../images/Emo215.gif Let It Go
זהו אתם לא צריכים לסבול אותי יותר
------------------ Let it Go מאירועי הפרק הקודם [פרק 9]: מאט רואה את סטיב וטום מתנשקים. סטיב עושה כאילו שטום נישק אותו בכוח. אח"כ סטיב בא לבית של טום ומתנצל. ואז טום בא לבית של סטיב ומשלים איתו. קייטי מסבירה לרוקסי שג'יימס נושם לבד, אבל זה לא קשור לאם הוא יתעורר או לא. מאט מספר לאמה שסטיב הומו. פרק 10: -בבית של אמה- -נקודת המבט של אמה- "אתה צוחק עלי נכון?" שאלתי. "לא אני לא." מאט ענה. "סטיב סטיב? סטיב חבר שלך מהלהקה?" "כן." "די. לא נכון." "כן נכון." "יואו אני לא מאמינה!" איך גילית את זה?" "את זוכר היום בביה"ס שאמרתי לך שאנחנו צריכים ללכת?" "כן." "אז... ראיתי אותו ואת טום מתנשקים..." "אותו ואת... טום?" אמרתי והייתי בהלם. "אני לא מאמינה." "תאמיני, תאמיני." מאט אמר. "טוב.. בוא נעזוב את זה... אתה רוצה קולה?" שאלתי. "בכיף." מאט אמר והלכתי להביא לו קולה. -בבית החולים- -בפגישה עם הארי- -נקודת המבט של רוקסי- "רוקסי... איך הייתה הפגישה שלך עם ג'יימס?" "תעזוב אותי." "מה כבר אמרתי?" "אתה ידעת שזה יקרה, נכון?" "מה יקרה?" הארי שאל. "כאילו שאתה לא יודע..." מילמלתי. "אני באמת לא יודע." "טוב, חבל. אני לא הולכת לדבר איתך, אתה מעצבן אותי." "למה מעצבן אותך? מה כבר עשיתי?" "כלום. אתה מוכן לעזוב אותי כבר?" "לא." "טוב אז אני ממשיכה לשתוק." "בסדר." "בסדר." אמרתי והארי יצא. -נקודת המבט של הארי- חיפשתי את קייטי כי לא היה לי מושג מה קרה. מצאתי אותה כשהיא עברה שם. "קייטי... מה קרה לג'יימס?" "הוא התחיל לנשום בכוחות עצמו. אבל זה לא מרמז על שום התקדמות במצבו." "אוקיי, אני מבין." "מה עם רוקסי, איך היא?" קייטי שאלה. "היא תהיה בסדר..." אמרתי וידעתי שזה לא נכון. חזרתי לחדר של רוקסי. "אהה, חזרת! איזה כיף!" רוקסי אמרה בזלזול וגילגלה עיניים. "כיף גדול." אמרתי. "מאוד." היא אמרה. "זה לא אשמתך." "אתה מוכן לא להתערב?" "הממ... לא." "טוב תעשה מה שאתה רוצה... אני לא הולכת לדבר איתך." "חבל מאוד, את יודעת? אם היית מדברת איתי היית מרגישה יותר טוב." "כן, ממש." היא מילמלה בציניות. "טוב עזבי רוקסי, אין לך מצב רוח היום. אני אבוא מחר ואני מקווה בשבילך שטיפה תדברי איתי." "אתה יכול לקוות עד שהמשיח יגיע ויחזור." "ביי רוקסי." אמרתי. -בערב- -בבית של סטיב- -נקודת המבט של מאט- הלכתי לדבר עם סטיב, שיחה מגבר אל גבר. דפקתי בדלת והוא פתח. "היי." אמרתי. "היי." הוא ענה. "סטיב אנחנו צריכים לדבר." "אני יודע." הוא אמר ונכנסתי. ישבנו בסלון. "מאט... אני וטום... אנחנו..." "אז זה נכון?" "בערך, לא יודע... אולי." "תענה לי!" "כן." "ולא יכולת לספר לחבר הכי טוב שלך?" "אני... אא...." "התביישת נכון? פחדת שאני אשפוט אותך." "בערך..." "אז כנראה שאתה לא חושב שאנחנו לא חברים מספיק טובים, כי אני תמיד מספר לך הכל." אמרתי ויצאתי מהבית שלו בכעס. ----------- תהנו
זהו אתם לא צריכים לסבול אותי יותר
------------------ Let it Go מאירועי הפרק הקודם [פרק 9]: מאט רואה את סטיב וטום מתנשקים. סטיב עושה כאילו שטום נישק אותו בכוח. אח"כ סטיב בא לבית של טום ומתנצל. ואז טום בא לבית של סטיב ומשלים איתו. קייטי מסבירה לרוקסי שג'יימס נושם לבד, אבל זה לא קשור לאם הוא יתעורר או לא. מאט מספר לאמה שסטיב הומו. פרק 10: -בבית של אמה- -נקודת המבט של אמה- "אתה צוחק עלי נכון?" שאלתי. "לא אני לא." מאט ענה. "סטיב סטיב? סטיב חבר שלך מהלהקה?" "כן." "די. לא נכון." "כן נכון." "יואו אני לא מאמינה!" איך גילית את זה?" "את זוכר היום בביה"ס שאמרתי לך שאנחנו צריכים ללכת?" "כן." "אז... ראיתי אותו ואת טום מתנשקים..." "אותו ואת... טום?" אמרתי והייתי בהלם. "אני לא מאמינה." "תאמיני, תאמיני." מאט אמר. "טוב.. בוא נעזוב את זה... אתה רוצה קולה?" שאלתי. "בכיף." מאט אמר והלכתי להביא לו קולה. -בבית החולים- -בפגישה עם הארי- -נקודת המבט של רוקסי- "רוקסי... איך הייתה הפגישה שלך עם ג'יימס?" "תעזוב אותי." "מה כבר אמרתי?" "אתה ידעת שזה יקרה, נכון?" "מה יקרה?" הארי שאל. "כאילו שאתה לא יודע..." מילמלתי. "אני באמת לא יודע." "טוב, חבל. אני לא הולכת לדבר איתך, אתה מעצבן אותי." "למה מעצבן אותך? מה כבר עשיתי?" "כלום. אתה מוכן לעזוב אותי כבר?" "לא." "טוב אז אני ממשיכה לשתוק." "בסדר." "בסדר." אמרתי והארי יצא. -נקודת המבט של הארי- חיפשתי את קייטי כי לא היה לי מושג מה קרה. מצאתי אותה כשהיא עברה שם. "קייטי... מה קרה לג'יימס?" "הוא התחיל לנשום בכוחות עצמו. אבל זה לא מרמז על שום התקדמות במצבו." "אוקיי, אני מבין." "מה עם רוקסי, איך היא?" קייטי שאלה. "היא תהיה בסדר..." אמרתי וידעתי שזה לא נכון. חזרתי לחדר של רוקסי. "אהה, חזרת! איזה כיף!" רוקסי אמרה בזלזול וגילגלה עיניים. "כיף גדול." אמרתי. "מאוד." היא אמרה. "זה לא אשמתך." "אתה מוכן לא להתערב?" "הממ... לא." "טוב תעשה מה שאתה רוצה... אני לא הולכת לדבר איתך." "חבל מאוד, את יודעת? אם היית מדברת איתי היית מרגישה יותר טוב." "כן, ממש." היא מילמלה בציניות. "טוב עזבי רוקסי, אין לך מצב רוח היום. אני אבוא מחר ואני מקווה בשבילך שטיפה תדברי איתי." "אתה יכול לקוות עד שהמשיח יגיע ויחזור." "ביי רוקסי." אמרתי. -בערב- -בבית של סטיב- -נקודת המבט של מאט- הלכתי לדבר עם סטיב, שיחה מגבר אל גבר. דפקתי בדלת והוא פתח. "היי." אמרתי. "היי." הוא ענה. "סטיב אנחנו צריכים לדבר." "אני יודע." הוא אמר ונכנסתי. ישבנו בסלון. "מאט... אני וטום... אנחנו..." "אז זה נכון?" "בערך, לא יודע... אולי." "תענה לי!" "כן." "ולא יכולת לספר לחבר הכי טוב שלך?" "אני... אא...." "התביישת נכון? פחדת שאני אשפוט אותך." "בערך..." "אז כנראה שאתה לא חושב שאנחנו לא חברים מספיק טובים, כי אני תמיד מספר לך הכל." אמרתי ויצאתי מהבית שלו בכעס. ----------- תהנו
