../images/Emo215.gif Ticket Outta Loserville
אנג'וי! --------------------- מאירועי הפרק הקודם [פרק 5]: רוקסי נכשלת במבחן במתמטיקה, דייב רץ אחריה בשביל לבדוק מה קורה איתה וכשהיא אומרת שאף אחד לא אוהב אותה הוא אומר שהוא אוהב אותה ושג'יימס אוהב אותה ושאמא שלה אוהבת אותה... אבל הוא לא יודע שג'יימס שמע רק את החלק שהוא אומר שהוא אוהב אותה. פרק 6: אני יוצאת החוצה כי קבעתי להפגש עם ג'יימס פתאום אני רואה המון אנשים במעגל ואת הקולות של ג'יימס ודייב. רצתי לשם. "אני לא מבין מה הסיפור שלך!! זה שאין לך חברה לא אומר שאתה אמור לגנוב את שלי!!" ג'יימס צרח לדייב. "זה ממש לא נכון!!!" "ואני חשבתי שאתה חבר טוב שלי. עם חברים כאלו... מי צריך אויבים?!" "וואי ג'יימס אני לא יודעת מה שמעת, או ראית, אבל מה שזה לא יהיה זה ל-א נכון. אין שום דבר ביני ובין רוקסי." "אתה יודע מה?! אני לא מאמין לך!!!" ג'יימס צרח ונתן לדייב אגרוף. הגעתי למעגל רק כשהוא נתן לדייב אגרוף. דייב נפל על הדשא ואני התכופפתי אליו והוצאתי טישו מהתיק בשביל לנקות את הדם. "מה הסיפור שלך?!" צרחתי לג'יימס. "אנחנו חברים בקושי 3 ימים ואתה כבר הורס את זה?!" אמרתי וניקיתי את הדם. "זה לא אני הרסתי את זה, זה דייב! הוא אמר לך שהוא אוהב אותך" "מתי?" "ליד השירותים, מה את כבר שכחת?!" "אתה יודע מה?! אתה אידיוט כי זה מזה לא נכון. תבדוק דברים לפני שאתה מרביץ לאנשים" אמרתי ובכיתי. "נו באמת... אל תכחישי... את איתי רק בגללו." התקרבתי אליו וסטרתי לו "אני שונאת אותך. ומה שהיה בינינו נגמר. זהו. תשכח מזה." הלכתי לדייב בזמן שהוא התרחק. "איך אתה מרגיש?" "הממ.... טיפה כואב לי... את יודעת" "אל תזוז, אני אנקה את הדם ואת המקום ותוך יום יומיים תחזור להיות כוסון כמו שהיית." "רוקסי, תודה." "אין על מה" אמרתי ועזרתי לו לקום. לקחתי אותו לבית שלי בשביל לחטא את הפצע וגם כי הבית שלי היה יותר קרוב לבית הספר. "קח ושים על איפה שכואב לך" אמרתי לדייב ונתתי לו שקית עם קרח. "איה!!!!!" "אני יודעת שזה כואב... אבל אין ברירה." חיטאתי לו את הפצע, שמתי לנו מוזיקה נחמדה ודיברנו הרבה. בערב זה נראה הרבה יותר טוב. "טוב רוקסי, נראה לי שאני אלך. ממש תודה על הכל ואני מצטער על מה שקרה עם ג'יימס" הוא אמר. "בבקשה ורק שתדע ואתה ממש עזרת לי לגלות מיהו ג'יימס האמיתי." הוא הלך ואני הלכתי לחדר שלי ובכיתי. אני יודעת שהיינו חברים רק 3 ימים אבל התאהבתי בו ואני ממש מבואסת מזה שנפרדנו. -נקודת המבט של ג'יימס- אני לא מאמין שהייתי חבר של הנחש הזאת! יצאה איתי רק בשביל דייב! ואני עוד חשבתי שהיא האחת. חחח, ממש. -אחרי שעה- אוף. אני מתגעגע אליה. אני רוצה אותה פה איתי. אני אידיוט. זה מה שאני, אידיוט. טמבל. כלום. אפס. לוזר. לא רק שנפרדתי מהבחורה היחידה בעולם שבאמת אהבתי, אלא גם הרבצתי לחבר הכי טוב שלי. אני חושב שטעיתי. אולי באמת אין ביניהם כלום. אולי הוא סתם אמר לה שהוא אוהב אותה. לא יודע. אני מבולבל. וממש מתגעגע. ואני גם בטוח שהיא לא תרצה לחזור אליי. כי אם הייתי היא, לא הייתי רוצה לחזור אליי.
אנג'וי! --------------------- מאירועי הפרק הקודם [פרק 5]: רוקסי נכשלת במבחן במתמטיקה, דייב רץ אחריה בשביל לבדוק מה קורה איתה וכשהיא אומרת שאף אחד לא אוהב אותה הוא אומר שהוא אוהב אותה ושג'יימס אוהב אותה ושאמא שלה אוהבת אותה... אבל הוא לא יודע שג'יימס שמע רק את החלק שהוא אומר שהוא אוהב אותה. פרק 6: אני יוצאת החוצה כי קבעתי להפגש עם ג'יימס פתאום אני רואה המון אנשים במעגל ואת הקולות של ג'יימס ודייב. רצתי לשם. "אני לא מבין מה הסיפור שלך!! זה שאין לך חברה לא אומר שאתה אמור לגנוב את שלי!!" ג'יימס צרח לדייב. "זה ממש לא נכון!!!" "ואני חשבתי שאתה חבר טוב שלי. עם חברים כאלו... מי צריך אויבים?!" "וואי ג'יימס אני לא יודעת מה שמעת, או ראית, אבל מה שזה לא יהיה זה ל-א נכון. אין שום דבר ביני ובין רוקסי." "אתה יודע מה?! אני לא מאמין לך!!!" ג'יימס צרח ונתן לדייב אגרוף. הגעתי למעגל רק כשהוא נתן לדייב אגרוף. דייב נפל על הדשא ואני התכופפתי אליו והוצאתי טישו מהתיק בשביל לנקות את הדם. "מה הסיפור שלך?!" צרחתי לג'יימס. "אנחנו חברים בקושי 3 ימים ואתה כבר הורס את זה?!" אמרתי וניקיתי את הדם. "זה לא אני הרסתי את זה, זה דייב! הוא אמר לך שהוא אוהב אותך" "מתי?" "ליד השירותים, מה את כבר שכחת?!" "אתה יודע מה?! אתה אידיוט כי זה מזה לא נכון. תבדוק דברים לפני שאתה מרביץ לאנשים" אמרתי ובכיתי. "נו באמת... אל תכחישי... את איתי רק בגללו." התקרבתי אליו וסטרתי לו "אני שונאת אותך. ומה שהיה בינינו נגמר. זהו. תשכח מזה." הלכתי לדייב בזמן שהוא התרחק. "איך אתה מרגיש?" "הממ.... טיפה כואב לי... את יודעת" "אל תזוז, אני אנקה את הדם ואת המקום ותוך יום יומיים תחזור להיות כוסון כמו שהיית." "רוקסי, תודה." "אין על מה" אמרתי ועזרתי לו לקום. לקחתי אותו לבית שלי בשביל לחטא את הפצע וגם כי הבית שלי היה יותר קרוב לבית הספר. "קח ושים על איפה שכואב לך" אמרתי לדייב ונתתי לו שקית עם קרח. "איה!!!!!" "אני יודעת שזה כואב... אבל אין ברירה." חיטאתי לו את הפצע, שמתי לנו מוזיקה נחמדה ודיברנו הרבה. בערב זה נראה הרבה יותר טוב. "טוב רוקסי, נראה לי שאני אלך. ממש תודה על הכל ואני מצטער על מה שקרה עם ג'יימס" הוא אמר. "בבקשה ורק שתדע ואתה ממש עזרת לי לגלות מיהו ג'יימס האמיתי." הוא הלך ואני הלכתי לחדר שלי ובכיתי. אני יודעת שהיינו חברים רק 3 ימים אבל התאהבתי בו ואני ממש מבואסת מזה שנפרדנו. -נקודת המבט של ג'יימס- אני לא מאמין שהייתי חבר של הנחש הזאת! יצאה איתי רק בשביל דייב! ואני עוד חשבתי שהיא האחת. חחח, ממש. -אחרי שעה- אוף. אני מתגעגע אליה. אני רוצה אותה פה איתי. אני אידיוט. זה מה שאני, אידיוט. טמבל. כלום. אפס. לוזר. לא רק שנפרדתי מהבחורה היחידה בעולם שבאמת אהבתי, אלא גם הרבצתי לחבר הכי טוב שלי. אני חושב שטעיתי. אולי באמת אין ביניהם כלום. אולי הוא סתם אמר לה שהוא אוהב אותה. לא יודע. אני מבולבל. וממש מתגעגע. ואני גם בטוח שהיא לא תרצה לחזור אליי. כי אם הייתי היא, לא הייתי רוצה לחזור אליי.
