../images/Emo215.gif Ticket Outta Loserville
מצטערת על האיחור, שבוע עמוס וזה.... תהנו
---------------------------- מאירועי הפרק הקודם [פרק 4]: רוקסי וג'יימס מחליטים לא להסתיר את זה שהם חברים והאנשים בבית הספר נדהמים. ג'יימס מדבר עם הבנים ומאט מודה בזה שהוא יוצר עם אמה. אח"כ רוקסי לוקחת את ג'יימס מהבנים. פרק 5: -יום אחרי, הפסקה שנייה.- אני וג'יימס ישבנו בדשא, התחבקנו, התנשקנו וגם דיברנו. פתאום, סטיב עובר שם ואומר: "איכס, הם מאוהבים". הסתכלנו אחד על השני וצחקנו, סטיב בא ופיטפטנו בהנאה רבה. אחרי 7 דקות בערך הוא הלך. "אוי ג'יימס, אני כ"כ לחוצה. היום מקבלים את התוצאות של המבחן במתמטיקה והלך לי גרוע." "אני בטוח שלא הלך לך גרוע, וגם אם הלך לך גרוע, לא נורא. אני אקבל אותך עם או בלי שלילי במתמטיקה. זה לא שאת הולכת להיות איזו מתמטיקאית דגולה או בני גורן." "ת'אמת, הייתי שמחה להיות בני גורן. תחשוב כמה הוא הרוויח מהספרים שהוא מכר." "צודקת." הוא אמר והתחלנו לצחוק. עוד דקה נגמרת ההפסקה, הלכנו לכיוון המסדרון וקבענו שנתראה בסוף היום. עצרתי בלוקר וג'יימס לחש לי באוזן "אני אוהב אותך." הסמקתי וחייכתי אליו. -נקודת המבט של ג'יימס, שיעור היסטוריה- רוקסי כ"כ יפה. אני כ"כ אוהב אותה. יש לה חיוך מדהים, יופי שאין כמותו, סגנון לבוש מהמם ואופנתי, מקסימה ביותר, חמודה ברמות מטורפות וכמובן, אני אוהב אותה. -המורה ברקע- "באילו אופנים לפי דעתכם מלחמת העולם ה-1 השפי..." אני אוהב אותה, כמו שבחיים שלי לא אהבתי מישהי בחיי. "ג'יימס?" "כאן!" *כל הכיתה צוחקת* "קראתי שמות לפני חצי שעה. זה ממש גובל בחוצפה מה שהולך כאן. אני רושמת לך הפרעה ועכשיו תענה לי על השאלה" "מצטער... המורה... את.. הממ... יכולה לחזור על הממ... השאלה?" "לא! וברגע זה רשמתי לך עוד הפרעה." כלבה, חשבתי לעצמי. בטח לה אין חבר. היא לא יודעת איך זה לאהוב משהו כמו שאני אוהב את רוקסי. יום יבוא והיא תבין, כשהיא תמצא את האחד. -הפסקה- אני לא מוצא את רוקסי. אני יודע שזאת הפסקה רק של 5 דקות אבל חשבתי שאני אספיק לראות אותה. אה! פאק! יש שיעור מתמטיקה והיא בטח בכיתה מחכה לתחילת השיעור כי היום מחלקים את המבחנים. -נקודת המבט של רוקסי- נראה לי שנכשלתי. הלך לי ממש ממש ממש גרוע. כבר אמצע השיעור והיא לא חילקה. מה עובר על המורה הזאת?! "רוקסי, בואי לקחת את הבחינה שלך." באתי לקחת את הבחינה. וכמו שציפיתי, נכשל. יצאתי בריצה מהכיתה עם דמעות בעיניי. ידעתי שזה יקרה, אבל לא הייתי מוכנה לזה נפשית. רצתי לשירותים. *השירותים בבית הספר הם תא אחד של בנות מול תא אחד של בנים והכיור משותף. (אין דלת לכניסה לשירותים ולכיור* לא ראיתי שדייב רץ אחרי. הוא צרח לי מעבר לדלת: "רוקסי... זה רק ציון." "תעזוב אותי!" "לא רוצה. את מוכנה בבקשה לפתוח לי את הדלת?" "לא!" "למה?" "ככה. חוץ מזה, זה לא שבאמת אכפת לך. שנינו יודעים שבאת לפה מתוך רחמים. זה לא שלמישהו בעולם הזה אכפת ממני, זה לא שמישהו באמת אוהב אותי פה." "זה כ"כ לא נכון! אמא שלך אוהבת אותך, חברות שלך אוהבות אותך, רוקסי, נו, אני אוהב אותך, ג'יימס לא רק אוהב אותך, הוא מאוהב בך..." מה שלא ידעתי, זה שג'יימס הלך לשתות אחרי הריצת 800 מטר שהייתה לו והוא שמע רק את דייב אומר לי "רוקסי, נו, אני אוהב אותך."
מצטערת על האיחור, שבוע עמוס וזה.... תהנו