../images/Emo215.gif Let It Go
~מזכירה לעצמי לכתוב עוד פרקים~ תהנו
----------------- Let It Go מאירועי הפרק הקודם [פרק 12]: כריס מרגיש שרוקסי לא ממש רוצה לספר לו, והיא מבטיחה לו שתספר לו מחר. רוקסי מגלה שכריס הוא אח של הארי. רוקסי רוצה לישון עם כריס במיטה, כמו פעם, וכריס הולך להארי, שמסדר את זה. הם מדברים כמעט כל הלילה ובבוקר הארי בא לחדר ורוקסי מחבקת אותו ואח"כ חוזרת לישון עם כריס. פרק 13: -בשעה 3 בצהריים- -בבית של מאט- -נקודת המבט של מאט- לא הלכתי היום לביה"ס כי לא היה לי חשק לראות את כל האנשים שם. מי יודע כמה מהם גם עושים את עצמם החברים הכי טובים שלי. נזכרתי בג'יימס, תמיד בטחתי בו. הוא אף פעם לא שיקר לי, או הסתיר משהו ממני. אני חייב לראות אותו. עמדתי לצאת לכיוון בית החולים כשאמה דפקה בדלת. פתחתי את הדלת. הסתכלנו אחת לשני בעיניים ושתקנו. ככה זה היה 2 דקות בערך. אח"כ היא חיבקה אותי ואמרה לי "יהיה בסדר." המשכתי לשתוק. לא יכולתי להוציא מילה. רק חשבתי על סטיב. וג'יימס. ורוקסי. הייתי חנוק מדמעות. "אני יודעת שזה קשה. אל תשמור את זה בפנים." הכל התפרץ. כל הדמעות. והיא הייתה שם וחיבקה אותי. הלכנו לחדר שלי. "אמה, אני אוהב אותך." אמרתי והיא נישקה אותי. "גם אני אותך." המשיכו לרדת לי הדמעות, לא יכולתי לשלוט בזה. "אני מתגעגע לג'יימס." "גם אני." "אני חייב לראות אותו." "אז למה אתה לא הולך לראות אותו?" "כי את באת כשעמדתי לצאת" "אז בוא." היא אמרה והלכנו. -בבית החולים- -נקודת המבט של רוקסי- הסתכלתי וראיתי את כריס ישן, לא רציתי להעיר אותו. הוא נראה בדיוק כמו פעם. חיוך קטן שמבצבץ לו. ואף שמתכווץ ומתרחב כשהוא נושם. חייכתי. שכחתי מכל הצרות לשניה ולא חשבתי על כלום. "בוקר טוב רוקס" כריס אמר. "בוקר טוב כריס" "מה רוקס, היית ערה? למה לא הערת אותי?" "כי נראית כ"כ כמו פעם כשישנת. אתה יודע שאתה הבנאדם היחידי שעדיין קורא לי רוקס, חוץ מאבא שלי?" "חחחחח כבוד גדול." "מאוד." קמנו, החלפנו בגדים, ציחצחנו שיניים וכריס הביא לנו אוכל מהקפיטריה אז אכלנו. אמה ומאט נכנסו. "היי.. אנחנו מפריעים לכם?" מאט אמר בהיסוס. "ממש לא. תכירו, זה כריס, חבר ילדות שלי" ראיתי שממש הוקל למאט. "היי כריס, אני מאט וזאת אמה." מאט אמר. "היי" כריס אמר בביישנות. "טוב, אני הולך לסדר משהו עם אבא של ג'יימס, אני תכף חוזר" מאט אמר והלך. -נקודת המבט של מאט- מצאתי את אבא של ג'יימס בקבלה, יושב על כיסא. "היי" אמרתי. "היי מאט, מה שלומך?" "אני בסדר, תודה. מה איתך?" "אני... אני.. אהיה בסדר" הוא אמר. "תגיד, יש איזשהו סיכוי לראות את ג'יימס?" "הממ.. אני לא יודע אם חברים יכולים, אפילו שרוקסי כן ראתה אותו, אבל רוקסי זה משהו מיוחד. לך לדלפק שם ותשאל איפה קייטי, תבקש ממנה, היא אחראית על זה." "יופי, תודה." אמרתי והלכתי לדלפק.
~מזכירה לעצמי לכתוב עוד פרקים~ תהנו
