ושנינו צחקנו. "אתה הומו!" סטיב אמר. "לא, אתה הומו!" דייב אמר. הייתה שתיקה ואז סטיב ניצח במשחק. -בבית החולים- -נקודת המבט של אמא של רוקסי- "אתם יכולים לראות אותה" קייטי אמרה. "בואו אחריי." עברנו הרבה חדרים, בכל חדר ניסיתי להציץ. הייתי כ"כ נרגשת, עברו לי במוח כ"כ הרבה מחשבות. הבת שלי חוזרת אליי. "טוב, הגענו. מי נכנס ראשון?" היא שאלה. "הממ.... אמא שלה." בעלי ענה. "אתה בטוח?" שאלתי. "כן." "טוב, תהיי עדינה איתה, תשדלי לא לצרוח וגם לא לחבק אותה ממש חזק. בגלל שהמצב הפסיכולוגי שלה לא כ"כ טוב, אל תשאלי אותה יותר מידי שאלות על מה שקרה." "אוקיי." אמרתי ונכנסתי. ראיתי אותה על המיטה. את הילדה הקטנה והיפה שלי. "רוקסי!" אמרתי ועלו לי דמעות של אושר לעיניים. "אמא!" היא לחשה, ראו שהיא הייתה חלשה עדיין. חיבקתי אותה ואמרתי לה "אני אוהבת אותך יותר מכל דבר בעולם." "גם אני אוהבת אותך" "איך את מרגישה?" שאלתי. "בסדר, קצת תשושה, אבל בסדר." "טוב, לא פלא. היית מחוסרת הכרה כמעט שבוע." "אמא... אני מצטערת. אני לא הייתי צריכה לעשות את זה." היא אמרה. "תעזבי את זה עכשיו, העיקר שעכשיו את בסדר." אמרתי לה. "איפה אבא?" "ליד הדלת. את רוצה שאני אקרא לו?" "תכף." "טוב חמודה שלי." אמרתי ונשקתי לה על המצח. "ואיפה ג'יימס?" היא שאלה. לא ידעתי איך לענות לה. "ג'יימס.. הממ..." "הוא פה?" "תקשיבי רוקסי... ג'יימס נמצא ב.." לא הספקתי לסיים את המשפט ובן נכנס. "אני צריך לעשות בדיקות לגברת הצעירה" "טוב, אז אני הולכת. אני אוהבת אותך המון!" אמרתי ונתתי לה חיבוק ונשיקה. "גם אני אוהבת אותך המון, אבל אמא, מה עם ג'יימס?" "אח"כ חמודה. טוב?" "כן." היא אמרה. "בן, מתי אבא שלה יוכל להכנס?" שאלתי. "הבדיקות יימשכו מקסימום 15 דקות ואז הוא יוכל להכנס." "יופי. תודה רבה בן." אמרתי ולחצתי לו את היד. "אין על מה, זה התפקיד שלי." הוא אמר ויצאתי מהחדר.
תודה לך!