../images/Emo215.gif Let It Go
מחר יש לי צילומים לספר מחזור >< והטיול היה.... מצחיק! ----------------------- מאירועי הפרק הקודם [פרק 5]: קייטי מספרת לרוקסי מה קרה לג'יימס. רוקסי מבקשת לראות אותו, וקייטי אומרת לה שהיא תראה אותו למחרת בבוקר. קייטי אומרת לרוקסי איפה היא תהיה אחרי שהיא תשתחרר מביה"ח. רוקסי משתוללת ומזריקים לה סם הרדמה. אמא של רוקסי אומרת לאמה שרוקסי התעוררה והיא ומאט הולכים לביה"ח. אמה נכנסת לדבר עם רוקסי. פרק 6: -נקודת המבט של אמה- -בחדר של רוקסי- "אמה, את לא מבינה. אם אני לא הייתי מתאבדת, הוא לא היה מתאבד. והוא לא היה מגיע למצב הזה." רוקסי אמרה. "זה לא נכון. לג'יימס היו רגשות ומחשבות משלו, וזה שהוא התאבד זו הייתה החלטה שלו. לא שלך. את לא ידעת שהוא יעשה את זה." אמרתי. "היו רגשות?" היא אמרה והתחילה לבכות. "יש רגשות. ויש מחשבות. הוא יבריא. הוא יחזור לעצמו." "ואם לא?" "זה ג'יימס. הבחור שלך. הבחור החזק שלך. הוא יעבור את זה." "ואם הוא לא?" היא אמרה וירדה לי דמעה, אחר דמעה, אחר דמעה. "הוא כן. זה ג'יימס. תאמיני בו." "אני מאמינה אבל..." היא אמרה ונאנחה. "אין אבל. טיפה אמונה, רוקסי, טיפה אמונה. ועוד טיפה תקווה. זה מה שיעזור לג'יימס." "אני לא יודעת." היא אמרה. "טוב, נראה לי שאני אלך. את רוצה שמאט ייכנס?" אמרתי וניגבתי את הדמעות. "כן, אבל עוד 10 דקות, טוב?" "כן, ברור." אמרתי והלכתי לכיוון הדלת. "ואמה.." רוקסי אמרה. "מה?" "תודה." "תודה לך. אני תמיד פה בשבילך." אמרתי, הלכתי לחבק אותה ויצאתי. -נקודת המבט של מאט- -בחדר המתנה- אמה יצאה מהחדר עם דמעות. חיבקתי אותה חזק. "מאט..." היא אמרה. "ששש... די. יהיה בסדר. אני אוהב אותך." אמרתי. אמה המשיכה לבכות והמשכתי לחבק אותה. אחרי 10 דקות היא נרגעה קצת. "חכי פה, אני אביא לך שוקו." "תודה מאטי." "אין על מה." חזרתי עם השוקו ונתתי לה אותו. "רוקסי רוצה שתיכנס אליה." "עכשיו?" שאלתי. "כן." "טוב." אמרתי ונכנסתי לחדר של רוקסי. -בחדר של רוקסי- נכנסתי וישר חיבקתי אותה. דיברנו קצת ואז היא אמרה לי שמחר היא רואה את ג'יימס. "באמת?" אמרתי. "כן! אני מתה לראות אותו. את הפנים שלו, הגוף שלו." "תמסרי לו ד"ש." "ברור." היא אמרה וזלגה לה דמעה. ניגבתי את הדמעה. "רוקסי, אני לא חושב שלעשות פה בריכה זה מה שיעזור לג'יימס. נכון שאת לא היית רוצה שהוא יבכה כ"כ הרבה אם זה היה קורה לך?" "נכון. אתה צודק. אני צריכה להיות חיובית, להיות בעדו." "יו גו גירל!" אמרתי, חיבקתי אותה ויצאתי. -יום אחרי- -נקודת המבט של רוקסי- קייטי נכנסה לחדר. "בואי" היא אמרה לי וקמתי מהמיטה. "איך השיער שלי?" שאלתי. "מהמם." "יופי." עמדנו מחוץ לחדר של ג'יימס. "את מוכנה לזה?" היא שאלה. "כן." אמרתי והלב שלי החל לדפוק בחוזקה. אני אראה את ג'יימס. היום. עכשיו. היא פתחה את הדלת ושתינו נכנסנו למסדרון. הלכנו ואחרי 3 חדרים היא אמרה שזה החדר שלו. "אני סופרת עד שלוש ובשלוש ניכנס, טוב?" "כן." "1... 2... 3".
מחר יש לי צילומים לספר מחזור >< והטיול היה.... מצחיק! ----------------------- מאירועי הפרק הקודם [פרק 5]: קייטי מספרת לרוקסי מה קרה לג'יימס. רוקסי מבקשת לראות אותו, וקייטי אומרת לה שהיא תראה אותו למחרת בבוקר. קייטי אומרת לרוקסי איפה היא תהיה אחרי שהיא תשתחרר מביה"ח. רוקסי משתוללת ומזריקים לה סם הרדמה. אמא של רוקסי אומרת לאמה שרוקסי התעוררה והיא ומאט הולכים לביה"ח. אמה נכנסת לדבר עם רוקסי. פרק 6: -נקודת המבט של אמה- -בחדר של רוקסי- "אמה, את לא מבינה. אם אני לא הייתי מתאבדת, הוא לא היה מתאבד. והוא לא היה מגיע למצב הזה." רוקסי אמרה. "זה לא נכון. לג'יימס היו רגשות ומחשבות משלו, וזה שהוא התאבד זו הייתה החלטה שלו. לא שלך. את לא ידעת שהוא יעשה את זה." אמרתי. "היו רגשות?" היא אמרה והתחילה לבכות. "יש רגשות. ויש מחשבות. הוא יבריא. הוא יחזור לעצמו." "ואם לא?" "זה ג'יימס. הבחור שלך. הבחור החזק שלך. הוא יעבור את זה." "ואם הוא לא?" היא אמרה וירדה לי דמעה, אחר דמעה, אחר דמעה. "הוא כן. זה ג'יימס. תאמיני בו." "אני מאמינה אבל..." היא אמרה ונאנחה. "אין אבל. טיפה אמונה, רוקסי, טיפה אמונה. ועוד טיפה תקווה. זה מה שיעזור לג'יימס." "אני לא יודעת." היא אמרה. "טוב, נראה לי שאני אלך. את רוצה שמאט ייכנס?" אמרתי וניגבתי את הדמעות. "כן, אבל עוד 10 דקות, טוב?" "כן, ברור." אמרתי והלכתי לכיוון הדלת. "ואמה.." רוקסי אמרה. "מה?" "תודה." "תודה לך. אני תמיד פה בשבילך." אמרתי, הלכתי לחבק אותה ויצאתי. -נקודת המבט של מאט- -בחדר המתנה- אמה יצאה מהחדר עם דמעות. חיבקתי אותה חזק. "מאט..." היא אמרה. "ששש... די. יהיה בסדר. אני אוהב אותך." אמרתי. אמה המשיכה לבכות והמשכתי לחבק אותה. אחרי 10 דקות היא נרגעה קצת. "חכי פה, אני אביא לך שוקו." "תודה מאטי." "אין על מה." חזרתי עם השוקו ונתתי לה אותו. "רוקסי רוצה שתיכנס אליה." "עכשיו?" שאלתי. "כן." "טוב." אמרתי ונכנסתי לחדר של רוקסי. -בחדר של רוקסי- נכנסתי וישר חיבקתי אותה. דיברנו קצת ואז היא אמרה לי שמחר היא רואה את ג'יימס. "באמת?" אמרתי. "כן! אני מתה לראות אותו. את הפנים שלו, הגוף שלו." "תמסרי לו ד"ש." "ברור." היא אמרה וזלגה לה דמעה. ניגבתי את הדמעה. "רוקסי, אני לא חושב שלעשות פה בריכה זה מה שיעזור לג'יימס. נכון שאת לא היית רוצה שהוא יבכה כ"כ הרבה אם זה היה קורה לך?" "נכון. אתה צודק. אני צריכה להיות חיובית, להיות בעדו." "יו גו גירל!" אמרתי, חיבקתי אותה ויצאתי. -יום אחרי- -נקודת המבט של רוקסי- קייטי נכנסה לחדר. "בואי" היא אמרה לי וקמתי מהמיטה. "איך השיער שלי?" שאלתי. "מהמם." "יופי." עמדנו מחוץ לחדר של ג'יימס. "את מוכנה לזה?" היא שאלה. "כן." אמרתי והלב שלי החל לדפוק בחוזקה. אני אראה את ג'יימס. היום. עכשיו. היא פתחה את הדלת ושתינו נכנסנו למסדרון. הלכנו ואחרי 3 חדרים היא אמרה שזה החדר שלו. "אני סופרת עד שלוש ובשלוש ניכנס, טוב?" "כן." "1... 2... 3".
