../images/Emo215.gif Ticket Outta Loserville
אני יודעת שהשארתי אתכם במתח.... אז הנה הפרק: מאירועי הפרק הקודם [פרק 2]: רוקסי מאחרת לחזרה של ג'יימס, אך מגיעה בסוף. בדיוק שג'יימס מתחיל לדבר עם רוקסי על משהו,דייב קוטע אותו, ומכריח אותו לבוא לחזרה, ג'יימס ורוקסי קובעים לדבר אחרי החזרה. פרק 3: וואי, הוא מנגן כ"כ יפה. איך שהאצבעות שלו מזיזות את המפרט על גבי מיתרי הגיטרה, איך שלכל אקורד ואקורד הוא נותן תשומת לב, איך שקולו מתנגן בהרמוניה עם המנגינה. אז ללהקה של ג'יימס קוראים Dawsons' Geeks, אני ממש התלהבתי מהשם. הם 4 חברים בלהקה: ג'יימס, מאט, סטיב ודייב. ג'יימס הוא הסולן וגיטרה חשמלית/אקוסטית, מאט הוא גם סולן ובאסיסט, דייב הוא המתופף וסטיב הוא הגיטריסט. החזרה הייתה מדהימה והם ניגנו את השירים: Sick, Crash And Burn, Star Girl, All The Way ו-Fake . כל אחד יותר טוב מהשני. בכל החזרה בהיתי בג'יימס, בכל תנועה שלו. הוא יפה. מאוד. נגמרה החזרה וג'יימס ניגש אליי. "רוקסי איך היה?" "וואי היה מעולה. כ"כ נהניתי. אתה מנגן ממש טוב וממש אהבתי את השירים." עניתי לו. "תודה." הוא אמר והסמיק. אני, ג'יימס ושאר הלהקה הלכנו לשתות והגיעה הפיצה. -נקודת המבט של ג'יימס- החזרה הייתה מעולה, אפילו שמאוד התרגשתי. חשבתי בזמן שבחרתי לי משולש של פיצה. "רוקסי, רוצה?" "כן, ברור." "זאת סבבה?" אמרתי והצבעתי על החתיכה הכי קטנה כי חשבתי שהיא לא מהבנות שאוכלות המון. "למה?! אני רוצה את זאת." היא הצביעה על החתיכה הענקית שהייתה אפילו יותר מידי גדולה בשבילי. כמובן ששאר הבנים הסתכלו עליה בהלם. היא אכלה, אני אכלתי, מאט, סטיב ודייב אכלו ובדרך גם דיברנו. "אהה... נראה לי ששכחתי להציג את עצמי, אני רוקסי." היא אמרה. "היי רוקסי! אני דייב/מאט/סטיב" הבנים אמרו באותו הזמן. סיימנו לאכול, עייפים אך מרוצים. הלכנו לראות טלויזיה, אני והיא ישבנו על ספה אחת ושאר הבנים על השנייה. אני מתוח. אני צריך לדבר איתה תכף. ואם המילים לא ייצאו לי? ואם היא לא תרצה? ואם לא יהיה לי אומץ להגיד לה? בחיים שלי לא הייתי לחוץ כמו אני עכשיו. -נקודת המבט של רוקסי- מעניין מה הוא רוצה להגיד לי. אולי הוא בעצם לא רוצה שנשמור יותר על קשר? אולי הוא שונא אותי? נמאס לי להיות במתח. "ג'יימס, אתה בא לחדר שלך, לדבר?" לחשתי לו באוזן. "כן,כן, בטח, ברור, בואי." הוא לחש לי בחזרה. "חברה, אנחנו תכף חוזרים." הוא אמר לבנים. והלכנו לחדר שלו. התיישבנו על המיטה שלו והוא אמר: "תקשיבי רוקסי, אני יודע שאני מכיר אותך רק יום אחד אבל אני חושב שזה הספיק לי בשביל להבין ש... ז'תומרת יש לי שאלה אלייך." -נקודת המבט של ג'יימס- "והשאלה היא?.." היא שאלה אותי. "את רוצה להיות חברה ש.." לא הספקתי להשלים את המילה "שלי" ורוקסי קפצה עליי, ונתנה לי נשיקה. "ברור שכן!" היא הסתכלה עליי וחיבקה אותי. התנשקנו שוב, התחבקנו, התחלנו לצחוק כמו שני ילדים מפגרים ושוב התחבקנו.
אני יודעת שהשארתי אתכם במתח.... אז הנה הפרק: מאירועי הפרק הקודם [פרק 2]: רוקסי מאחרת לחזרה של ג'יימס, אך מגיעה בסוף. בדיוק שג'יימס מתחיל לדבר עם רוקסי על משהו,דייב קוטע אותו, ומכריח אותו לבוא לחזרה, ג'יימס ורוקסי קובעים לדבר אחרי החזרה. פרק 3: וואי, הוא מנגן כ"כ יפה. איך שהאצבעות שלו מזיזות את המפרט על גבי מיתרי הגיטרה, איך שלכל אקורד ואקורד הוא נותן תשומת לב, איך שקולו מתנגן בהרמוניה עם המנגינה. אז ללהקה של ג'יימס קוראים Dawsons' Geeks, אני ממש התלהבתי מהשם. הם 4 חברים בלהקה: ג'יימס, מאט, סטיב ודייב. ג'יימס הוא הסולן וגיטרה חשמלית/אקוסטית, מאט הוא גם סולן ובאסיסט, דייב הוא המתופף וסטיב הוא הגיטריסט. החזרה הייתה מדהימה והם ניגנו את השירים: Sick, Crash And Burn, Star Girl, All The Way ו-Fake . כל אחד יותר טוב מהשני. בכל החזרה בהיתי בג'יימס, בכל תנועה שלו. הוא יפה. מאוד. נגמרה החזרה וג'יימס ניגש אליי. "רוקסי איך היה?" "וואי היה מעולה. כ"כ נהניתי. אתה מנגן ממש טוב וממש אהבתי את השירים." עניתי לו. "תודה." הוא אמר והסמיק. אני, ג'יימס ושאר הלהקה הלכנו לשתות והגיעה הפיצה. -נקודת המבט של ג'יימס- החזרה הייתה מעולה, אפילו שמאוד התרגשתי. חשבתי בזמן שבחרתי לי משולש של פיצה. "רוקסי, רוצה?" "כן, ברור." "זאת סבבה?" אמרתי והצבעתי על החתיכה הכי קטנה כי חשבתי שהיא לא מהבנות שאוכלות המון. "למה?! אני רוצה את זאת." היא הצביעה על החתיכה הענקית שהייתה אפילו יותר מידי גדולה בשבילי. כמובן ששאר הבנים הסתכלו עליה בהלם. היא אכלה, אני אכלתי, מאט, סטיב ודייב אכלו ובדרך גם דיברנו. "אהה... נראה לי ששכחתי להציג את עצמי, אני רוקסי." היא אמרה. "היי רוקסי! אני דייב/מאט/סטיב" הבנים אמרו באותו הזמן. סיימנו לאכול, עייפים אך מרוצים. הלכנו לראות טלויזיה, אני והיא ישבנו על ספה אחת ושאר הבנים על השנייה. אני מתוח. אני צריך לדבר איתה תכף. ואם המילים לא ייצאו לי? ואם היא לא תרצה? ואם לא יהיה לי אומץ להגיד לה? בחיים שלי לא הייתי לחוץ כמו אני עכשיו. -נקודת המבט של רוקסי- מעניין מה הוא רוצה להגיד לי. אולי הוא בעצם לא רוצה שנשמור יותר על קשר? אולי הוא שונא אותי? נמאס לי להיות במתח. "ג'יימס, אתה בא לחדר שלך, לדבר?" לחשתי לו באוזן. "כן,כן, בטח, ברור, בואי." הוא לחש לי בחזרה. "חברה, אנחנו תכף חוזרים." הוא אמר לבנים. והלכנו לחדר שלו. התיישבנו על המיטה שלו והוא אמר: "תקשיבי רוקסי, אני יודע שאני מכיר אותך רק יום אחד אבל אני חושב שזה הספיק לי בשביל להבין ש... ז'תומרת יש לי שאלה אלייך." -נקודת המבט של ג'יימס- "והשאלה היא?.." היא שאלה אותי. "את רוצה להיות חברה ש.." לא הספקתי להשלים את המילה "שלי" ורוקסי קפצה עליי, ונתנה לי נשיקה. "ברור שכן!" היא הסתכלה עליי וחיבקה אותי. התנשקנו שוב, התחבקנו, התחלנו לצחוק כמו שני ילדים מפגרים ושוב התחבקנו.
